הזכות לשם טוב במקום העבודה

דף הבית » מאמרים » הזכות לשם טוב במקום העבודה
התנאים להגשת תביעת לשון הרע

כל עובד זכאי לקבלת יחס ראוי והוגן במקום עבודתו, בין אם מדובר על יחס המגיע מהקולגות בעבודתו ובין אם מדובר מיחס מהמעסיק – בין אם מעסיק בודד ובין אם מדובר בהנהלה הבכירה. גם המעסיק זכאי כמובן לשם טוב.

כאשר עובד נפגע מאמירות ופרסומים שליליים המופצים בין עובדי החברה – אלו עלולים להזיק לכבודו, למוניטין שצבר ובאופן כללי לשמו הטוב מבחינה אישית ומקצועית שהוא טיפח במהלך השנים.

משום כך, הזכות לשם טוב במקום העבודה הינה זכות המעוגנת בחוק – וכל פרסום שלילי ופוגעני יכול להוות עילה להגשת תביעת לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע

הזכות לשם טוב במקום עבודה משתרעת לא רק עת מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אלא גם לאחר סיומם.

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על זכות זו ובתוך כך להגן על כבודו ושמו הטוב של עובד או מעסיק שהופצו נגדו אמירות משפילות ומבזות כתוצאה ממעשה שעשה או עבודה שביצע, או אפילו על אופיו ואופן התנהגותו. כל פרסום אשר עלול לפגוע בשמו הטוב או במשרתו או לבזותו כלול להוות לשון הרע.

על אף שבחוק הישראלי אין אבחנה בין דיבה ללשון הרע, מקובל לומר שפרסומים מבזים ומשפילים שיש בהם מן האמת, מוגדרים כאמירות של לשון הרע. לעומת זאת, פרסומים שקריים בעלי אופי פוגעני מוגדרים כהוצאת דיבה.  

הוצאת דיבה במקום העבודה – לאיזה ערכאה תוגש? 

עובד שהופצו נגדו פרסומים שליליים ומבזים ברשת החברתית זכאי להגיש תביעה כנגד מעסיק או כנגד קולגה או כפיף, אם שמו הטוב נפגע.

אם לשון הרע הוצאה ע"י המעסיק כנגד העובד (או להפך) – יתברר ההליך בבית הדין לעבודה. אם מדובר בתביעה של עובד כנגד עובד (שאינו כפוף לו או ממונה עליו) – תוגש התביעה לבית משפט אזרחי.

מהן ההגנות הקבועות בחוק?

הזכות לשם טוב הינה זכות יסוד בסיסית לכל אזרח, אך כיוון שזכות זו מתנגשת עם זכויות אחרות של כבוד האדם וחירותו דוגמת חופש הביטוי – ישנן הגנות שונות הקבועות בחוק שנועדו להקל על נתבע בתביעת לשון הרע והוצאת דיבה:

  • כאשר מדובר על פרסומים שהם נכונים יש בהם עניין לציבור, לדוגמה עובד שנתפס גונב במהלך עבודתו.
  • כאשר מדובר בתלונה שהוגשה בגין חשד סביר נגד הועבד – לדוגמא: תלונה במשטרה נגד עובד שחשוד בביצוע עבירה כלשהי. 

לניהול תביעת לשון הרע ביחסי עובד-מעביד מאפיינים ייחודיים, בשל מרקם היחסים הרגיש של יחסי עבודה. לכך יש השפעה בעיקר על הסעדים הנתבעים אך גם על אופן בירור ההליך והרגישות המובנת ביחס ללשון הרע ביחסי עבודה. 

אם פורסמו נגדך דברים מבזים במסגרת העבודה (בין אם ברשת, בין אם בעל פה ובין אם בשיחות עם צדדי ג') – בין אם אתה מעסיק ובין אם אתה עובד, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כדי להבין את ההשלכות. 

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן