201611.02
0
0

מהם השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו להכריע בגובה הפיצוי בתביעת לשון הרע?

פורסם על ידי בשעה מאמרים

הפיצויים בתביעות לשון הרע נעים בדרך כלל בין אלפים בודדים ועד עשרות ומאות אלפים, בהתאם למקרה.

אם הוכיח התובע את תביעתו, ונקבע כי לא עומדת למכפיש הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע, עובר בית המשפט לבחינת הסעדים הראויים. ככלל, הפרמטרים המובאים במאמר זה אינם רשימה סגורה, ובית המשפט רשאי לקחת בחשבון גם פרמטרים נוספים. אחד מהשיקולים, הוא מניע המפרסם. הווי אומר: בית-משפט יקל עם הנתבע בפסיקת הפיצויים, אם ימצא שהנתבע פעל מתוך מניעים טהורים, בתום-לב, בהיעדר טינה לתובע וללא זדון.

שיקול נוסף אותו עשוי לקחת בית-המשפט בחשבון בפסיקת הפיצויים הינם: חומרת הפרסום, האכסניה שבה בוצע הפרסום {האם מדובר באכסניה מכובדת ומוערכת אם לאו}, סוג המדיום שבו נעשה הפרסום, מעמדו של הנתבע בקהילה ובציבור, מעמדו של התובע בקהילה ובציבור, מצבו הכלכלי של הנתבע {יוצא דופן בתביעות לשון הרע לעומת תביעות נזיקין “רגילות”}, הרפטטיביות של הפרסומים ככל שישנה, מידת ההלימה {או ההגזמה} שבין הפרסום לבין העובדות הנכונות, סגנון הפרסום, מידת החשיפה {הפוטנציאלית ובפועל} של הפרסומים, העניין הציבורי שבפרסום, גובה הנזק {ככל שנגרם} לתובע כתוצאה מהפרסום, מידת האחריות של הנתבע ושאלת חלוקתה ככל שיש מספר נתבעים או אחראים לפרסום, סוגיית הקינטור, מערכת היחסים שבין הצדדים למשפט עובר להגשת התביעה, האם מדובר היה בפרסום שנעשה ב”עידנא דרתחא” ועוד.

מובן שאין המדובר ברשימה סגורה, ובית-המשפט רשאי לקחת בחשבון שיקולים נוספים. חשוב כי עורך-הדין המייצג יהיה יצירתי בכל הקשור להצגת טיעוניו בהקשר זה, בהתאם למקרה ולנסיבות.

בית המשפט יתייחס לשאלה האם המדובר באיש ציבור אם לאו. בעניין זה עשויים לפעול שיקולים נוגדים: מצד אחד, חופש הביטוי המוגן ביחס לאיש ציבור רחב יותר מאשר כלפי אזרח מן השורה, דבר אשר יש בו כדי להפחית את הפיצוי, אולם, מנגד, אישר ציבור עלול להיפגע בתדמיתו ובמעמדו הציבורי באופן חמור בהרבה מאדם פרטי {ראה פרשת שרנסקי}.

עוד שיקולים אותם רשאי {ע”א (ת”א) 16523-05-13 מאיר פלבסקי נ’ חברת מקור הפורמיקה בע”מ, תק-מח 2015(1), 23544 (2015)} לקחת בית-המשפט בחשבון הם אלו הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965:

19. הקלות

בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית-המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:

  • (1) לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
  • (2) הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
  • (3) הוא לא נתכוון לנפגע;
  • (4) הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.”

בשלב פסיקת הפיצויים בית-משפט יכול לשקול גם את התנהגות הנתבע בשלב שלאחר ביצוע העוולה, לפני תחילת המשפט ותוך כדי המשפט, לרבות היעדר התנצלות. בית המשפט ישקול גם את התנהגותו של התובע במהלך תקופות אלו.