המדריך לתביעה ייצוגית – כל מה שרציתם לדעת

במרץ 2006 הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק תובענות ייצוגית, התשס"ו-2006.

החוק, שנכנס לתוקפו חודש לאחר מכן, שינה את מוסד התובענה הייצוגית. זאת תוך שהוא מרכז תחת קורת גג מגוון פרקים מיוחדים שהיו קבועים בחוקים שונים ואשר קבעו עד אז את האופן שבו יש להגיש תביעה  ייצוגית בישראל.

ראו לעניין זה את מטרתו של החוק בסעיף 1 והיא "לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות" (ההדגשה לא במקור).

בין השאר החוק נחקק מתוך שאיפה לקדם מספר מטרות כגון:

• מימוש זכות הפנייה לערכאות כולל ליחידים מתוך קבוצה.
• גיבוש תביעה ייצוגית בתור אמצעי אפקטיבי לאכיפתו של הדין והרתעה מפני הפרתו.
• הענקת סעד הולם למי שנפגע כתוצאה מהפרת הדין.
• קביעת הליך המאפשר ניהול הוגן, ממצה ויעיל של תובענות ייצוגיות.

מאז מועד כניסתו של החוק לתוקף באפריל 2006, נפתחים מדי שנה בישראל מאות תובענות ייצוגיות.

תנאי סף להגשת תביעה ייצוגית

חשוב להדגיש כי למרות המספרים הנ"ל, קיים מרחק רב בין הגשת בקשה לאישור תביעה בתור תביעה ייצוגית לבין הצלחת ההליך.

הנתונים מדברים על כך שכ-35% מהתיקים מסתיימים בהסתלקות התובע, ב-25% הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית, ב-15% מהמקרים הבקשה נדחית על הסף, ב-17% מהתיקים ההליך מסתיים בפשרה ורק כ-0.2% מגיעים לכדי פסק דין.

תביעה ייצוגית, שלא כמו תביעה רגילה, מתחילה בהגשת בקשה לאישורה.

כלומר, בקשה שבמסגרתה התובע הייצוגי טוען שיש לאשר לו לקיים הליך של תביעה ייצוגית.

שלב מקדמי זה כולל מספר תנאי סף והוא עניין מהותי בתביעות ייצוגיות.

כב' הנשיא אהרון ברק הגדיר אותו יפה בתור "הפרוזדור שבאמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין".

תנאי הסף הדרושים להגשת תביעה ייצוגית מפורטים בסעיפים 3, 8 ו-44 לחוק תובענות ייצוגיות.

מדובר בשישה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם יתקבל אישור לתביעה כתובענה ייצוגית ואלה הם:

• עניין התביעה – התביעה הייצוגית הוגשה כמפורט בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות או לפי הוראת חוק מפורשת המאפשרת הגשת תביעה ייצוגית.
• זהותו של התובע – התובע שמגיש את התביעה הייצוגית חייב להיות אדם אשר יש לו עניין או עילה בתביעה. בית המשפט יכול לאשר תביעה ייצוגית גם אם תנאי זה לא מתקיים ובלבד שהתובע הייצוגי יוחלף.
• הקבוצה – תביעה ייצוגית חייבת להיות כזו שמבוססת על שאלה מהותית של משפט או עובדה הרלבנטית לכלל החברים בקבוצה.
• סיכויי התביעה – ישנו סיכוי סביר לכך שהשאלות המדוברות אכן תוכרענה לטובת הקבוצה במסגרת התביעה הייצוגית.
• ההליך הייצוגי הוא הנכון – ההליך הייצוגי הוא הדרך ההוגנת והיעילה להגיע להכרעה במחלוקת המדוברת בנסיבות העניין.
• התאמת המסגרת של התביעה לחברי הקבוצה – סביר להניח כי העניין של כל חברי הקבוצה ינוהל במסגרת התביעה הייצוגית בתום לב ובדרך הולמת.

מי יכול להגיש תביעה ייצוגית?

כפי שניתן לראות מתנאי הסף שתוארו לעיל, לא כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית תאושר.

תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת רק על ידי אדם שיש לו זיקה או עניין בתביעה, שהוא חלק מקבוצה שעניינה של התביעה רלבנטי לכלל חבריה ושהנושא המדובר מצוי בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (או בחוק אחר המתיר תביעה ייצוגית).

מעבר לכך, התובע הייצוגי צריך לשכנע את בית המשפט כי הוא ייצג את חברי הקבוצה בדרך הוגנת ובתום לב וכן שיש סיכויים סבירים לתביעה להתקבל.

כמובן שמעל הכל, ההליך הייצוגי צריך להיות ההליך הנכון וההולם בהתאם לנסיבות.

כיצד מתבצע הליך תביעה ייצוגית?

עם הגשת בקשה לאישור תובענה כתביעה ייצוגית, בית המשפט מקיים דיון בנושא.

הדיון לא עוסק בתביעה עצמה אלא רק באישור ההליך כהליך ייצוגי.

