201704.17
0
0

הפרת הסכם בעל פה – כל מה שרציתם לדעת

פורסם על ידי בשעה מאמרים

סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973 קובע באופן מפורש שחוזה יכול להיעשות בעל פה או בכל צורה אחרת, כל עוד לא קיימת הוראת חוק שקובעת כי צורת עשייה מסוימת היא תנאי לתוקפו. כלומר, אם אין חוק שדורש שהחוזה יהיה כתוב, גם הסכם שלא הועלה עלי כתב ניתן לאכוף בבית משפט.

מתי חוזה חייב להיות כתוב? ישנן כמה דוגמאות לכך שבין הידועות בהן ניתן למנות את חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 שקובע כי עסקת מקרקעין חייבת להיעשות בכתב או חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973 שקובע שהסכם ממון בין בני משפחה לא יהיה תקף אלא אם נעשה בכתב.במאמר מוסגר נדגיש כי בתי המשפט יכולים לעתים לסטות מדרישת הכתב הדווקנית גם בחוזים אלה כאשר הם סבורים שניתן להשלים את התמונה בראיות חיצוניות (אולם מדובר בחריג לכלל).

משרד עורכי דין שלומי וינברג מסייע רבות ללקוחות בתביעות אשר נוגעות לאכיפה או הפרת הסכם בעל פה. זאת תוך שילוב ידע רב-תחומי הנוגע גם בדיני החוזים וגם בשדות משפטיים ספציפיים בהתאם לסוגיה המדוברת.

תוקפו של הסכם בעל פה

החוק מתיר להתקשר בחוזה שאיננו בהכרח הסכם כתוב אולם מטבע הדברים כאשר צד טוען להפרת הסכם בעל פה, נטל ההוכחה הרובץ עליו הוא רב ומכביד. בניגוד להסכם בכתב שבו הכל כתוב ולכאורה ברור ונהיר (גם הפרת חוזה בכתב נתונה לפרשנות ומחלוקות), בחוזה בעל פה קיימת פעמים רבות מחלוקת לגבי ה”סעיפים” שהוסכמו.

הוכחת הסכם בעל פה לשם תביעת הפרה הוגדרה בפסיקה כ”משוכה ראייתית אשר לא בנקל יעבור אותה הטוען” (ראו למשל, ת”א 66408-09-14). בכדי שבית המשפט ייטה לקבל טענה הנובעת מתוך הפרת הסכם בעל פה, הטוען נדרש להציג הוכחות ממשיות שתומכות בטיעוניו. בית המשפט לא מתעלם מהקושי הראייתי שבהוכחת הפרת הסכם בעל פה וכן מהעובדה שהעדר מסמך כתוב שמשקף את התנאים המוסכמים מכביד מאד את נטל ההוכחה.

אולם, למרות שרבים סבורים כי הסכם הוא חוזה מחייב רק אם הדברים נכתבו, חוק החוזים קובע במפורש שלא כך היא. חוזה בעל פה תקף גם תקף כל אימת שהוא מקיים את דרישותיו של פרק א’ לחוק החוזים והן בעיקר מסוימות וגמירות דעת.

שינויים בעל פה של הסכם כתוב

סוגיה חשובה לגבי הסכמים בעל פה היא שגם הסכם בכתב יכול להשתנות נוכח התנהגות הצדדים או הסכמות בעל פה. הלכה פסוקה היא שצדדים לחוזה כתוב רשאים לשנות הוראות מהוראותיו על ידי הסכמות בעל פה ואפילו בהתנהגות. ראו למשל את דבריכב’ הנשיא (בדימוס) אהרון ברק שכתב על כך בפסק דין כי “כל (מה) שהצדדים יכולים להסכים עליו במפורש, הם יכולים עליו במשתמע”.

הוכחת הפרת הסכם בעל פה

מטבע הדברים, תביעות להפרת הסכם בעל פה דורשות לעבור שתי משוכות גבוהות. ראשית, יש להוכיח את קיומו של החוזה ואת “סעיפיו” שהוסכמו בעל פה. שנית, יש להוכיח (כבכל תביעה להפרת הסכם) שאכן ההפרות המדוברות התרחשו. הטוען להפרת הסכם בעל פה צריך להוכיח מהו הסעד המגיע לו נוכח ההפרות ו/או האם יש לחייב את הצד השני לקיים את החוזה כלשונו (תרתי משמע).

כיצד עושים זאת? בעזרת ייעוץ משפטי מקצועי ועל בסיס ראיות שונות המעידות על אומד דעתם של הצדדים בתקופות הרלבנטיות. למשל, תכתובות מייל, מסרונים בטלפונים ניידים, הקלטות הדדיות, התנהגות בפועל, קיומם של חוזים כתובים וכדומה. לא אחת, בטרם מוגשת תביעה כנגד הפרת הסכם בעל פה, כדאי לפנות לעורך דין בכדי לתכנן דרכי פעולה לגיבוש ראיות חיצוניות משלימות להסכם שנערך בעל פה.

דוגמאות:

שכר טרחה על פי הסכם בעל פה– בית המשפט השלום בתל אביב פסק לעורך דין שכר טרחה בסך כ-25,000 שקלים למרות שהאחרון לא ערך עם הלקוח הסכם שכר טרחה כתוב. עורך הדין הוכיח את טיעוניו בין השאר על ידי תצהיר שהוגש על ידי הלקוח במסגרת ההליך המשפטי נשוא התביעה שבו האחרון מבקש לפסוק לו שכר טרחה לכיסוי הוצאותיו המשפטיות. הנתבע ניסה לטעון כי התצהיר לא ביטא חוזה בינו לבין עורך הדין אך בית המשפט מצא בכך ראיה לקיומן של הסכמות בעל פה וחייב אותו בסכום הנתבע (תא”מ 44282-09-15).

300,000 דולרים על בסיס הסכם בעל פה בענף היהלומים– בפסק דין מרתק שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב נקבע כי חברה ישראלית העוסקת בסחר ביהלומים תשלם לחברה אוקראינית סכום של 300,000 דולרים על בסיס הסכם בעל פה. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים וקבע כי  יש לקבל את דבר קיומו של ההסכם ש”נחתם” בעל פה. זאת אפילו שנציג החברה שהתנגדה לקיום ההסכם נפטר ולא היה אפשר להביאו לעדות. בפסק הדין התברר כי בעסקי היהלומים, גם עסקאות בעשרות מיליוני דולרים נחתמות בשיחה ובתקיעת כף. כלומר, מדובר בענף בו יחסי האמון קודמים לעתים לדרישות הכתב (ת”א 27444-06-11).