האם מדורי רכילות חשופים לתביעת הוצאת דיבה?

דף הבית » מאמרים » האם מדורי רכילות חשופים לתביעת הוצאת דיבה?
האם מדורי רכילות חשופים לתביעת הוצאת דיבה?

אמירה או פרסום של דברים שעלולים לגרום לפגיעה בשמו הטוב של אדם נחשבים עניין חמור מאוד על פי החוק הישראלי. זאת כיוון שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם (יהא זה בעל עסק, אדם פרטי, אישיות ציבורית, או אפילו תאגיד גדול).

כאשר מדובר במדור רכילות, שבו לעתים קרובות מפורסמות ידיעות לא נעימות על אנשים, נשאלת השאלה כיצד תאוזן השמירה על השם הטוב עם חופש הביטוי, ולא "חופש המציצנות". 

דיבה בחוק לשון הרע 

בחוק בישראל אין אזכור למילה "דיבה" (האבחנה קיימת בדין העברי), החוק מונה את המונח לשון הרע, שהגדרתו מטבע הדברים, רחבה. " 

על פי החוק, מדובר בפרסום שעלול להשפיל, להשניא, להלעיג או לבזות את מושא הפרסום, לרבות  בשל גזעו, מוצאו, דת, ומקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.   

החוק קובע כי ניתן לפצות בסכום של 50 אלף ₪ בגין כל פרסום (סכום זה מוצמד למדד משנת 1998). 

הגנות אמת בפרסום ותום לב

לא כל פרסום בלשון הרע יוביל לקבלת התביעה. למפרסם עומדות הגנות שונות מכוח החוק, שאם יתגבשו, יובילו לדחייתה התביעה. 

שתי ההגנות המרכזיות בנוגע להוצאת לשון הרע, הן הגנת אמת הפרסום והגנת תום לב. אם מדור רכילות מפרסם פרסום אמת, נשאלת השאלה האם מדובר בעניין ציבורי. אם המדור יפרסם דעה בתום לב או פרסום שנועד להגן על אינטרס מוגן,  ייתכן כי הוא מוגן מפני תביעת לשון הרע. 

דיבה ואנשי ציבור

לפי הפסיקה, רכילות על אנשי ציבור ובני משפחותיהם, ללא תועלת ציבורית, לא תיחשב ברגיל עניין ציבורי. מצד שני, כל מקרה לגופו. חשיפת פרטים אינטימיים ממערכת זוגית בדרך כלל לא תזכה להגנות שבחוק. עם זאת, כל מקרה לגופו, וקיימים מקרים בהם קיים אינטרס ציבורי מיוחד לפרסם את הדברים, למשל אם מדובר באישיות ציבורית ידועה, וכאשר המידע דרוש לציבור לגבש דעתו בנושאים שונים. 

האם מדורי רכילות חשופים לתביעת הוצאת דיבה?

מה קובע את גובה הפיצויים אם הוגשה תביעת דיבה? 

שלושה שיקולים עומדים בפני בית המשפט בבואו לדון בתביעת דיבה. ההבט הראשון הוא הנזק – אולם הוא אינו הכרחי. כיוון שמדובר בעוולה נזיקית, בית המשפט שוקל את עוצמת הנזק שנעשה. ההנחה היא שעצם פרסום לשון הרע, יוצר נזק.  בית המשפט שוקל עד כמה קשה (אם בכלל) יהיה לשקם את השם הטוב של האדם שנפגע מהפרסום. מטבע הדברים, נזק גדול יותר, משמעו פיצוי כספי גבוה יותר. בית המשפט יבחן את מקום הפרסום, את הקפו ואת מידת חשיפתו. בדרך כלל, פרסום בעיתון, ומדור רכילות בפרט, בעל תפוצה רחבה (ודאי כאשר לעיתון יש גם דף אינטרנטי), נחשב חמור יותר מפרסום בסטטוס אחד ברשת חברתית, למשל.

שיקול נוסף הוא האם הנתבע חזר בו מפרסום לשון הרע או שעומד מאחורי הדברים, ואם כן -באיזה שלב בחר לחזור בו מהדברים.

שיקול נוסף הוא אופן הצגת הפרסום – האם כעובדה או כדעה. 

הוציאו כלפיכם דיבה? כדאי לפנות לעורך דין לשון הרע 

פרסמו עליכם כתבה לא מחמיאה במדור רכילות? חושבים שמדובר בדיבה? כיוון שמדובר בתחום מורכב מאוד, כדאי לפנות לעורך דין לשון הרע שיטפל בנושא, ידאג כדי למקסם את האפשרות שתקבלו את הפיצויים המגיעים לכם, ויפעל לצמצם את הנזק ככל האפשר. 

 

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן