חוק הגנת הפרטיות – פסיקות פיצויים ופסקי דין

דף הבית » מאמרים » חוק הגנת הפרטיות – פסיקות פיצויים ופסקי דין
שלומי וינברג תובענה ייצוגית

המשפט בישראל מאפשר לאדם להגיש תביעה לפיצוי בגין פגיעה בפרטיותו. על פי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הפיצויים בגין הפגיעה בפרטיות יכולים להגיע עד 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק, ולסכום כפול מכך כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך כוונה לפגוע.

זאת ועוד, חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות יכולה להיות לא רק עוולה אזרחית אלא גם עבירה פלילית, וכאשר אדם הורשע בפלילים בהליך מסוג זה, בית המשפט רשאי לחייב אותו לשלם פיצוי לנפגע.

חשוב להדגיש כי הסמכות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח הגנת הפרטיות איננה קובעת כי בית המשפט מחויב לפסוק לנפגע את הפיצויים במלואם. בית המשפט רשאי, והוא אף פועל כאמור, לפסוק פיצוי בסכום הנמוך מהסכום המקסימלי הקבוע בחוק. הכל בהתאם לנסיבות המקרה כאשר בין השיקולים העומדים על הפרק ניתן למנות:

  • מה הייתה המידה של הפגיעה בפרטיות?
  • עד כמה היה הפוגע מודע לכך שהוא פוגע בפרטיותו של האחר?
  • כיצד התנהלו הצדדים לאחר הפגיעה?
  • האם ניתן ללמוד על עוצמתה הפגיעה מהתנהגותו של הנפגע?
  • כיצד הגיב הפוגע לאחר שהועמד על טעותו? האם התנצל? האם פעל לעשות תיקון?
  • מה הייתה מידת החשיפה של הפגיעה בפרטיות ולאיזה קהל?
  • האם ניתן לקבוע כי הפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך כוונה לפגוע?
  • האם הפגיעה בפרטיות נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר?
  • האם הייתה על הפוגע "חובה מוסרית" לבצע את מעשיו?

קשה להעריך מראש בתיק את היקף הפיצוי שייפסק לטובת הנפגע בשל חוק הגנת הפרטיות, ככל שהצדדים יגיעו לבית המשפט. אולם ניתן בהחלט לבחון את הנושא על ידי העמקת הידע במקרים דומים שאירעו בעבר, ומהם לשרטט את גבולות הגזרה האפשריים.

בפנייה לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ובפגיעה בפרטיות, אחד מתפקידיו של האחרון יהיה לבצע הערכה מושכלת של סכומי הפיצויים האפשריים לתביעה. על מנת לסייע בפיזור מעט מן הערפל, ראו להלן כמה דוגמאות לפסיקות פיצויים בגין פגיעה בפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות - פסיקות פיצויים ופסקי דין

הגנת הפרטיות במקרה של צילומים ללא הסכמה

תביעות רבות בגין פגיעה בפרטיות מוגשות בשל פרסום צילומים של אדם ללא הסכמתו. כך למשל, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2013 (ת"א 39123-12-10), נפסקו לטובתה של אישה שומרת מסורת פיצויים בסך 90,000 שקלים, לאחר שצילומי הריון אינטימיים "בכיכובה" התפרסמו ברבים וללא הסכמתה (כולל הצגת בטנה החשופה).

במקרה אחר, בית המשפט השלום בהרצליה פסק לבעל מכון לבריאות וספורט פיצויים בסך כ-130,000 שקלים, בגין תמונות עירום ועירום-חלקי שלו, שצולמו לפני כ-30 שנה, אשר ראו אור במסגרת ספר אודות התקופה, ואשר סוקר בכתבות באינטרנט ובמגזין (ת"א 21945-07-14).

פגיעה בפרטיות על ידי חשיפת צילומים אינטימיים יכולה להיות גם באפיקים אחרים, כמו בהליכים בבתי המשפט לענייני משפחה. בדצמבר 2015 נפסקו לגבר פיצויים בסך 40,000 שקלים בעקבות חוק הגנת הפרטיות בשל תמונת עירום אינטימית שנעשה בה שימוש בהליכים בבית הדין הרבני.

במקרה נוסף, בית המשפט פסק פיצויים בסך מאות אלפי שקלים למוזיקאי אשר צילום פפראצי שלו התפרסם במדור רכילות. זאת בין השאר משום שהמוזיקאי היה באותה העת במרפסת ביתו כשהוא לבוש בבגדים תחתונים בלבד.

חשיפת פרטיים אישיים ברבים

חוק הגנת הפרטיות יכול לבוא לידי ביטוי בחשיפת פרטים אישיים אודות אדם. ראו למשל מקרה בו בית המשפט השלום בפתח תקווה פסק לגבר פיצויים בסך 35,000 שקלים, לאחר שאישה שהכיר לפני החתונה חשפה בפני אשתו את דבר היותו אב לבנה המתכחש לילדו (ת"א 23789-02-11). הסתבר כי האישה הטרידה את התובע פעמים רבות, בין השאר על ידי שליחת מסרונים במסגרתם ניסתה באופן מכוון לפגוע בנישואיו ולהביאו לגירושין.

בית המשפט מצא את המסרונים כדברי "התרסה רבתי", "הטרדה", ו"פגיעה בפרטיות". נמתחה ביקורת על הנתבעת בכך שסיפרה את הדברים לבני משפחתו של התובע, כאשר היו מאושפזים בבית החולים בו עבדה.

לעתים הסכומים בגין הפגיעה יכולים לטפס לשיעורים ניכרים. כך אירע למשל כאשר בית המשפט השלום בפתח תקווה פסק לאדם פיצויים בסך 300,000 שקלים בעקבות חשיפת פרטים אישיים מהליך גירושין שהתנהל בדלתיים סגורות. הפיצוי הגבוה נפסק הן משום שהוכחו שלושה אירועים שונים של פגיעה בפרטיות (בהודעת מייל ומול עסקו של התובע), והן שום שהפגיעה כללה גם לשון הרע.

הנתבעת, חברה של אשתו של התובע, הציגה את הבעל כסרבן גט למרות שלא היה זה נכון. הפיצוי נקבע על הרף הגבוה בגין כל אחד משלושת מהאירועים, והוכפל בשל הוכחת "כוונה לפגוע". הנפגע, שפרטיותו נפגעה, נאלץ לסגור את עסקו ולעזוב את מקום מגוריו, בין השאר בשל המעשים הפוגעניים.

פגיעה בפרטיות מתגבשת גם כאשר פרטים אישיים נחשפים לצרכים מסחריים, ומתוך מאגרי מידע ומסדי נתונים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בהסכם פשרה שהושג לאחרונה בתביעה ייצוגית כנגד סוכנות נסיעות גדולה, אשר העבירה את פרטי לקוחותיה לחברת ביטוח שהציעה לאחרונים ביטוח נסיעות לחו"ל. התביעה הייצוגית נגעה לפגיעה בפרטיותם של הלקוחות, ובהסכם פשרה בין הצדדים הוחלט כי סוכנות הנסיעות תשלם פיצויים בסכום השווה לכ-1.7 מיליון שקלים.

חוק הגנת הפרטיות - פסיקות פיצויים ופסקי דין

פגיעה בפרטיות במקום העבודה

יחסי עבודה מעלים פעמים רבות מתחים הנוגעים לפגיעה בפרטיות, וגם בתי הדין לעבודה נדרשים להליכים הקשורים לחוק הגנת הפרטיות. כך, למשל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לטובת עובדת לשעבר פיצויים בסך כ-20,000 שקלים (ס"ע 29090-05-12).

מדובר באירועים שקרו ביום האחרון לעבודתה של התובעת אצל הנתבע, כאשר המעסיק נוטל את הטלפון הסלולרי של העובדת ומתחיל "לחטט" בו. ככל הנראה בשביל למצוא "ראיות" שיוכיחו התנהגות פסולה בעבודה. "תפיסת טלפון נייד של עובד על ידי מעביד, ללא רשות וללא סמכות, היא לא רק פעולה המונעת מהעובד לעשות שימוש שוטף בו", נכתב בפסק הדין, "יש בה גם, כשלעצמה, משום איום מיידי מצד המעביד לחדור אל המרחב הוירטואלי הפרטי האישי והאינטימי של העובד".

במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק למזכירה בבית ספר פיצויים בסך כ-15,000 וזאת בשל פרטים אישיים שנחשפו אודותיה על ידי מנהל בית הספר בתכנית רדיו מקומית (סע"ש 12840-03-14).

הגנת הפרטיות מול תכנים שיווקיים

חברות מסחריות רבות שולחות ללקוחות קיימים ופוטנציאליים מסרים שיווקיים בכמויות גדולות. לעתים עד כדי חדירה של ממש לפרטיותם. במקרים מסוג זה, אשר אנו נתקלים בהם לא מעט לאחרונה, המסרים ממשיכים להציף את הלקוח גם כאשר הוא מביע התנגדות ומבקש את הסרתו מהמאגר. גם כאן, החוק מאפשר הגנת הפרטיות על ידי קבלת פיצוי.

כך, למשל, בית המשפט השלום בתל אביב פסק פיצויים בסך 4,500 שקלים לאדם שקיבל הודעות שיווקיות מחברה העוסקת במכירת רכבים, וזאת למרות שעשר הודעות הגיעו לאחר שהתובע ביקש להפסיק עם המהלך (תא"מ 57435-04-18). במקרה דומה, בית המשפט השלום ברחובות פסק לאדם פיצויים בסך 3,000 שקלים בשל שיחות טלפון רבות ומטרידות.

"שיחות חוזרות ונשנות אל התובע, המהוות "מסע שכנוע" של נציגי הנתבעת להצטרף לשירותי התקשורת של הנתבעת, בעת שהתובע מבקש מהנציגים פעם אחר פעם להפסיק שיחות אלו – מהוות הטרדה", נכתב בפסק הדין,  "כלום סבורה הנתבעת כי על התובע "לקבל עליו את הגזירה" ולהסכים להמשך מסע השכנועים של נציגי הנתבעת להצטרף לשירותיה חרף בקשותיו ותחנוניו ששיחות אלו ייפסקו? אם זו לא הטרדה – אינני יודע הטרדה מה היא" (ת"ק 1708-02-19).

לסיכום, פנים רבות לפגיעה בפרטיות

הדוגמאות שהוצגו לעיל הן כמובן רק מעט המחזיק את המרובה. פגיעה בפרטיות היא עילה להגשת תביעה נזיקית, ולעתים אף לפסיקת פיצויים משמעותיים.

אולם מכיוון שהזכות לפרטיות איננה זכות מוחלטת, ולמרות מעמדה החוקתי ייתכן והיא תתנגש עם זכויות אחרות, מומלץ לפנות בסיטואציות הללו לייעוץ משפטי. בין אם פרטיותכם נפגעה ובין אם נטען כי פגעתם בפרטיות. את הייעוץ המשפטי כדאי ורצוי לקבל בהקדם שכן צעדים שינקטו ללא קבלת ייעוץ זה עלולים "לסבך" את התיק. מקל וחומר צעדים שינקטו מתוך עלבון, כעס או זעם (המערבלים את שיקול הדעת). לסיכום, אין להקל ראש בהליכים הנוגעים לפגיעה בפרטיות, ועל כן סוף מעשה במחשבה תחילה.

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן