201908.140

מהי הזכות לפרטיות?

פורסם על ידי בשעה מאמרים

צילום אדם ופרסום התמונה ללא הסכמתו, שימוש במידע פרטי למטרות זרות, טלפונים שיווקיים מטרידים, חדירה למרחב הפרטי ועוד. דוגמאות רבות יכולות להיות להפרת הזכות לפרטיות, אשר הינה זכות בעלת מעמד חוקתי שמעוגנת במשפט הישראלי בשני חוקים מרכזיים:

  • חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 7).
  • חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981.

זאת לצד שורה ארוכה של חוקים נוספים הנוגעים לזכות לפרטיות מכיוונים שונים, כדוגמת חוק מידע גנטי, התשס”א-2000, חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, חוק חופש המידע, התשנ”ח-1998 ועוד.

שנאמר, “אין חולק כי הזכות לפרטיות הינה אחת מזכויות היסוד, ובית המשפט העליון שב והדגיש, בהקשרים שונים, את מרכזיותה במערך זכויות האדם והאזרח” (עת”מ 43552-04-16). כמו כן, הלכה פסוקה היא כי הזכות לפרטיות – המפרידה בין היחיד לחברה – נגזרת מעיקרון מנחה לפיו “ישנם דברים שהם אישיים לאדם” (שם, ההדגשות לא במקור).

אולם למרות שמדובר בזכות חוקתית, בעלת חשיבות רבה, הזכות לפרטיות איננה עומדת לבדה. לעתים קרובות פגיעה בפרטיות תוכל “להתקבל” כאשר היא עומדת אל מול זכויות אחרות, חשובות לא פחות.

דוגמה לכך היא למשל המתח שבין הזכות לפרטיות ללשון הרע, במקרה של חשיפת פרטים אישיים של אישיות פוליטית, על בסיס הקלטת סתר ומתוך אינטרס ציבורי. כלומר, אמנם הזכות של האישיות הציבורית לפרטיות נפגעה, אך הערך שלשמו הדבר נעשה עשוי/עלול להצדיקה.

כפי שנקבע בפסיקה, “ההגנה על הפרטיות חרף היותה זכות חוקתית מוכרת, אינה ערך מוחלט וכי על כן יש לבחון זכות זו מול האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק בהליך השיפוטי” (בע”מ 3542/04). וכן, ” בנסיבות מסוימות יש לתת משקל יתר לאינטרס החברתי הציבורי אשר בלעדיו עלולה המערכת החברתית וכך גם אכיפת החוק לספוג נזק שאינו ניתן לתיקון” (שם).

הליכים הנוגעים לפגיעה בפרטיות מתנהלים בשלבים. ראשית יש לבחון האם המעשה אכן נעשה והאם עסקינן בפגיעה בפרטיות. לאחר מכן נשאלת השאלה האם עומדות לפוגע הגנות שונות אשר עשויות להצדיק את הפגיעה בפרטיות. לבסוף, אם התובע מצליח לעבור את שתי המשוכות הראשונות, עולה על הפרק סוגיית הפיצויים.

כפי שצוין לעיל, מדובר לא רק בעוולה אזרחית אלא גם בעבירה פלילית. ראו למשל המקרה הידוע של פרסום תמונותיה האינטימיות של שדרנית ספורט, אשר הסתיים לאחר מכן בהרשעת המפרסם בפלילים.

חוק הגנת הפרטיות – זכות לפרטיות מכוח החוק

חוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקפו בתחילת שנות ה-80 והיה תולדה של המלצות וועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק כהן.

החוק עוסק במגוון נושאים הקשורים לפרטיות לרבות הגדרת “פגיעה בפרטיות” כעוולה אזרחית ועבירה פלילית, הגנה על זכות לפרטיות במאגרי מידע שונים, הנחיות בדבר ניהול מאגרי מידע ועוד. על פי הוראות החוק, פגיעה בפרטיות יכולה להיות, למשל, כל אחד מהמקרים הבאים:

  • פרסום עניינים הנוגעים לצנעת הפרט של חייו האישיים של אדם.
  • התחקות או בילוש אחר אדם באופן שעלול להטרידו.
  • צילום אדם ברשות היחיד (למשל, צילום של אדם בביתו).
  • האזנה אסורה לפי חוק.
  • פרסום תמונות של אדם ברבים בנסיבות שעלולות לגרום לביזוי או השפלה.
  • פרסום תוכן מכתב שלא נועד לפרסום (כולל אי-מייל).
  • הפרת חובת סודיות אשר לענייניו הפרטיים אדם (מכוח דין או מכוח הסכם).
  • שימוש למטרות רווח בשמו של אדם, בקולו ובתמונתו.
  • שימוש בידיעה לגבי עניינים פרטיים של אדם ולא למטרה שלשמה נמסרה.

פגיעה בפרטיות יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, אך באותה הנשימה ניתן לראות כי מעשים רבים שיכולים להיכנס להגדרות הנ”ל הם כמעט “מעשי יום-יום”. במיוחד בתרבות בה סרטונים “ויראליים” מציפים את האינטרנט, כתבות באמצעי התקשורת מבוססות על “חומרים סודיים” או “מקורבים עלומים”, ואנו חשופים תדיר למידע פוגעני. גם כזה הקשור לאנשי ציבור וידוענים, וגם מידע הנוגע לאנשים פרטיים לחלוטין.

