תביעת דיבה בגירושין – כל מה שרציתם לדעת

דף הבית » מאמרים » תביעת דיבה בגירושין – כל מה שרציתם לדעת
תביעת דיבה בגירושין - כל מה שרציתם לדעת

סכסוכי גירושין מקפלים בחובם באופן טבעי רגשות רבים של כעס, אכזבה, פחד, ייאוש ואפילו זעם ורצון לנקום.

כל אלה עלולים להוות קרקע פורייה לביצוע מעשים לא כשרים לרבות הוצאת לשון הרע. ואכן, במדינה שבה כ-45 זוגות מתגרשים מדי יום (לפי הנתונים העדכניים של הנהלת בתי הדין הרבניים), אין פלא שבני זוג רבים נאלצים להתמודד עם הוצאת דיבתם.

תביעת דיבה בגירושין – עילות שונות ומגוונות

תביעת דיבה בגירושין היא הליך שיכולות להיות לו פנים רבות.

החל מפרסומים פוגעניים בקרב חברים ובני משפחה, דרך הכפשות מול גורמים "חיצוניים" שונים (כמו גורמים חינוכיים או עמיתים לעבודה), וכלה אפילו בהגשת תלונות שווא למשטרה בחוסר תום לב.

זוהי כמובן לא רשימה סגורה ובתי המשפט מתמודדים באופן תדיר עם תביעות מסוג זה המונחות לפתחם.

פרסומים קשים נגד אדם על ידי בן זוגו שנעשים במקביל להליך גירושין נבחנים באספקלריה של הסכסוך ולא ב"תנאי מעבדה סטריליים".

לא כל גידוף או ניבול פה עולים כדי לשון הרע ובתי המשפט לענייני משפחה – שהם הערכאות שלהן הסמכות לדון בתביעות מסוג זה – משתדלים פעמים רבות דווקא להנמיך את הלהבות.

כמו כן, במקרים רבים הפרסומים נעשים במסגרות "מותרות" כשהדוגמה הבולטת לכך היא "הכפשות" הדדיות מול רשויות הרווחה ופקידי הסעד שנדרשים להכין תסקירים בנושאי משמורת ילדים.

מנגד, אם הפרסום הוא פוגעני ואין מנוס מהגדרתו ככזה, וכאשר לא עומדות למפרסם הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע, ייתכן שפסיקת פיצויים תהיה התוצאה המתבקשת.

יתרה מזו, יש לשים לב שגם כאשר הדברים הם נכונים לכאורה, והמפרסם טוען להגנת "אמת דיברתי", חשוב לבחון את קהל היעד.

לדוגמה, אישה שבעלה משקר לה ובוגד בה לא יכולה באופן אוטומטי לפרסם את הדבר ברבים שכן ייתכן ואין עניין ציבורי לפרסום (ביחס לפגיעה האפשרית בשמו הטוב של הגבר).

הגשת תלונת שווא במשטרה, האם לשון הרע?

הליכי גירושין רבים מובילים להגשת תלונות במשטרה כאשר לעתים התלונות אינן אלא תלונות שווא.

בסיטואציות אלה ניתן לבחון הגשת תביעת דיבה בעקבות התלונה הכוזבת.

אמנם במסגרת ההגנות שקבועות בחוק איסור לשון הרע נקבע כי תלונה לרשות מוסמכת (כמו משטרת ישראל לצורך העניין) היא לא הוצאת דיבה, אך לשם ביסוס ההגנה הזו יש להוכיח מספר תנאים:

  • התלונה הוגשה לרשות המוסמכת.
  • התלונה הוגשה בתום לב.
  • הגשת התלונה לא חרגה מתחום הסביר בהתחשב בנסיבות.

ניתוח התנאים הללו מבהיר מיד כיצד תלונת שווא יכולה להפוך לעילה להגשת תביעת דיבה בגירושין. רוצים דוגמה? בבקשה.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט פסק לגבר פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין לשון הרע בהגשת תלונת שווא.

מדובר במקרה בו האישה הגישה כנגד בעלה שתי תלונות במשטרה שאחת הוכחה כתלונת שווא (ונסגרה מחוסר ראיות) והשנייה הייתה גבולית ביותר.

יתרה מזו, חשוב לדעת שגם כאשר התלונה היא איננה תלונת שווא, ואף אם יש בה בסיס של אמת, הגעת הדברים לגורמים אחרים שאינם נמנים על ה"רשות המוסמכת" לא נהנית מהגנות החוק.

הוצאת לשון הרע בקרב גורמים חיצוניים

תביעת דיבה בגירושין יכולה להיות מוגשת על בסיס פרסומים פוגעניים שבוצעו אל מול "גורמים חיצוניים" כמו עמיתים לעבודה, אנשי חינוך במוסדות הלימוד של הילדים וכדומה.

כך אירע למשל במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב באוקטובר 2015, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי גבר שאשתו פרסמה במוסדות החינוך של ילדיהם עובדות חסויות מהליך הגירושין.

הפרסום הביא לכך שנמנעה מהאב כניסה לבתי הספר של הילדים במשך שבועיים.

זאת לרבות סצנה לא פשוטה שבה הוא נאלץ לעמוד בשער בית הספר כשהורים אחרים רואים כיצד השומר לא מתיר את כניסתו.

למרות שחוק איסור לשון הרע מגן על דברים שנאמרים במסגרת הליך משפטי, פרסום ברבים לא חוסה תחת הגנה.

כאשר האישה הלכה ופרסמה את פרטי ההליך החסוי בפני גורמים במוסדות החינוך, הדבר עלה כדי הוצאת לשון הרע.

במקרה נוסף שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נפסקו לגבר פיצויים בסך 35,000 שקלים בגין פרסום סטטוס פוגעני בפייסבוק.

האישה הטיחה בבן זוגה לשעבר האשמות בדבר התחמקות מסיוע בהוצאות בנם ובזבוז כספים אצל נערות ליווי.

הנתבעת ניסתה לטעון כי היא הסירה את הפרסום בתוך פחות מיממה וכי חשבון הפייסבוק שלה פתוח רק לכ-80 אנשים שרק שניים מהם מכירים את הגבר באופן שטחי.

כמו כן, נטען כי הפרסום נעשה מתוך מצוקה נפשית ועקב מצב אישי קשה. בית המשפט דחה את דברי האישה ופסק פיצויים לגבר בגין הוצאת דיבתו במרשתת.

לסיכום,

המקרים שתוארו לעיל הם רק דוגמאות בודדות לתופעה שאיננה נדירה לצערנו. גברים רבים המצויים בהליכי גירושין נאלצים להתמודד לא רק עם הקושי שבפרידה אלא גם עם רעשי רקע ופרסומים פוגעניים.

יודגש שאף אם הפרסומים נעשים מתוך מצוקה נפשית ואפילו אם תפוצתם מצומצמת, אין ספק שהם עלולים להסב נזק ולגרום לעוגמת נפש, השפלה וביזוי.

מה גם שפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע יכול להיות ללא הוכחת נזק.

אמור מעתה, אדם שנפגע מהוצאת דיבה בגירושין יכול ורשאי לבחון הגשת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע. אם הטענות יוצגו כראוי ויתמכו בראיות, ייתכן בהחלט שבית המשפט יקבל את הדברים ויפסוק פיצויים בהתאם.

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן