זכותו של אדם לשם טוב הינה זכות בעלת מעמד חוקתי בישראל בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן מאוזכרת במספר חוקים נוספים – וביניהם חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.
חשוב בלזכור ששמו הטוב של אדם הינו נכס בעל ערך רב, הן מבחינה אישית והן מבחינה כלכלית. כך, פגיעה בשמו הטוב של אדם יכולה להוביל למפח נפש וכן יכולים לבוא בצידה הפסדים כספיים משמעותיים.
עו"ד לשון הרע שלומי וינברג הוא אחד מעורכי הדין המייצגים המוכרים בתחום לשון הרע. משרד עורכי דין שלומי וינברג מייצג במאות תיקים בתחום.
העיגון המשפטי
מבחינה משפטית, הזכות אמנם אינה מצוינת מפורשות בחוק היסוד עצמו, אך בית המשפט העליון מכיר בה כחלק בלתי נפרד מכבוד האדם.
זאת, בדומה לזכויות אחרות שהוכרו אך אינן מנויות בחוק, וביניהן חופש הביטוי, חופש ההפגנה, ועוד.
לפיכך, הזכות תיחשב כחוקתית במצבים בהם הפגיעה בה חמורה במיוחד, ומגיעה לכדי פגיעה בכבוד האדם.
נוסף על עיגונה בחוק היסוד, הזכות גם מופיעה מפורשות בהסדרים חקיקתיים שונים. בין אלה, ניתן למצוא את חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.
מטרתם של חוקים אלה הינה למנוע את הפגיעה בפוטנציאלית בזכותו של אדם לשם טוב.
כמו כן, ס' 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר מה ייחשב לשון הרע, ובכלל כך נזכרים בין היתר: דבר העלול להשפיל אדם בעיני הבריות; דבר העלול לעשות אדם מטרה לשנאה, לבוז וללעג; דבר העלול לבזות אדם בשל התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; דבר העלול לפגוע לאדם במשרתו, בעסקו, במקצועו ובמשלח ידו; דבר העלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
הגנה על השם הטוב וההתנגשות הפוטנציאלית עם הזכות לחופש הביטוי
אל מול ההגנה על השם הטוב עומדת הזכות לחופש הביטוי, שהינה זכות חוקתית גם כן. לאור כך, קורה שלאור איזון הזכויות שנדרש בית המשפט לעשות פגיעה בשם הטוב מתאפשרת, והזכות לשם טוב אינה זכות מוחלטת.
בחקיקה ובפסיקה ניתן לזהות מגוון שיקולים, המורכבים מערכים ועקרונות לאורם מתנהלת החברה הישראלית, שלאורם בית המשפט מכריע בנוגע להיקף ההגנה על פגיעה בשמו הטוב של האדם.
בית המשפט בוחן את המידה בה הדברים שנאמרו עלולים לגרור ביזוי וכן מהו היקף הנזקים הכלכליים הפוטנציאליים שהפגיעה תגרור; בוחן את מיהות הנפגע מהפרסום – כך שלאור ההכרה בחשיבות היכולת להעביר ביקורת על אנשי ציבור ההגנה על שמם הטוב עשויה להיות נמוכה יותר; בוחן האם הפעילות של מי שפגע בשם הטוב נעשתה בתום לב; ועוד.
כאמור, לאור הנזק הכלכלי והרגשי אליו עלולה להוביל הפגיעה בשם הטוב, ישנה אפשרות להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק, מכח חוק איסור לשון הרע.
במקרים מסוג זה ייצוג משפטי נכון של מומחים בתחום ועטיפת המסד העובדתי בטיעונים מתאימים יכולה להוביל לתוצאות הטובות ביותר עבורך.
