202004.200

לשון הרע נגד נבחר ציבור

פורסם על ידי בשעה מאמרים

נבחרי הציבור הפכו לא פעם לשקי החבטות של הגולשים הישראלים (לעיתים בצדק, למרבה הצער).

אולם, לא פעם פרסומים פוגעניים נגד נבחרי ציבור עוברים על חוק איסור לשון הרע לשון הרע, ואף גובלים לפעמים בהסתה. האם בכל מקרה בו נאמרו או נכתבו דברים פוגעניים נגד איש ציבור, יוכל הצד הנפגע להגיש תביעת לשון הרע?

נבחר ציבור- עלול לקבל ביקורת ציבורית!

יש לזכור, שנבחר ציבור, עלול לקבל ביקורת ציבורית. אחד מתפקידיו של נבחר הציבור, הוא להתמודד מול ביקורת המושמעת נגדו – גם אם היא פוגענית. 

אולם גם נבחר ציבור זכאי לשמירה על שמו הטוב. חופש הביטוי, כמאמר המימרה, אינו חופש השיסוי גם ביחס לנבחר ציבור.

גם לנבחר ציבור יש הורים, אחים, משפחה, קהילה, ופגיעה במעמדו עלולה לצרוב את כבודו, לפגוע בו, ולהסב לו נזקים של ממש.

זאת ועוד, בניגוד לעובד ציבור, נבחר ציבור מעמיד עצמו לבחירה לעיתים קרובות, ובשל כך הפגיעה בשמו הטוב עלולה לגרום לו לנזקים שהם בבחינת “מעוות לא יוכל לתקון”. 

על כן, האיזון חייב להיעשות בכל מקרה לגופו.

בהלכה הפסוקה (ע”א 89/04 ‏ ‏ ד”ר יולי נודלמן נ’ נתן שרנסקי) נקבע לא פעם, כי גם איש ציבור החושף עצמו למערבולת החיים הציבוריים ומסכים בכך לקבל על עצמו מידה מסוימת של נטל חשיפה וביקורת ציבורית, אינו הופך בכך את שמו הטוב ואת כבודו האנושי להפקר. איש הציבור לא הסכים בנטילת תפקיד ציבורי להפקיר לחלוטין את כבודו האישי, והחוק, באיזונים שיצר, מגן גם על בעל תפקיד ציבורי לבל יהפוך שמו הטוב למרמס בכפוף למתן משקל ראוי לחופש הביטוי כערך ציבורי בעל חשיבות. החוק לא התיר בכל מצב מעשי השמצה והשתלחות באנשי ציבור בשם חופש הביטוי, ולא הקנה הגנה לפוגע גם אם הביטוי הוא הבעת דעה על איש ציבור, בנסיבות בהן לא נתקיים בפוגע יסוד של תום לב, וכן כי “לא ניתנת הגנה לאמירות פוגעניות כנגד איש ציבור במסגרת הגנת ‘אמת הפרסום’ אם הן בגדר אמירות בעלות אופי עובדתי שאינן אמת, אפילו יש בפרסום ענין ציבורי. גם אם הן בגדר הבעת דעה על איש הציבור – להבדיל מאמירת עובדה בעניינו – הן לא תזכינה להגנה אם הן נאמרו שלא בתום לב. השיח הציבורי זוכה להגנה רחבה במשטר דמוקרטי, אך הוא אינו חסין מפני כל פגיעה שהיא בכבודו של אדם, ובכלל זה איש הציבור”.

עוד נקבע שם כי “הקף הפגיעה בו כאיש ציבור מוכר גדול במיוחד לאור מעמדו, עובדה המעצימה את פוטנציאל הפגיעה והנזק לגביו.” וכן כי “איש ציבור עלול להיפגע בתדמיתו ובמעמדו הציבורי באופן חמור בהרבה מאדם פרטי. הוא מוכר על ידי ציבור רחב; מעמדו הציבורי ניזון מאימון הציבור. פגיעה באימון זה עלולה להיות מהותית ביותר ביחס למידת יכולתו להמשיך בתפקידו הציבורי. בהערכת היקף הסעד הניתן, יש להתחשב בהיבט זה”. 


הווי אומר: במקרים רבים, אם נקבע כי לא עומדת למפרסם הגנה מכוח החוק, יהיה זכאי נבחר הציבור לפיצוי משמעותי יותר מזה שקיבל מי שאינו מפורסם בציבור. 

באילו מקרים מומלץ לנבחר הציבור לכתוב מכתב התרעה?

האם בכל מקרה בו מופצת ביקורת פוגענית על נבחר ציבור, מומלץ לעורך הדין המייצג אותו לשלוח מכתב התראה? כל מקרה צריך להיבחן לגופו. פעמים רבות הביקורת מושמעת מגורמים שאין להם קשר אל נבחר הציבור. דבריהם נאמרים מתוך כעס והתלהמות. במקרים אלו, אפשר לשלוח מכתב התרעה, עם דרישת פיצוי. ייתכן מאוד שאותם גורמים ייענו לכל דרישות המכתב. לעומת זאת, במקרים בהם דברי הלשון הרע מופצים בגלל יריבות אישית- קרוב לוודאי שכתיבת מכתב לא תעזור, ואז מומלץ להגיש תביעה ולא להמתין (שוב בהנחה שמדובר ב”קייס” מבוסס).

כל נבחר ציבור נעזר בעורך דין!

כל נבחר ציבור שמתפרסמים נגדו דברי לשון הרע, ראוי שיתייעץ עם עורך דין כדי לתכנן את צעדיו. לעיתים, ימליץ עורך הדין להסתפק בשלב ראשון בשליחת מכתב. לעיתים ימליץ עורך הדין להגיש תביעת לשון הרע. לעיתים ימליץ – להמתין. לעיתים אחרות – לאסוף מידע וחומר. כל מקרה לגופו. בדרך כלל, תביעות לשון הרע שיגיש נבחר ציבור יהיו בהקף כספי ניכר יותר מהממוצע. 

 

עו”ד שלומי וינברג עוסק רבות בתביעות לשון הרע של נבחרי ציבור ואישי ציבור, מייצג ראשי ערים ומועצות מקומיות, בעלי תפקידים שונים בפוליטיקה הארצית והמוניצפאלית, אנשי עסקים ועוד.