נסיבות מחמירות בפסיקת פיצויים בתביעת לשון הרע

דף הבית » מאמרים » נסיבות מחמירות בפסיקת פיצויים בתביעת לשון הרע
התנאים להגשת תביעת לשון הרע

אין צורך להכביר במילים אודות הנזק שעלול להיגרם בגין פרסום לשון הרע.

כפי שכבר לימדנו אותנו מקורותינו וכפי שבתי המשפט מזכירים לנו פעם אחר פעם, "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" (קהלת פרק ז', א').

אך האם ישנן נסיבות שעלולות "להחמיר" את גובה הפיצוי? מתי תביעת לשון הרע מסתיימת במאות אלפי שקלים? בכך נעסוק בקצרה במאמר הבא (כולל דוגמאות).

תביעות לשון הרע – יעדי הפיצוי בלשון הרע

ראשית כל, כדאי להידרש לשלושת היעדים שהוגדרו בפסיקה לפיצוי התרופתי בהליכי לשון הרע.

על פי פסיקתו של בית המשפט העליון (רע"א 4740/00), לפיצוי התרופתי בעבור לשון הרע יש שלושה יעדים מרכזיים – לעודד את רוחו של הנפגע, לתקן את הנזק שנגרם לשמו הטוב ו"למרק" את זכותו לשם טוב (אשר נפגעה בגין הפרסום).

החוק מאפשר תביעת דיבה ללא הוכחת נזק!

מבחינת החוק, חוק איסור לשון הרע קובע כי הנפגע יכול לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק הן מכוח נזק מוכח שנגרם לו, והן ללא הוכחת נזק.

פיצוי תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק עומד על 50,000 שקלים, ובמידה שנעשה במטרה לפגוע, על כפל פיצוי ללא הוכחת נזק (100,000 שקלים).

סכומים אלו מוצמדים למדד מחודש ספטמבר 1998. לפני מספר שנים אף הוגשה לכנסת הצעה לתיקון החוק שביקשה להגדיל את הסכום הנ"ל פי כמה וכמה – עד 300,000 שקלים ללא הוכחת נזק ועד 600,000 שקלים ללא הוכחת נזק מתוך כוונה לפגוע.

התיקון טרם אושר בקריאה שנייה ושלישית, אך המסר ברור.

פסיקת פיצויים בגין לשון הרע היא משימה לא פשוטה.

זאת משום שפגיעה בשם הטוב לא גוררת בהכרח "נזק ממוני" שניתן להוכיח באמצעות הבאת ראיות (כמו שנעשה בתביעות נזקי גוף, למשל).

על כן, נקבע בפסיקה כי התובע יכול להיתלות בחזקה העובדתית לפיה "פרסום לשון הרע מעצם טיבו גורם נזק, אלא אם הוכח אחרת" (ע"א 89/04).

לאורך השנים ניתן לזהות בסכומי הפיצויים בגין לשון הרע, ובעיקר לאור הופעת המרשתת, והקלות הבלתי נסבלת של שיימינג והפצת פרסומים באמצעות האינטרנט.

בפרט עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק המאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק על תביעת דיבה או תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק (סעיף 7א), פיצויים שעד למועד זה ניתנו מכוח הפסיקה.

לכך יש להוסיף את התרחבות הפלטפורמות הקיימות כיום להפצת לשון הרע כמו לדוגמה רשתות חברתיות אשר מאפשרות להפיץ דיבה בלחיצת כפתור בפני אלפי עוקבים/חברים.

שיקולים לדוגמה בפסיקת פיצויים בתביעת לשון הרע

חוק איסור לשון הרע לא קובע רשימה סגורה של שיקולים לפסיקת פיצויים. ההיבטים הנלקחים בחשבון בתיקים מסוג זה הותוו לאורך השנים בפסיקה ולהלן כמה מהמרכזיים שבהם:

  • היקף הפגיעה – עד כמה גדולה הייתה הפגיעה בשמו הטוב של הנפגע? האם החשיפה הייתה רחבה? האם הפרסום הוסר עם הגשת טענה בנוגע אליו? אם כן, תוך כמה זמן הוסר?
  • כוונה לפגוע – האם פרסום הדברים נעשה מתוך כוונה לפגוע?
  • חומרת הביטויים – עד כמה היו חמורים הביטויים אשר פורסמו בעניינו של הנפגע?
  • מעמדו של הנפגע – האם יש להתייחס למעמדו של הנפגע בקהילתו?
  • מעמדו של המפרסם – האם מדובר במפרסם המתייחסים ברצינות לדבריו והאם ניתנים לפרסומיו משקל רב?
  • נזק שנגרם בפועל – האם פרסום לשון הרע גרם לנזק בפועל? לדוגמה – פיטורין מעבודה או אובדן הכנסות.
  • השפלה וסבל – מהי מידת ההשפלה והסבל אשר נגרמו לנפגע כתוצאה מהפרסום?
  • תוצאות עתיד – האם עלולות להיות לפגיעה השלכות עתידיות?
  • היקף התפוצה – עד כמה רחבה הייתה תפוצת הפרסום? ככל שהתפוצה רחבה יותר, כך הפיצוי יהיה בהתאם.
  • התנהלות המפרסם – האם המפרסם חזר בו, האם הוא פעל בכדי לתקן את הדברים, האם התנצל ואם כן, מתי התנצל. במידה שהמפרסם לא חזר בו, האם הוא העצים את הפגיעה שלא לצורך? למשל, המשיך להפיץ את הדברים וביתר שאת.
  • התנהלות הנפגע – כיצד הנפגע פעל מיד לאחר היוודע לו הפרסום? האם הוא בעצמו פרסם לשון הרע כנגד המפרסם (כלומר, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו)?

מתי השיקולים הנ"ל מובילים לכדי פסיקת פיצויים משמעותיים, כמו כן, האם ניתן לתבוע תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק? התשובה משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אולם בכדי לעשות מעט סדר בדברים, נתמקד בכמה מהסיטואציות ה"קלאסיות" בהן סכומי הפיצויים יכולים להאמיר.

"נתקוף" את העניין בשני מישורים – כוונה לפגוע והיקף פרסומים רב.

כוונה לפגוע

תביעת דיבה ללא הוכחת נזק

שלא כמו נסיבות מחמירות אחרות שהן פרי הפסיקה, הזכות לפיצוי מורחב בגין לשון הרע שנעשתה מתוך כוונה לפגוע מצויה בחוק עצמו.

כפי שנאמר בסעיף 7א(ג) לחוק: "הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק" (ההדגשות לא במקור).

כיצד מוכיחים "כוונה לפגוע"? על כך קיימת  פרשנות בפסיקה. ראשית, נקבע כי בכדי להוכיח כוונה לפגוע בפרסום לשון הרע יש להוכיח "יסוד נפשי".

מושג הלקוח מהמשפט הפלילי אשר מופיע גם בחוק איסור לשון הרע (שכן לשון הרע יכולה להיחשב כעבירה פלילית ולא רק כעוולה נזיקית).

יש לבחון האם הפרסום נעשה מתוך "כוונת רעות ומזימות ארסיות" או שעולים ממנה "זדון ורשעות". אבל איך מוכיחים "זדון" או "רשעות"? ישנן דרכים שונות לעשות כן.

למשל, הנפגע יכול להוכיח שהמפרסם היה יכול לצפות ברמה קרובה לוודאות את התרחשות הפגיעה, וכי הוא פעל כפי שפעל מתוך כוונה ממשית.

אפשר גם לבדוק האם לשון הרע נגעה לגופם של דברים או לגופו של אדם. כאשר לשון הרע פורסמה ביחס לגופו של אדם, הדבר יכול להעיד על כוונה לפגוע.

כוונה לפגוע יכולה להילמד בין היתר מהיבטים כגון תוכן הפרסום, סבירות הפרסום, עוצמתו, תפוצתו, מספר הפרסומים (האם הפוגע חזר על הדברים כמה פעמים בפני פורומים שונים), "טיב" היחסים בין הנפגע לפוגע ועוד.

יש לשים לב גם להתנהגות המפרסם לאחר הפרסום, כולל במהלך ההליך המשפטי. האם המפרסם פעל בכדי לבדוק את אמיתות הפרסום? האם התנצל? האם הביע חרטה? האם ביקש לתקן את הדברים? אגב, גם התנהגותו של הנפגע נלקחת בחשבון, למשל, התגרות מצדו עלולה להחליש את טענותיו.

ישנם מקרים בהם פרסום לשון הרע נעשה לא רק מתוך כוונה לפגוע, אלא גם מתוך מטרה לגרום למושאו נזק מוחשי וממשי. למשל, פרסום לשון הרע כנגד אדם בכדי לפגוע בעסקו או בפרנסתו.

במקרים אלה, התובע יכול לבקש במסגרת תביעת דיבה פיצויים גבוהים לאור הפגיעה שנגרמה לו כ"גל הדף" לפרסום לשון הרע.

כך, למשל, בית המשפט השלום בקריית גת פסק פיצויים בסך 75,000 שקלים לאדם אשר פרסום לשון הרע אודותיו גרם לו לאבד את עבודתו בגין טענות שהוכחו לאחר מכן כלא נכונות (ת"א 873-04). דוגמאות מסוג זה אנו פוגשים גם בפסקי דין העוסקים במתח שבין לשון הרע ותחרות עסקית.

כלומר, כאשר לשון הרע מפורסמת על ידי תאגיד פלוני נגד תאגיד אלמוני המתחרה בו, והדבר עלול לגרום לפגיעה בהכנסותיו, ייתכן ותהיה זו עילה לפסיקת פיצויים משמעותיים.

דוגמאות בפסיקה שעניינן כוונה לפגוע – תביעת דיבה:

  • בית משפט השלום ברמלה פסק פיצויים בסך של 500,000 שקלים בגין פרסומי לשון הרע חמורים שפורסמו נגד קצין חרדי ששירת בצה"ל, על רקע שירותו בצה"ל (ת"א 19102-09-15).
  • בית המשפט המחוזי בלוד פוסק פיצויים בסך 300,000 שקלים בגין פרסום לשון הרע מתוך כוונה לפגוע במסגרת סכסוך עסקי, וזאת בשל שליחת מכתבים עם תוכן פוגעני ושקרי ללקוחות פוטנציאליים (ת"א 20070-09-15).
  • בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק לסייעת בגן ילדים פיצויים במתווה של כפל פיצוי בסך 35,000 שקלים לאחר שמעסיקה לשעבר תלה בפתח הגן הודעה על פיטוריה מחמת "עבירות משמעת ובטיחות". מודעה אליה נחשפו עמיתיה לעבודה והורי הילדים בגן (סע"ש 50644-07-14).

 מספר פרסומים שונים – תביעת דיבה

היבט נוסף שיכול להעצים את היקף הפיצויים הנפסקים בגין לשון הרע טמון בכך שכל פרסום עשוי לעמוד בפני עצמו.

למשל, אם אדם מפרסם לשון הרע במספר פוסטים שונים בפייסבוק, הוא עלול למצוא את עצמו משלם פיצויים כנגד כל אחד מהפוסטים בנפרד.

סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע קובע אמנם שאדם לא זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין אותה לשון הרע יותר מפעם אחת, אך ההגבלה הנ"ל חלה רק לגבי אותו "אקט של פרסום".

לדוגמה, אם מוגשת תביעה בעקבות מכתב פוגעני של מעסיק כנגד עובד, ובמכתב הנ"ל ישנם מספר ביטויים המכפישים את העובד, האחרון לא יהיה זכאי לפיצוי כנגד כל ביטוי וביטוי.

במובחן מכך, אם המכתב פורסם בפורומים שונים ובזמנים שונים, כל פרסום יהווה בדרך כלל עוולה בפני עצמו.

שנאמר, "כאשר אדם מסויים מבצע שורה של אקטים נפרדים זה מזה, שבכל אחד מהם הוא חוזר על אותה דיבה ממש, אין כל מניעה מלחייב אותו בפיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת, לפי מספר האקטים המעוולים שהוא מבצע" (עמ"ש 47311-10-13).

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב (ת"א 5830-09-16), נפסקו לאדם פיצויים בסך 250,000 שקלים בגין חמש עוולות שונות שבוצעו על ידי אותו המפרסם במספר אירועים שהתקיימו במועדים שונים ומול קהלים אחרים. כלומר, בית המשפט פסק לנפגע פיצויים עבור כל אירוע בנפרד למרות שתוכן הדברים היה "זהה יחסית".

חשוב לציין כי ישנם מקרים בהם ניתן לפסוק "פיצוי גלובלי" ולא פיצוי בגין כל עוולה בנפרד. מדובר בשיטה המתאימה למצב של ריבוי פרסומים חריג אשר מידת פגיעתו של כל אחד ואחד מהם הייתה שונה בעוצמתה.

תביעת דיבה ללא הוכחת נזק – לסיכום:

תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק עשוייה בהחלט להגיע לכדי פיצויים משמעותיים. פיצויים המגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים ומאות אלפי שקלים.

בהתקיים הנסיבות הנכונות, בתי המשפט יכולים בהחלט לפסוק לנפגע פיצויים בסכומי עתק. ההתמודדות עם המצבים הללו, בין אם מדובר על המפרסם ובין אם על הנפגע, חייבת להיות בצמוד לקבלת ייעוץ משפטי.

אם יש לכם שאלות נוספות, צרו קשר כבר עכשיו בטלפון: 03-6002829 או תשאירו פרטים

ועו"ד שלומי וינברג ישמח לסייע בכל!

אם התעניינתם בתביעת דיבה ללא הוכחת נזק, עוד יכול לעניין אתכם:

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן