על תופעת לשון הרע במערכת החינוך

דף הבית » מן העיתונות » על תופעת לשון הרע במערכת החינוך
a

המפגשים של לומדים ומלמדים, הורים ומורים, מעסיקים ומועסקים – יוצרים לא פעם האשמות קשות שבמקרים רבים מגיעות לבית המשפט. אנו עתידים לראות פסיקות רבות בנושא שעוד יעצבו את פניו של תת ענף זה בשדה של לשון הרע

עשרות אלפי מורים, גננות, סייעות, מנהלי בתי ספר, מפקחים, פקידים ועוד מועסקים במערכת החינוך הפרטית והציבורית. מאות אלפי ילדים, להם הורים מגוננים הפוקדים מדי יום את בתי הספר וגני הילדים, ומפקידים בידי אחרים את היקר להם מכל – ילדיהם.

צמתי מפגש אלו של לומדים ומלמדים, הורים ומורים, מעסיקים ומועסקים, יוצרים לא פעם חיכוכים, ויכוחים, ולעיתים גם האשמות קשות מסוגים שונים, העלולות לפגוע בשמם הטוב של המעורבים.

במאמר זה אייחד את הדיון לסוגיות של לשון הרע המתעוררות במערכת החינוך.

האשמות של הורים נגד מפעילי גני ילדים

לא פעם הורים מאשימים מפעילי גני ילדים, גננות או סייעות, באלימות או בהתנהלות לא ראויה כלפי ילדיהם. האשמות אלו עלולות לגרום, לעיתים קרובות, להפסקת פעילותם של בעלי הגנים, להשעיה של עובדים ולעיתים אף להוביל לפתיחת חקירה פלילית במשטרה, ולשבירת מטה לחמם של האחרונים. האינטרסים הנוגדים והמתנגשים במקרים אלו – ברורים.

מצד אחד, אין חולק שיש חובה מוסרית ומשפטית להגן על שלומם, על בריאותם (הנפשית והפיזית) ולבטח על חייהם של הילדים בגני הילדים. מצד שני, אם הפגיעה היא מכוונת, שקרית או לא מידתית, קיימת חובה להגן גם על שמם הטוב של מפעילי הגנים והגננות (שגם הם עצמם לא פעם הורים לילדים), הזכאים לשם הטוב, לכבוד ולזכות להתפרנס בכבוד. במקרים אלו ראוי שייפסקו פיצויים משמעותיים.

על כן, בכל מקרה שעניינו האשמה כלפי מפעילים של גני ילדים, בתי המשפט חייבים לבדוק באופן מעמיק וזהיר את המסד העובדתי, את תוכן הפרסומים, את אופן ניסוח הפרסומים, את תפוצת הפרסומים ואת הרקע העובדתי הנוסף הרלוונטי, ככל שקיים.

בתי המשפט אינם רואים בעין יפה מקרים אלו וסכומי הפסיקה בתיקי לשון הרע הם גבוהים. כך למשל, בת"א 4118/09, 59680-12-14 פ'ז' ואח' נ' ק'ס'נ', הונח בפני כב' השופט אייל באומגרט, תיק חמור במיוחד שחשף סדרה ארוכה של פרסומים דיבתיים קיצוניים ומכפישים, בו פרסמה אם של פעוטה ששהתה בגן ילדים, בפני אמהות של פעוטים נוספים, כי צוות הגן מאכיל את הפעוטה בכוח, מאכיל אותה ואת שאר הילדים באותה כפית ועל גבי משטח החתלה, מטיח את ראשה בקיר ומותיר אותה שעות בלול. עוד האשימה האם כי הצוות מניח מזרנים על גבי הלולים באופן שמונע מהפעוטות אינטראקציה עם הסביבה, ועוד.

הנתבעת אף הגישה תלונה למשטרה (שנגנזה), ואף פנתה למקומון בעניין זה.

לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, לרבות צפייה בעשרות שעות של הקלטות חזותיות מהגן, ולאחר שנשמעו מומחים, שצפו בקלטות וקבעו כי לא הייתה עדות לאלימות, התעללות או הזנחה, קבע בית המשפט כי לא אוששו ההאשמות החריפות שפורסמו ע"י מפעילי הגן וכי גם הפרסום במקומון, בדבר התעללות שלא הוכח, נועד על מנת להפעיל לחץ על המשטרה, שלא לסגור את התלונה. בית המשפט דחה את טענות ההגנה, ופסק פיצוי בסך של 200 אלף שקלים בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 35,400 שקלים.

