הוצאת דיבה משמעה הפרת הזכות החוקתית לכבוד ולשם טוב. כמו כן היא מהווה עוולה נזיקית – והינה אסורה לפי חוק איסור לשון הרע. כך, יכולות פרסומה של כתבה, מאמר וכו', אשר אינן אמת – להוות הוצאת דיבה, אשר מקנה לנפגע זכות תביעה.
בחוק לאיסור לשון הרע נקבע בס' 1:
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחדים לו;
- לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
תביעה בנוגע להוצאת דיבה אפשרית לפי חוק איסור לשון הרע. עם זאת יצוין כי החוק גם מגן על המפרסמים – שכן ישנה הגנה רחבה גם על הזכות לחופש ביטוי.
הוצאת דיבה הופכת להיות תופעה נפוצה יותר ויותר – בייחוד ברשתות החברתיות
על אף הפגיעה הרבה לה יכולה להוביל הוצאת דיבה באדם, הן רגשית והן כספית, זו הפכה מאד נפוצה בשנים האחרונות.
בין היתר, הפכה הוצאת הדיבה לתופעה נפוצה ביותר באינטרנט, ובפרט ברשתות החברתיות.
פגיעה בשם הטוב, המכונה גם שיימינג, נפוצה בטוקבקים, בפייסבוק, בווטסאפ, בטוויטר, וברשתות חברתיות נוספות.
לפיכך, מגיעות לבתי המשפט תביעות רבות הקשורות בלשון הרע באינטרנט, בין היתר כנגד גולשים אנונימיים שפרסמו טוקבק פוגעני.
בהקשר זה, נוצרים מצבים בהם בתי המשפט בוחנים האם ראוי להחיל את דיני לשון הרע במרחב האינטרנטי, על פרסומים משמיצים.
כך, עליהם להתייחס בין היתר למתח הקיים בין חופש הביטוי לפגיעה בשם הטוב.
הנזק הפוטנציאלי של הוצאת דיבה בטוקבקים
בעניין הטוקבקים תיתכן פגיעה רחבה בשמו של אדם ככל שתוצא דיבתו וייאמרו עליו דברים שעלולים לגרום לו ולעסק שלו נזק.
פרסום באינטרנט יכול להוות "פרסום" כפי שהוא מוגדר בס' 2 לחוק לשון הרע, וכן בטוקבקים מתאפשרות על כל פרסום תגובות, כך שניתן לזהות שרבים קראו את הטוקבק ונחשפו למידע על אדם שעלול לפגוע בו.
הדבר הופך נפוץ כאשר למשל הצלחתו של העסק של אדם תלויה בדעת הקהל הרחבה, והמידע אודות העסק שלו מצוי בעיקרו במרחב האינטרנטי.
כך למשל כאשר מדובר באתרי נופש – האופן בו אנשים בוחרים כיצד והיכן לנפוש תלוי באופן משמעותי בדעת הקהל.
כך, אם נחשף אדם לטוקבק שלילי אודות אתר נופש מסוים, יש להניח כי הוא יתרחק ממנו, מה שעלול להוביל לנזק לבעל האתר.
עם זאת, כאשר מדובר בהבעת דעה על אתר נופש וכו', הנטייה תהיה לטובת חופש הביטוי והגנה על חלוקת חוויות ורשמים מאותו אתר נפש.
מטבע הדברים, אם מדובר בהעדר הסכמה להחזיר כספים שלא כדין, ופרסום הדברים כעובדות ברות הוכחה, במקרה כזה עשויה להתגבש הגנת "אמת הפרסום" לנתבע שתוביל לדחיית התביעה.
עורך הדין שלומי וינברג עוסק רבות בדיני לשון הרע והוצאת דיבה. משרדנו מדורג בקבוצת העילית של משרדי עורכי הדין בארץ בתחום לשון הרע.
באם אתה נתקל במצב בו הוצאה דיבתך, מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בתחום, ונשמח לעמוד לשירותכם!.
