המדריך לנתבע בתביעת דיבה \ לשון הרע

דף הבית » מאמרים » המדריך לנתבע בתביעת דיבה \ לשון הרע
המדריך לנתבע בתביעת דיבה \ לשון הרע

כאשר אדם או חברה נתבעים בלשון הרע, יש מספר כללי אצבע שיש לנקוט, אם כי מובן, כי כל מקרה לגופו, ויש להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום, בטרם יוחלט על דרך פעולה.

איסוף ראיות בתביעת דיבה

כל בכל תיק אזרחי, שלב איסוף הראיות חייב להיות מעמיק, במיוחד בתיקים "כבדים" יותר.

מומלץ לאסוף את כל החומר הרלבנטי – את הפוסט או הפרסום המקורי, תגובות ושיתופים (אם היו לפוסט המקורי), ואשר ילמדו על הרקע לדברים, הקלטות (אם ישנן) של הפרסום בגינו הוגשה התביעה, התייחסויות של צדדי ג' לפרסום ועוד.

להתנצל או לא?

השאלה האם לשלוח מכתב התנצלות בגין הפרסום – תלויית נסיבות. לעיתים, התנצלות רק תחמיר את מצבו של הנתבע בתביעת דיבה, ותהווה "הודאה באשמה".

לעיתים, תשמש ההתנצלות (במידה ובוצעה באופן מידתי, במקום ובהיקף דומים לפרסום המקורי) כהקלה ביחס לגובה הפיצוי שייפסק לרעתו של הנתבע.

אופן, מיקום, תזמון היקף, וכמובן ניסוח ההתנצלות, ועצם השאלה האם להתנצל בשל הפרסום הדיבתי יהיו לעולם תלויי נסיבות המקרה, התיק המשפטי, וכפופים לשיקולים שונים, שיש לקחתם בחשבון.

שליחת מכתב תשובה לדורש ההתנצלות או הפיצוי – מתי?

גם כאן לעיתים מומלץ לנהל מו"מ עם דורש ההתנצלות או הפיצוי, ופעמים אין מקום לכך, ויש להמתין לבירור ההליך המשפטי.

להסיר את הפוסט או לא?

ככלל, אם המדובר בפרסום דיבתי, שאין לו הגנות הקבועות בחוק, הותרת הפרסום במרשתת עלולה להוביל להגדלת הפיצוי, בשל היקף הנחשפים (הפוטנציאלי ובפועל) לפרסום יהיה גדול יותר.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה, יש מקום להסיר את הפרסום, ולעיתים ראוי לעגן את הסרת הפרסום במסגרת הסכם פשרה.

לשלם פיצוי או לא?

כידוע, שאלת גובה הפיצוי היא נגזרת של שיקולים רבים, ויש לבחון ביחד עם עורך הדין המייצג את גובה הפיצוי המוצע ע"י התובע לסילוק התביעה כבר בשלב מוקדם, ביחס לנסיבות העניין, בשקלול הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, ובשים לב לפגיעה אשר עלולה להיות ככל שהנתבע ישלם פיצוי (ללא סעיף סודיות בהסכם, למשל).

בין יתר השיקולים שאותם עשוי לקחת בית-המשפט בחשבון בפסיקת הפיצויים הינם: חומרת הפרסום, האכסניה שבה בוצע הפרסום (האם מדובר באכסניה מכובדת ומוערכת אם לאו), סוג המדיום שבו נעשה הפרסום, מעמדו של הנתבע בקהילה ובציבור, מעמדו של התובע בקהילה ובציבור, מצבו הכלכלי של הנתבע (יוצא דופן בתביעות לשון הרע לעומת תביעות נזיקין "רגילות"), הרפטטיביות של הפרסומים ככל שישנה, מידת ההלימה (או ההגזמה) שבין הפרסום לבין העובדות הנכונות, מידת החשיפה (הפוטנציאלית ובפועל) של הפרסומים, גובה הנזק (ככל שנגרם) לתובע כתוצאה מהפרסום, מידת האחריות של הנתבע ושאלת חלוקתה ככל שיש מספר נתבעים או אחראים לפרסום, סוגיית הקינטור, מערכת היחסים שבין הצדדים למשפט עובר להגשת התביעה, האם מדובר היה בפרסום שנעשה ב"עדנא דרתחא" ועוד.

בנוסף, עשוי בית המשפט להתחשב בחלק (או כל) שיקולים הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, ובהם – שלשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והמפרסם נקב את המקור שעליו הסתמך; המפרסם הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע; המפרסם לא נתכוון לנפגע; המפרסם התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן