201810.24
0
0

לשון הרע ושיימינג ברשתות חברתיות

פורסם על ידי בשעה מאמרים

תופעת השיימינג ברשתות החברתיות הופכת לנפוצה יותר ויותר. בין אם מדובר על שיימינג “אישי” שנעשה בין שני אנשים פרטיים (כמו שכנים או בני משפחה), ובין אם בשיימינג עם השלכות עסקיות או ציבוריות. למשל, פוסטים פוגעניים המפורסמים על ידי צרכנים כנגד עסקים, פוסטים כנגד אישי ציבור מטעמים פוליטיים ואידיאולוגיים וכדומה או מקרי שיימינג בפייסבוק בין גורמים שאינם מכירים זה את זה (כמו פרסום סרטון שצולם ברחוב).

תהיה הסיבה אשר תהיה, תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות עלולים להקים עילה לתביעת המפרסם בגין פיצויים בשל לשון הרע. זאת, מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 (להלן: “חוק לשון הרע” או “החוק”). הנה לדוגמה כמה מקרים, מפורסמים ומפורסמים פחות, שהתקבלו בבתי המשפט בשנים האחרונות:

  • פיצויים בסך 15,000 שקלים לבעל חברת קייטרינג שסיפק שירותי מזון לגן ילדים וחווה מסע שיימינג כנגדו בפייסבוק מצד הורים שהעלו טענות קשות ולא נכונות אודות איכות המזון (כולל זיהוי “נבטי שעועית” בתור “תולעים”). השיימינג כלל גם את הקמתה של קבוצת פייסבוק וגם פוסטים תקיפים ופוגעניים שהועלו ב”קיר” הפייסבוק של ראש ההעיר (ת”א 36391-04-14, ספטמבר 2018).
  • פיצוי בסך 75,000 שקלים (שהופחת בערעור) בגין פרסום חוות דעת פוגענית על ידי צרכן מאוכזב. בית המשפט קבע כי הפיצוי ישולם משום שחוות הדעת נוסחה במילים קשות ו”חטאה למציאות” עד כדי שיש לראות בה כלשון הרע (ת”א 29999-07-13, ספטמבר 2016).
  • פיצוי בסך 100,000 שקלים לראש ממשלת ישראל ורעייתו לאחר פרסום פוסט פוגעני בפייסבוק אשר ייחס להם אירוע שהמפרסם לא היה מסוגל להוכיח שהתקיים. במקרה זה הוכח כי הפרסום נעשה “בכוונה לפגוע” ועל כן הועמד על “כפל פיצוי” כמתאפשר מכוח חוק איסור לשון הרע בסעיף (ת”א 56211-03-16, יוני 2017).

לשון הרע – היקף התפוצה, מידת הפגיעה וכו’

שיימינג ברשתות חברתיות יכול להגיע כאמור מכיוונים שונים, אולם קו אחד מחבר בין כל המקרים. כאשר הדברים נכנסים להגדרה של “לשון הרע” לפי החוק, קיימת לנפגע עילה להגשת תביעה. במידה שהמפרסם לא יצליח להוכיח שאין מדובר בלשון הרע, וככל שלא יעלה בידיו להתגונן לפי ההגנות המנויות בחוק, ייתכן שהוא יחויב בפיצוי.

חשוב להדגיש – מכיוון ששיימינג ברשתות חברתיות יכול להתבסס על מספר פרסומים שונים, לעתים כל פרסום לכשעצמו מקים עילה לפיצוי. למשל, מספר פוסטים אשר פורסמו בקבוצות שונות בפייסבוק נבחנים כל אחד לגופו. מנגד, כמה פוסטים שהם מעין “שרשור” של אותה לשון הרע יכולים להיות מוגדרים כעוולה אחת. הכל כמובן בהתאם לנסיבות.

אלמנטים נוספים לגבי פיצויים בגין שיימינג ברשתות חברתיות הם היקף התפוצה (כאשר יש הבדל בין פוסטים שהגיעו לעשרה אנשים לבין פוסטים ששותפו וקיבלו תגובות מאלפי משתמשים ברשת החברתית), מידת החומרה של הדברים, מידת חריגותם מן האמת, השפה שבה הם נוסחו, הנחרצות שבה הוצגה הדיבה והתגובה של המפרסם כאשר “הועמד על טעותו”: האם התנצל, האם הסיר את הפוסטים, האם תיקן את הדברים והאם עשה זאת בזמן אמת.

כיצד קובעים האם שיימינג ברשתות חברתיות הוא לשון הרע?

תביעת דיבה שעניינה שיימינג ברשתות חברתיות נבחנת בהתאם למה שמוכר בתור “תרשים הזרימה” בתביעות לשון הרע.

בשלב הראשון, האם הביטויים שפורסמו מהווים לשון הרע לפי הגדרת מושג זה בסעיף 1 לחוק, והאם מתקיים לגביהם יסוד “הפרסום” כפי שנקבע בסעיף 2. יודגש כי פרסום הוא גם העלאת פוסטים ברשתות חברתיות לרבות תגובות, טוקבקים, חוות דעת בבלוגים וכדומה.

במידה שאלה הם פני הדברים – כלומר מדובר בלשון הרע ובפרסום – הנטל עובר לכתפיו של המפרסם. על מנת להימנע מתשלום פיצויים, המפרסם צריך להוכיח שהוא נהנה מחיסיון. למשל, פרסום מותר לפי סעיף 13 חוק, פרסום דבר אמת שיש בו עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק) או פרסום בתום לב לפי אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע (פרסום בתום לב לשם הגנה על עניין אישי, הבעת דעה על איש ציבור, ביקורת על יצירה וכדומה).

סכומי הפיצויים בתביעת לשון הרע

סכומי הפיצויים בעבור שיימינג ברשתות חברתיות משתנים ממקרה למקרה. ככל תביעה בגין לשון הרע, גם בתביעות העוסקת בפרסומים ברשתות חברתיות, נסיבות המקרה קובעות את היקף הפיצוי.

באופן כללי, הנפגע רשאי לדרוש פיצוי בסך של עד 50,000 שקלים בעבור כל פרסום פוגעני וללא הוכחת נזק. במידה שהפרסום נעשה מתוך “כוונה לפגוע”, הפיצוי יכול להיות כפול (עד 100,000 שקלים).

ישנם גורמים שונים המשפיעים על הפיצוי. לדוגמה, אם המפרסם התנצל והסיר את הפוסט הפוגעני מיד, ייתכן ויהיה בכך כדי להפחית את שיעור הפיצוי. מנגד, אם המפרסם המשיך לדבוק בגרסתו הפוגענית, ולא הרפה ממנה גם כאשר הוכח על טעותו, סכום הפיצויים עלול לגדול. בנוסף יש להתייחס למעורבות משתמשים אחרים שנחשפו לפרסום שיכולה להימדד על ידי שיתופים, “לייקים”, תגובות, דיונים וכדומה.