האם תוכנית סאטירה עלולה למצוא עצמה נתבעת בתביעה ייצוגית לפי חוק איסור לשון הרע? האם יוצר קולנועי יחויב בפיצויים מחמת פגיעה בשמם הטוב של יחידים בקבוצה מוגדרת? האם קיים בישראל ממשק משפטי אופרטיבי בין חוק איסור לשון הרע לבין חוק תובענות ייצוגיות?
חוק איסור לשון הרע מאפשר כידוע להגיש תביעה לפיצוי בגין פגיעה בשם הטוב.
כמו שנאמר, טוב שם טוב משמן טוב (קהלת). אולם תביעות לשון הרע צריכות להיות מוגשות באופן ספציפי על ידי הנפגע או הנפגעים שטוענים להוצאת דיבתם.
כאשר הנפגע מתבסס על כך שהוא משתייך לציבור מסוים, חוק איסור לשון הרע מעמיד מולו מכשול משפטי משמעותי. מכשול אשר תובע ייצוגי מעולם לא הצליח לחצות.
לשון הרע על ציבור – מותר אך בלתי אפשרי
סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע שעוסק ב"לשון הרע על ציבור" קובע ש"לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד". עם זאת, באותה נשימה יש לסעיף הנ"ל גם סיפא לפיה הוא לא מקים "עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה".
החוק קובע אפוא כי לשון הרע על ציבור יכולה להניב רק צעד פלילי (כתב אישום), ורק במידה שהיועץ המשפטי לממשלה עושה זאת או מסכים לכך.
בפועל, עד היום, מעולם לא הוגש בישראל כתב אישום מכוח סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע.
אמור מעתה, חוק איסור לשון הרע נותן ליחיד את הזכות לנקוט בהליכים בגין פגיעה בשמו הטוב, אולם החוק לא מציב הגנה אמיתית נגד לשון הרעאם מדובר על שמן הטוב של קבוצות.
במקרים אלה, כל אחד מהפרטים יכול להגיש תביעה ספציפית אך אין באפשרות הקבוצה כקבוצה להגיש תביעה "משותפת". גם לא תביעה ייצוגית.
אחד המקרים המפורסמים לעניין זה הוא תביעה שהוגשה על ידי לוחמי מילואים כנגד הבמאי הערבי-ישראלי מוחמד בכרי.
התביעה הוגשה בעקבות הסרט "ג'נין ג'נין", ולוחמים שהשתתפו בקרבות במחנה הפליטים טענו שהוא הוציא דיבתם רעה.
בית המשפט, למרות הביקורת שנמתחה על אמיתות התכנים בסרט, לא אפשר לחיילי המילואים לזכות בפיצויים כ"קבוצה".
תביעה ייצוגית איננה כלי לתביעת פיצויים בגין לשון הרע
בכל הנוגע לתביעה ייצוגית, הדברים עוד יותר מובהקים. הוראותיו הברורות של חוק תובענות ייצוגיות מציבות מחסומים בפני הגשת תביעה ייצוגית בגין לשון הרע.
חוק תובענות ייצוגיות קובע במפורש שהגשת תביעה ייצוגית תהיה אך ורק לפי העילות המנויות ברשימה הסגורה שבתוספת השנייה לחוק. כלומר, החוק מונה עילות ומקרים המאפשרים הגשת תביעה ייצוגית וכאשר העילה איננה מופיעה ברשימה (הסגורה) הנ"ל הרי שהיא תידחה על הסף.
לשון הרע לא מצויה ברשימה וכל בקשה לאישור תביעה ייצוגית מכוח חוק איסור לשון הרע לא תתקבל בבית המשפט.
לסיכום,
כשאדם מרגיש ששמו הטוב נפגע והוא מעוניין לפעול בנושא הוא בהחלט רשאי (ואפילו צריך) לבחון את האופציה המשפטית העומדת לפניו.
עליו לברר האם אכן מדובר בפרסום, האם הפרסום עולה כדי לשון הרע, האם יש לנתבע הגנות "אפקטיביות" ומהם סיכויי התביעה.
אולם בכל הנוגע לתביעה ייצוגית, זהו כלי שאיננו מתאים לתביעות בגין לשון הרע. גם ב"לשון הרע על ציבור", שלכאורה מהווה עילה המוכרת בחוק איסור לשון הרע, המחוקק ראה לנכון להגביל ולהצר את צעדיהם של המציגים טענה זו.
עד כדי כך שמעולם לא התקבלה בישראל תביעה בגין לשון הרע על ציבור (ומקל וחומר לא התקבלה בקשה לאישור תובענה לפי חוק איסור לשון הרע כתובענה ייצוגית).
