מהו שיימינג?
שיימינג (בעברית: ביוש) היא תופעה חברתית במסגרתה אדם או חברה מפרסמים בפומבי פרסום שמטרתו לבייש, להעליב או לבזות.
הפלטפורמה המרכזית כיום לביצוע שיימינג היא המדיה החברתית, או הרשתות החברתיות.
במסגרת פלטפורמה זו, פעולת הביוש מתבטאת בפרסום פוסט או תגובה, שכוללת ברוב המקרים את שמו של האדם נשוא פעולת הביוש, תמונתו, וכמובן תיאור מקיף ושלילי של המעשה שעשה, בגינו "זכה" לשיימינג.
שיימינג ברשת
מבחינה משפטית, הגדרתה של תופעת השיימינג זהה כמעט לחלוטין להגדרת העוולה האזרחית המתוארת בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
בהינתן זאת, הסתכלות על תופעת השיימינג המתקיימת באינטרנט הינה חזקה ומפחידה בהרבה מקיומה בפלטפורמות אחרות.
הדבר נובע מתופעה אחרת – הוויראליות. בלחיצת כפתור אחת ותוך זמן קצר מאוד, פוסט המבייש אדם יכול להגיע לעיניהם של אלפי, ואם לא מיליוני גולשים, כך שיכולתו של האדם נשוא פעולת הביוש להגיב על הנטען כנגדו – אובדת, הלכה למעשה.
במקביל, אובדת השליטה על מהימנות המידע המתואר בפוסט. המפרסמים את אותם פוסטים מביישים, נוטים בדרך כלל להציג את פני הדברים בצורה שאינה הולמת את אופן התרחשותם במציאות, כך שהם יוצאים מהקשרם. תופעה זו מוכרת בשם "פייק ניוז".
הצגת עובדות המקרה באופן קיצוני היא שתורמת להפיכתו של הפוסט לוויראלי יותר. שכן, הרגשות השליליים שמתפתחים אצל אנשים עת שהם נחשפים אליו הינם חזקים יותר, ובכך הם מעודדים יותר להגיב עליו ולשתפו עם אחרים.
ממה עלינו להיזהר בגלישה ברשת?
בעידן בו הרוב המוחלט של המידע מועבר במדיה החברתית, ובמהירות אדירה, כל גולש עלול למצוא עצמו נתבע בלשון הרע או קורבן ללשון הרע.
בהקשר זה כדאי להיות מודע למספר תובנות בהקשר של פרסומים באינטרנט.
ראשית, שיחות בין חברים, שבעבר היו פרטיות, עלולות להוות פרסום לשון הרע. ודאי כאשר מדובר ב"שיחה פרטית" בדף פייסבוק או במסגרת "מלחמת תגובות" בפייסבוק.
אמירות שכאלו עלולות לצאת מהקשרן, ומבלי שנבין זאת – עלולות להפוך לכאלו שעוברות את גבול חופש הביטוי המותר, ונכללות תחת הגדרת העוולה האזרחית שבחוק איסור לשון הרע.
תובנה נוספת בהקשר זה היא פרסום לא אחראי. בשיחות פרטיות יש נטייה לעיתים להקצין את הדברים, או לא לבחון את נכונותם, ולו במקצת. פרסום לא אחראי באינטרנט עלול, כאמור לגבש עילת תביעה, ולעיתים משמעותית.
תובנה נוספת היא שיתוף פרסום פוגעני. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, שיתוף בתוכן פוגעני, עלול לחשוף את המשתף לתביעה משפטית, למרות שלא הוא יצר את התוכן המקורי.