בת"א 7004/02 בן בסט ואח' נ' רוזן דן השופט מנהיים בתביעת לשון הרע שהגישו גננות נגד גננת שהועסקה על ידיהן. נטען, כי בתום אסיפת הורים, פנתה הנתבעת להורים וטענה שהגן שורץ עכברים, האוכל מזוהם, ומגישים לילדים שאריות מזון שנשפך. עוד אמרה הנתבעת כי אחת המטפלות היא נרקומנית ואלכוהוליסטית, והתובעות נצלניות ושקרניות. בית המשפט קיבל את התביעה והורה לנתבעת לפצות את התובעת בסך של 60,000 שקל בתוספת 9,000 כשכ"ט עו"ד.

תביעות תלמידים נגד תלמידים בבית הספר

לא ניתן להתעלם מסוגייה רגישה במיוחד והיא האלימות המילולית, המגיעה לכדי "חרמות" למיניהם ולשון הרע המופצים ע"י תלמידים נגד תלמידים אחרים. הפצת השמצות על ידי תלמידים כנגד תלמידים אחרים יכולה להתרחש הן בעל פה בין כותלי בתי הספר בעיקר, והן באמצעות האינטרנט – בעיקר בפלטפורמות של ווטסאפ, פייסבוק, בליינדספוט וכו'.

לעיתים עלולים אלו להוביל לפגיעה בנפשם של התלמידים, ואף ידוע בארץ על מקרה שבו התאבד נער עקב התעללות מילולית על ידי תלמידים אחרים.

אכן, יש מקרים שבהם אין מנוס מהגשת תביעה של תלמיד נגד תלמיד אחר (באמצעות ההורים), אולם בסוג כזה של תביעות, הדבר חייב להיות מוצא אחרון. למשל, כאשר יש צורך בפנייה דחופה לערכאות בצו זמני לשם הסרת הפרסום (במיוחד ברשתות חברתיות כמו "פייסבוק") או כאשר מדובר בפגיעה חמורה במיוחד בשמו/ה הטוב של תלמיד/ה.

עם זאת, ברוב המקרים, ניהול תביעות מסוג זה קשה הן עבור המתדיינים והן עבור בתי המשפט. ראשית, העובדה שמדובר בקטינים יוצרת בעייתיות בזימונם וחקירתם על גרסותיהם על פי חוק, כך שבפועל, אמורים ההורים, כאפוטרופוסים טבעיים, לנהל את התביעות. ההכרעה בדבר נכונות הגרסאות (ואמיתות תוכנן – הן של חלק מהפרסומים והן של קיומן של ההגנות) יוכרע על סמך התרשמות מההורים.

שנית, עצם הגשת התביעה עלולה, במקרים מסוג זה, להנציח ואף להגביר את המתח בין התלמידים הנצים, ואף ליצור פיצול מסוכן (בבחינת "לקיחת צד") בין יתר התלמידים. נוסף על כך, במקרים רבים המדובר בפרסום שכבר הופץ ברבים, ולא ניתן כבר להסירו, או שהמדובר בפרסום "אנונימי", מקום בו הנטל על הוכחת זהות המפרסם מוטל על התובע.

נוסף על כל אלו, משפטיזציית יתר של החינוך בבתי הספר עלולה להוביל, לא פעם, להגשת תלונות סרק במשטרה (הורים כנגד הורים, הורים נגד תלמידים אחרים), וליצירת "מדרון חלקלק", ואף להסלים אלימות, ככל שקיימת.

לסיכום, נראה כי גם בתחום רגיש זה של תביעות לשון הרע במערכת החינוך, הן בשל מספרם הרב של הלומדים במערכת החינוך, הן בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות הבלתי פוסקות המשפיעות על חיינו, ובעיקר בשל העובדה שמדובר במערכת המופקדת על חינוכם וטיפוחם של היקרים לנו מכל, אנו עתידים לראות פסיקות רבות שעוד יעצבו את פניו של תת ענף זה בשדה של לשון הרע.

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן