במדינת ישראל קיימים חוקים מסודרים וברורים הנוגעים להתנהגות חברתית תקינה בין אנשים. כך קיימים חוקי יסוד בסיסיים הנוגעים לשמירה על זכויותיו של כל אדם ואזרח במדינת ישראל, שאחד מהם נוגע לשמירה על כבודו של אדם. כחלק מחוק זה, קיים חוק האוסר על הוצאת ופרסום לשון הרע על אדם אחר, גוף ציבורי, חברה עסקית ועוד.
לשון הרע והוצאת דיבה
חוק איסור לשון הרע אוסר על הפצת מידע ופרסומים מכפישים העלולים לבזות ולפגוע בכבודו ובשמו של אדם או גוף ציבורי, וכולל גם את איסור הוצאת דיבה כלפי אדם אחר. לשון הרע והוצאת דיבה הינם מעשים חופפים, כאשר לשון הרע מתייחס לאמירת דברי הכפשה מבזים שעלולים להתברר כאמיתיים, ואילו הוצאת דיבה מתייחסת להפצת מידע מכפיש שהינו שקרי לחלוטין וחסר בסיס שיש בו אמת.
אדם העובר על חוק זה, עשוי להיתבע בידי האדם שנגדו פורסמו האמירות המכפישות באמצעות הגשת תביעה אזרחית ואף פלילית. עבור האדם הנתבע קיימות מספר הגנות הקבועות בחוק, ביניהן הגנת "אמת דיברתי" המוכרת גם כהגנת "אמת בפרסום".
תנאים להצהרת "אמת דיברתי"
כאשר אדם מפיץ מידע מכפיש על אדם אחר ומקבל על כך תביעה, הוא יכול להגן על עצמו מפני תשלום פיצוי כספי ואף מאסר במקרה של תביעה פלילית, באמצעות הצהרת "אמת דיברתי". הצהרה זו מתייחסת לטענתו של הנתבע כי המידע המכפיש שהוא פרסם בפומבי הינו למעשה מבוסס ונכון.
על מנת שהנתבע יוכל להצהיר על "אמת בפרסום", ישנם שני תנאים שעליו להישען עליהם במעמד הגנתו מפני תביעה:
- פרסום דברי אמת מבוססים – הנתבע צריך להוכיח כי המידע המכפיש שאותו הוא פרסם בפומבי על אדם אחר הינו נכון ואמיתי, ולכן הוא פורסם לציבור הרחב. ומכיוון שמדובר בפרסום שיש בו אמת, אין לו כל מניעה לפרסם אותו לכולם.
- פרסום מידע בעל עניין ציבורי – בנוסף, על הנתבע להצהיר כי המידע המכפיש אותו הוא פרסם הוא בעל עניין ציבורי, וזכות הציבור לדעת מידע כזה חשוב או מהותי.
מהו עניין ציבורי
חשוב להבין כי נושא עניין ציבורי נוגע לידיעת וזכות הציבור לדעת מידע חשוב ומהותי לצורך הגשמת מטרה ציבורית מסוימת, ולא עניין ציבורי הנובע מרכילות כזו או אחרת. דוגמה לכך ניתן לראות בפרסום פוסטים ותוכן המופץ ברשתות החברתיות, כאשר אדם מפרסם מידע מכפיש על אדם ציבורי מוכר מתחום הבידור הנוגע לתחום פרטי, כמו קביעת זהותו המינית של אותו אדם מוכר, מדובר למעשה בדברי רכילות ולא מידע בעל עניין ציבורי מהותי.
ההבדל בין פרסום עובדה לפרסום דעה
דבר נוסף חשוב בנוגע להצהרת "אמת דיברתי" הנוגע להגנת הנתבע, הינו נושא המידע שפורסם בפומבי. כאמור, על הנתבע להוכיח כי המידע אותו הוא פרסם הינו נכון ומבוסס, אך יש לעשות הבחנה בין פרסום דעה אישית לבין פרסום עובדה.
באופן טבעי לפרסום דעה אישית יש נטייה לחוסר היכולת להוכיח כי מדובר בדברי אמת מבוססים, כאשר דווקא לפרסום דעה עובדתית בעלת הוכחות אובייקטיביות ומוצקות יש את האפשרות להוכיח כי מדובר במידע שהוא אמת לאמיתה.
ייצוג משפטי בתחומי לשון הרע והוצאת דיבה
ניתן לראות כי קיימת ניגודיות בין חוק איסור לשון הרע לבין חוק חופש הביטוי. לכן, בין אם הנכם עומדים בפני תביעה בגין הוצאת דיבה ולשון הרע, או הנכם התובעים אדם או גוף ציבורי בגין עבירה זו – מומלץ להיוועץ בעורכי דין מומחים בתחום לשון הרע, כדי שיוכלו לייעץ ולהעניק ליווי משפטי מקצועי בתביעות והגנות מסוג זה.