נשאלת בצדק השאלה, איפה קו הגבול. מתי קמה לנפגע הזכות לנקיטה בהליכים משפטיים בעקבות פגיעה בפרטיות, ואיך מנהלים הליכים כאמור. איך צריך לפעול אדם שמרגיש שפרטיותו נפגעה, ומנגד, איך צריך להתגונן “הצד הפוגע”.

מהי הזכות לפרטיות?

פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות מאפשר לבית המשפט לפסוק לנפגע פיצויים בסך של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. במידה שהפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך מטרה לפגוע, פיצוי ללא הוכחת נזק יכול להיות כפול ולהגיע לכדי רף מקסימלי של 100,000 שקלים.

חוק הגנת הפרטיות לא מונה את השיקולים לקביעת הסכום הסופי, ונסיבות המקרה הקונקרטי נשקלות לגופן. בין השיקולים שעומדים על הפרק ניתן לציין למשל:

  • האם הפגיעה בפרטיות נחשפה לאנשים רבים?
  • עד כמה היה בה כדי להשפיל את הנפגע?
  • האם הפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך כוונה לפגוע?
  • האם הפגיעה בפרטיות נעשתה בתום לב?
  • כיצד התנהל “הפוגע” לאחר הפנייה אליו בדבר הפגיעה (אם נעשתה פנייה)?
  • מהי “התרבות” אליה משתייכים הצדדים (שכן ידוע שפגיעה בפרטיות בציבור מסוים תחשב לעוצמתית יותר לעומת פגיעה בפרטיות בציבור אחר. למשל, חשיפה של נטייה מינית בציבור החרדי לעומת חשיפה של נטייה זו בציבור החילוני).

עוד בטרם בית המשפט מגיע לכדי פסיקת פיצויים, פעמים רבות יתקיים דיון בהגנות שיועלו על ידי המפרסם. ההגנות בחוק הגנת הפרטיות דומות במידה רבה להגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע. במקרים מסוימים החוק אף מפנה באופן ישיר לחוק איסור לשון הרע (כמו לדוגמה לגבי הגדרת המונח “פרסום מותר”).

בין ההגנות אפשר לציין למשל “פרסום המותר” לפי הגדרתו בחוק איסור לשון הרע, פגיעה בפרטיות בתום לב ובנסיבות מסוימות (כמו הגנה על עניין אישי כשר, הבעת דעה, ללא ידיעה אודות אפשרות הפגיעה בפרטיות, תוך כדי עיסוק כדין, צילום ברשות הרבים שדמותו של הנפגע מופיעה בו באקראי וכדומה), פגיעה בפרטיות לשם עניין ציבורי ועוד.

מקרים לדוגמה:

  • פיצויים בסך 90,000 שקלים בגין פרסום תמונות של צילומי הריון ללא הסכמה – בית המשפט פוסק כי סטודיו לצילום נשים בהריון ישלם פיצוי ללקוחה בסך 90,000 שקלים, לאחר שתמונותיה האינטימיות פורסמו בתערוכה בקניון לצרכים מסחריים, ללא אישורה (ת”א 39123-12-10).
  • פיצויים בסך 5,000 שקלים בגין טלפונים שיווקיים – בית המשפט פוסק למדביר פיצויים בסך כ-5,000 שקלים בגין פגיעה בפרטיות שבאה לידי ביטוי בעשרות שיחות טלפוניות שהופנו אליו על ידי אתר אינטרנט העוסק בפרסום בעלי מקצוע (ת”ק 22635-12-14).
  • פיצויים בסך 10,000 שקלים בגין הצגת תמונה של מטופל בכנס מקצועי – בית המשפט קובע כי מומחית לרפואת עור תפצה מטופל אשר תמונתו לאחר הזרקת בוטוקס הוצגה על ידה ללא הסכמתו בכנס מקצועי (ת”ק 62265-01-19).

ומנגד:

  • דחיית תביעה בגין פגיעה בפרטיות במסגרת כתב תביעה – בית המשפט דוחה תביעה בגין פגיעה בפרטיות על ידי פרסום פרטים אישיים ואינטימיים בכתב בתביעה של עורך דין כנגד לקוח לתשלום שכר טרחה. הלקוח טען כי כתב התביעה חשף מידע פרטי שהיה מוגן תחת חיסיון עורך-דין לקוח, אך בית המשפט דחה את התביעה לאור העובדה שמדובר בפרסום מותר שאיננו מקים עילה לפיצוי מחמת פגיעה בפרטיות (ת”א 20466-01-16).

לסיכום,

פגיעה בפרטיות יכולה להקים עילה להגשת תביעה נזיקית, וכן לבסס כתב אישום פלילי. עם זאת, לא כל מעשה עולה כדי פגיעה בפרטיות, ולא כל פגיעה בפרטיות מקיימת מיד את הבסיס לתביעה או כתב אישום. על מנת להתחקות אחר נסיבות המקרה, הנבדקות באופן ספציפי לגופו של עניין, רצוי להיוועץ בהקדם עם עורך דין העוסק בתחום.