שלב זה יכול להסתיים בדחיית הבקשה על הסף, דחיית הבקשה לאחר דיון, הסתלקות התובע מסיבות שונות, הגעה לפשרה בין התובע לנתבעים או אישור התביעה ומעבר למשפט גופא.

אם התובע החליט להסתלק מההליך, בית המשפט צריך לוודא שההסתלקות לא נעשתה במסלול שלא היה שקוף ובעקבות תמורה כספית.

כמו כן, בית המשפט לא יאשר הסתלקות שאיננה מוצדקת מבחינתם של חברי הקבוצה שהתובע הייצוגי ביקש לייצג.

בית המשפט רשאי לחייב את התובע ועורך דינו להמשיך בהליך ואפילו לקבל הסתלקות התובע תוך כדי איתור תובע ייצוגי חלופי.

אם ההסתלקות התבססה על הסכם בין הנתבעים ותובע, בסמכותו של בית המשפט לקבל את ההסתלקות תוך בחינה ואישור שכר הטרחה ותנאי הגמול אשר הוסכמו בין הצדדים.

בית המשפט גם רשאי להתערב בסכומים הללו.

ככל והתביעה מאושרת, מתקיים דיון לגביה בבית המשפט שיכול כמובן להסתיים בפסק דין לטובת התובע וחברי הקבוצה.

במקרים אלה, הסעד שייפסק יהיה כלפי כל חברי הקבוצה ויכול להיות החזר כספי, פיצוי, צו מניעה וכדומה.

בית המשפט קובע בפסק הדין כיצד הנתבע צריך להתנהג בעקבות החלטתו ובדרך כלל הדבר יתבסס על מנגנון שנתון תחת פיקוח.

זאת בכדי להביא לכך שכל חברי הקבוצה של התובעים הייצוגיים יזכו לקבל את המגיע להם מכוח קבלת התביעה.

במידה שהתביעה הייצוגית נדחית, הדבר משליך על כל חברי הקבוצה מבחינה זו שהם אינם רשאים יותר להגיש בעניין תביעה עצמאית (כלומר, פסק הדין שדוחה את התביעה יוצר כלפי חברי הקבוצה מעשה בית דין).

לגבי התובע הייצוגי, חוק תובענות ייצוגיות קובע שאם התביעה מתקבלת הוא זכאי לפיצוי מיוחד בשל העובדה שהוא יזם את התביעה בשמה של הקבוצה.

מטרתו של הפיצוי הינה לפצות את התובע הייצוגי בגין המשאבים והזמן שהושקעו בתביעה על ידו ואשר לא אחת הם גבוהים מהנזק הממשי שבפועל נגרם.

בנוסף, בית המשפט יפסוק שכר טרחה לעורך דינו כך שגם הוצאות אלה אינן אמורות ליפול על כתפיו של התובע הייצוגי.

בפסיקת גמול לתובע הייצוגי בית המשפט מתייחס לתועלת שהתביעה הייצוגית הניבה לחברי הקבוצה ולמידת החשיבות הציבורית שהייתה להליך.

בית המשפט רשאי אפילו (במקרים מיוחדים) לפסוק גמול לתובע ייצוגי אף אם לא ניתן אישור לתובענה הייצוגית או שלא ניתנה בה הכרעה לטובת חברי הקבוצה.

בית המשפט יפעיל סמכותו זו אם הוא סבור שיש לעשות כן נוכח התרומה של התובע הייצוגי והטרחה שנדרשה ממנו.

חשוב להזכיר שכאשר התביעה נכשלת ו/או לא מאושרת, התובע הייצוגי עלול בהחלט למצוא עצמו נושא בהוצאות משפט גבוהות.

מי יכול להצטרף לתביעה ייצוגית?

עם אישורה של תביעה ייצוגית, כל אדם שמתאים להגדרת חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה רשאי להיכלל במסגרת התובעים הייצוגיים.

על פי החוק, דבר אישור התביעה בתור תביעה ייצוגית מתפרסם בעיתונות והציבור הרחב יכול ללמוד מפרסומים אלה אודות אפשרותו להצטרף לתביעה.

כל אחד מחברי הקבוצה רשאי לסרב להצטרף לקבוצה. למשל, כאשר הוא סבור שהוא יכול להגיש בעצמו תביעה נפרדת (ולזכות כפועל יוצא מכך בסכום גבוה יותר), כשהוא חושש שסיכויי התביעה נמוכים או שהוא סבור שהסכום שייפסק יהיה נמוך וקטן.

הודעה על רצון לצאת מהקבוצה צריכה להישלח בתוך 45 ימים ממועד פרסום דבר אישור התובענה הייצוגית.

בית המשפט יכול גם בהליכים מסוימים לאשר תביעה ייצוגית אך ורק לגבי חברי קבוצה שיצטרפו מיוזמתם. כלומר, תביעה ייצוגית שהצטרפות אליה תלויה במעשה אקטיבי מצד חברי הקבוצה המעוניינים בהליך.

רוצים להתייעץ עם עו"ד תביעה ייצוגית? מוזמנים לפנות לעורך דין שלומי וינברג