מהי תביעה לפיצוי מוסכם?

דף הבית » מאמרים » מהי תביעה לפיצוי מוסכם?
מהי תביעה לפיצוי מוסכם?

חתמתם על חוזה הכולל גם סעיף לתשלום פיצויים מוסכמים וכעת אתם מעוניינים לתבוע את הסכום בגין הפרה של אחד הסעיפים הרלבנטיים? הוגשה נגדכם תביעה לתשלום פיצוי מוסכם מכוח סעיף בחוזה וללא הוכחת נזק? סכום הפיצויים שהוסכם במעמד כריתת החוזה הוא גבוה ובלתי סביר?

ובכן, אתם לא לבד. מדי שנה מונחות לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל לא מעט תביעות הנוגעות לסעיפי פיצויים מוסכמים בחוזים.

מהו דינו של אותו סעיף ומהי עוצמתה של תרופה זו להפרת חוזה? על כך בקצרה במאמר שלפניכם.

על מתבסס תביעה לפיצוי מוסכם?

חוזים והסכמים רבים כוללים סעיפים הנוגעים לתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרות מסוימות.

קרי, סעיפים אשר קובעים באופן מפורש הפרות שמחייבות את הצד המפר לשלם פיצויים מוסכמים לצד הנפגע ללא הוכחת נזק.

סעיף שמעגן פיצויים מוסכמים מגדיר בדרך כלל סעיפים מסוימים בחוזה ככאלה שהפרתם הינה "הפרה יסודית" המזכה בפיצוי בסכום ברור.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 עוסק בסעיף 15 בנושא הפיצויים המוסכמים. על פי סעיף 15(א) לחוק זה, אם הצדדים הסכימו על שיעור פיצויים מוסכמים אזי הפיצויים ישולמו ככתוב וללא צורך בהוכחת נזק.

בית המשפט רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולשנות את הסכום בעודו דן בתביעה לתשלום פיצוי מוסכם, אך השימוש בסמכות זו לא ייעשה בנקל (ראו בהמשך).

סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות) מוסיף וקובע כי הצד הנפגע יכול להחליט שלא להגיש תביעה לפיצוי מוסכם לפי החוזה אלא לבקש פיצוי מכוח סעיפים 10-14 לחוק בכפוף להוכחת נזק או מכוח כל תרופה אחרת בגין הפרת ההסכם.

חשוב להדגיש כי אין כפל פיצוי שכן פיצוי מוסכם אמור לקחת בחשבון את מלוא הנזקים שייגרמו כתוצאה מההפרה.

הלכה פסוקה היא שאמנם הצד הנפגע יכול לתבוע גם בגין נזקים אחרים שנגרמו לו אך אין לוזכות לתבוע נזקים בין אותה ההפרה פעמיים.

התובע שטוען לפיצוי צריך אפוא לבחור – האם הוא מעוניין לתבוע לפי סעיף פיצויים מוסכמים או שהוא דורש פיצויים בהתאם לנזק שיוכח.

למשל, אדם שחתם על הסכם מכר מקרקעין שכלל פיצוי מוסכם אם ליקויים בדירה לא יתוקנו, ומבקש להפעיל את הסעיף בתביעה משפטית, לא רשאי בהכרח לטעון לפיצוי נוסף בשל "עוגמת נפש" שנגרמה לו בגלל מגורים בדירה לקויה במשך תקופה.

הפיצוי המוסכם כולל לכאורה גם את הפיצוי בגין "עוגמת הנפש" וגם את עלות ביצוע התיקונים.

מתי בית המשפט מתערב בשיעורי פיצויים מוסכמים בחוזה?

נשאלת השאלה –אימתי בית המשפט ימצא לנכון להשתמש בסמכותו להפחתת שיעור פיצוי מוסכם ולקבוע סכום נמוך ממה שהוחלט בין הצדדים בחוזה.

לא מדובר בעניין של מה בכך שכן בחוזים רבים (במיוחד חוזי מכר מקרקעין) הצדדים קובעים פיצויים מוסכמים גבוהים על מנת לייצר הרתעה הדדית מהפרות עתידיות.

בתי המשפט בישראל נוטים לראות בסעיפי פיצויים מוסכמים כסעיפים אשר משקפים נכונה את אומד דעתם של הצדדים במועד עריכת החוזה.

התפיסה הרווחת היא שסעיף של פיצוי מוסכם נועד לייצר לצדדים "וודאות יחסית" לקיום החוזה ומהווה תמריץ משפטי.

מטעמים אלה בתי המשפט נוטים לרוב לכבד סעיפי פיצויים מוסכמים ולפסוק את הסכום המוסכם ללא הוכחת נזק.

הלכה פסוקה היא שהפחתת פיצוי מוסכם היא החריג לכלל ותיעשה רק במידה שבית המשפט מוצא "העדר יחס סביר" בין הנזק שהיה אפשר לחזות מראש לבין הפיצוי שהוסכם.

כך נאמר למשל בפסיקת בית המשפט העליון: "התערבותו של בית-המשפט בפיצוי המוסכם היא מצומצמת ונדירה. כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק משאירים את הפיצוי המוסכם בתקפו"(ע"א 300/77).

על פי רוב, אם בית המשפט נדרש לסוגיה הוא מביא בחשבון פרמטרים כגון סבירותו של הפיצוי המוסכם, החומרה היחסית שטמונה בהפרה, האם מדובר בהפרה "רגילה" או הפרה יסודית, מה היה משך זמן ההפרה, מה היה סוג החוזה, מה היה אופי החוזה, באיזו מידה ניתן היה לצפות מראש את הנזק שייגרם לאור ההפרה המדוברת, מה הייתה התמורה החוזית המוסכמת וכן נתונים נוספים התלויים בנסיבות.

 

 

 

 

 

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן