הזכות לשם טוב, הגנה על השם הטוב, ומהי הכפשה בלתי מידתית?

דף הבית » מאמרים » הזכות לשם טוב, הגנה על השם הטוב, ומהי הכפשה בלתי מידתית?
הזכות לשם טוב, הגנה על השם הטוב, ומהי הכפשה בלתי מידתית?

רשת האינטרנט מהווה כיום כלי עוצמתי מאוד הנגיש לכל גולש בכף היד.

בניגוד לחדשות המסורתיות של פעם, כיום אנו צורכים חדשות מן השטח אשר מתעדכנות בתדירות של דקות ואף שניות ברשתות החברתיות. למרבה הצער, אך יש מי שמנצלים כלים אלו לרעה על מנת להפיק מהם תועלת או אינטרס על חשבון האחר ופגיעה בשמו הטוב, אשר יכול להתבצע, לעיתים – במרחק לחיצה אחת. לא אחת אף חצאי אמיתות או סילוף של המציאות הופכים לאמת מוחלטת בעיני גולשים רבים, והטלפונים החכמים הופכים לכלי נשק טעונים ברפש מילולי מסוכן. כיצד מתמודדים עם התופעה?

מקבץ שאלות ותשובות עם עורך דין שלומי וינברג, מהמובילים בארץ בתחום הוצאת דיבה ולשון הרע (על פי דירוגי DUNS100 ו-BDI), על מנת להבין כיצד יכול אדם או עסק אשר נקלע למלכודת שיימינג ברשת באינטרנט או בעיתונות, להתמודד עם ההשלכות, וכן להוציא את האמת לאור ולהגן על שמו הטוב.

נציג בפניך מקרה: אדם הטוען להכפשת שמו או העסק שבבעלותו, כאשר בבסיס עומדת טענה עובדתית, למשל: הוא לא הוכנס למקום מסויים, שזו עובדה. אך הוא טוען שהופלה על בסיס גזעני \ מגדרי \ דת וכו', מה שלא היה נכון במציאות. זאת אומרת, טענה שניפחו אותה על מנת לייצר "באזז שלילי" בחמת זעם או בכוונת מתכוון. מה ניתן לעשות בסיטואציה שכזו בהיבט של של לשון הרע?

קודם כל הפייק ניוז זו תופעה שצצה בעיקר בשנים האחרונות. היא מתרחשת כמעט בכל תחום, בסכסוכים פוליטיים ארציים ומקומיים, בנושאי דת ומדינה, בסכסוכים עסקיים, בסכסוכים אישיים, בסכסוכים פנים ארגוניים ובמקומות עבודה ועוד. פייק ניוז היא, דה פקטו, ידיעת כזב, שמופצת ברשתות חברתיות, המוצגת כידיעה חדשותית אמיתית, כשבפועל מדובר בסילוף של המציאות על מנת לשרת תעמולה, לקדם אג'נדה כלשהי, או להשיג הישגים אסטרטגיים או טקטיים או אחרים מטעמו של המפיץ. בעידן של רשתות חברתיות, זה כמובן משהו שיותר קל להפיץ כי אין שלבים שמונעים את הפצת המידע הכוזב, כאשר התביעה היא רק בדיעבד על מנת לעלות על המקור ולמנוע את המשך הפצת המידע הכוזב.

יש אדם בשם "קלייר וורדן" שהוא למעשה זיהה מספר סוגים של פייק ניוז. אתייחס למספר היבטים בהקשר של תוכן מטעה.

  1. למשל: שימוש מטעה באינפורמציה כדי להפליל מישהו, להאשים אדם בביצוע עבירה פלילית, כאשר בפועל לא ביצע אותה.
  2. טענה שאדם פעל בשם שלוח מסויים, כאשר בפועל לא פעל בשמו.
  3. סוג נוסף, כאשר מדובר בתוכן שעבר מניפולציה, כאשר לוקחים מידע שהוא במקור נכון ומסלפים אותו: לדוגמה: טענה שאדם קיבל מימון מגוף מסויים, כאשר בפועל התברר שהאדם קיבל מימון מגוף שונה לחלוטין עם אינטרסים\מטרות שונות לחלוטין.
  4. תוכן מפוברק לחלוטין, כאשר הבסיס העובדתי הוא שקרי לחלוטין, וגם כל הפרטים שקריים לחלוטין. מהמסד ועד טפחות.

לגבי המקרה האחרון , לא יכולה להתקבל טענת אמת הפרסום, מכיוון שהמידע שגוי מבסיסו.

לגבי שקר שמעורב בוא אמת, המקרה מורכב יותר להוכחה, ולכן קיימים האמצעים שהמשפט נותן לנו.

אילו אמצעים יכולים להוכיח או להפריך טענת הוצאת  דיבה ולשון הרע?

כמובן במסגרת תביעת דיבה, יש את ההליכים של גילוי מסמכים, של שאלונים, איסוף ראייתי ומודיעיני, חקירות נגדיות בבית במשפט, זימון עדים מטעם התובע, שימוש בראיות חפציות כגון: סרטוני וידאו, הקלטות, מכתבים וכו'.

כמובן משקלה של הראיה נבחן בהתאם למהימנות שלה, לרלוונטיות שלה וכו'.

לתובע, המתמודד עם פייק ניוז, יכול להיות גוף עסקי או אישיות פוליטית, נושא תפקיד בכיר בארגון, בעל עסק קטן או נושא מקצוע חופשי, יש משמעות רבה להפריך אותן, כיוון שאלו עלולות להסב פגיעה רבה במוניטין ובשמו הטוב של מושא הפרסום.

לדוגמה: ניקח דוגמה שבה אדם מעדה מסויימת, טוען לאפליה על רקע מוצאו (גזענות), טענה כזו שיש בה מימד רב של פגיעה חמורה במושא הפרסום, עלולה להוביל לנזק תדמיתי ולהוקעה ציבורית רחבה. מטבע הדברים האשמה בגזענות, היא האשמה חמורה, במיוחד כשטענה כזו נשמעת במדינת ישראל.

כמובן במידה שמפלים אדם בכניסה למקום מסויים, נטל ההוכחה עליו. בתביעה אזרחית נגד המקום שהפלה אותו, אז כמובן שמדובר בנטל לא פשוט. במידה והתביעה תידחה, הוא יחוייב בהוצאות.

לעומת זאת \ במובחן מכך, כאשר מדובר בפייק ניוז, אותו אדם שטוען אפליה, יכול בלחיצת מקלדת, להפיץ שמועה זדונית ואף ידיעה זדונית, כאילו הופלה באותו מקום, מובן שהתפוצה והוויראליות של אותו מקום בשם חומרת הדברים, עלולה להוביל לפגיעה כמעט חסרת תקדים.

למעשה אותו אדם הופך בלחיצת כפתור לבית דין שדה אינטרנטי, שכן הוא משמש גם כתובע, גם כשופט, וגם כמוציא לפועל של פסק הדין. לפי הפסיקה, גם המשתף נושא באחריות לפרסום, במיוחד אם מדובר בדף שהיה יכול לבדוק את הדברים, ולא מדובר בשיתןף מקרי, אלא בשיתוף מכוון וכו'.

כיצד יכולה לסייע תביעת דיבה ולשון הרע לתובע?

תביעת לשון הרע והוצאת דיבה יכולות לסייע בעיקר בשלושה צירים מרכזיים:

  • צו להסרת פרסום באופן מיידי.
  • צו להורות למפרסם לפרסם הודעה מתקנת לדברים שכתב. יש בתי משפט שקבעו שניתן גם להורות למפרסם גם להתנצל באותם המדיומים שבהם פורסם הפרסום המכפיש.
  • סעד של פיצוי כספי שאמנם ניתן לאחר תקופה ארוכה, אבל אם מדובר בפגיעה חמורה, הפיצוי יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים.

לסיכום, רשת האינטרנט מהווה אוקיינוס עצום של מידע, ולא תמיד יודעים הגולשים לעשות את ההבדל בין מידע שגוי, מידע מסולף, פייק ניוז, או מידע אמיתי. רבים  הם הכלים אשר עומדים לרשות הגולשים, הן ברמה של יצירת תוכן, והן ברמה של צריכת תוכן. פלטפורמות רבות ומגוונות מייצרות סיטואציות רבות ומאתגרות, אשר תביעות הדיבה ולשון הרע מתמודדות איתן.

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן