החוזה הדרקוני של "האח הגדול"

דף הבית » מן העיתונות » החוזה הדרקוני של "האח הגדול"
a

דיור לא מוגן: ביותר מ־30 עמודים של סעיפים, מוותר כל משתתף על זכויותיו – ומתיר להפקת התוכנית לעשות בו כמעט ככל העולה על רוחה

18 דיירים חדשים נכנסו בחודש שעבר אל בית "האח הגדול", מחויכים ונרגשים. עבור כמה מהם זו היתה לא פחות מהגשמת חלום, ואולי גם נקודת מפנה בחיים. אבל לא רבים יודעים כי הרבה לפני הכניסה לבית התבקשו הדיירים לחתום על חוזה דרקוני, שבו הם מוותרים בפועל על פרטיותם מרגע חתימת החוזה ועד היציאה מהבית, מפקידים בידי ההפקה את כל חייהם בהווה ואת כל המידע על חייהם בעבר, מאשרים לה להשתמש בו, ומוותרים על זכותם להתנגד לכך.

למעשה, המשתתף בתוכנית מתחייב לציית לשורה ארוכה של חוקים, הגבלות והתחייבויות, שבאמצעותם תשלוט ההפקה בחייו – אבל מעניק להפקה את הזכות לשנות את הכללים בכל רגע, ללא שום אפשרות לערער. ההפקה, מצידה, מתחייבת על מעט מאוד. אולי זה הביקוש הגדול להשתתפות בתוכנית, שמאפשר לה לדרוש כל כך הרבה.

ההסכם נחתם מול מפיקת התוכנית, חברת "אנדמול", שהיא גם בעלת הפורמט העולמי. החוזה מבוסס על החוזה במדינות אחרות שבהן הפורמט משודר. אפשר להניח שמשתתפים המלווים בסוכנים ובעורכי דין יכולים לנסות ולשנות סעיפים מסוימים. על פי ההסכם ההפקה רשאית, למשל, לצלם ולהקליט את המשתתפים בכל מקום בבית, למעט בתוך המקלחון ובחדר הטיפולים הרפואיים. כן, זה אומר שיש מצלמות גם בחדר האמבטיה ובשירותים, וגם מגעים אינטימיים יצולמו. ההחלטה אם לשדר את הקטעים, מתי והיכן נתונה לשיקול דעתה הבלעדי והבלתי מעורער של ההפקה: היא יכולה לעשות זאת בטלוויזיה, באינטרנט או בכל מדיה אחרת, מבלי שלמשתתף תהיה זכות כלשהי להפסיק זאת.

בסעיף 13.2 של החוזה הדרקוני, סעיף שניתן לתהות על חוקיותו, נכתב, שחור על גבי לבן: "המשתתף מוותר על זכותו לפרטיות וכל זכות אחרת המוקנית לו על פי חוק הגנת הפרטיות תשמ"א־1981, חוק האזנת סתר תשל"ט־1979, חוק לשון הרע, תשכ"ה־1965, בקשר עם ההשתתפות בתוכנית והשימושים או הפרסומים או השידורים שיבוצעו בתוכנית או בחלקים ממנה או במוצרי לוואי או במוצרי מסחור בקשר עימה".

"זו דרישה לא לגיטימית", אומר עו"ד שלומי וינברג, מומחה לדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. "הזכות לפרטיות הוכרה על ידי בתי המשפט כאחת הזכויות החשובות ביותר, כמעט במעמד של זכות חוקתית. ויתור גורף ולמפרע על הזכות לתבוע מכוח חוק הגנת הפרטיות נראה כוויתור שלא יעמוד בבית המשפט. ככלל, ויתור על זכות תביעה הוכר כסעיף מקפח ובטל".

כל מועמד שמבקש להשתתף בתהליך המיון לתוכנית מחויב בחתימה על ההסכם ובהסכמה לכל תנאיו, הגם שכלל לא ידוע אם יעבור את המיונים וישתתף בתוכנית. על המועמד (ובנוסח ההסכם – "המשתתף") להתחייב כי הוא מכיר את התוכנית וכי "ידוע לו כי היא תוכנית בידור, שמטרתה ליצור עניין והנאה אצל הצופים, וכן לאתגר את המשתתפים במצבים שאינם מורגלים להם בחיי היומיום". ניתנת לו הזכות להתייעץ עם אדם אחד, על פי בחירתו. הוא נדרש להצהיר על כשירותו החוזית, החוקית, הבריאותית והפסיכולוגית להשתתף בתוכנית, ולהתחייב לעבור הליך מיון רפואי ונפשי.

כבר בסעיף 4 מובהר כי "מערכת התוכנית או הצוות הרפואי יהיו רשאים לשנות את הליך המיון, לעדכן אותו או להוסיף במסגרת הליך זה כל בדיקה או בירור נוסף ככל שיידרש… המשתתף מצהיר ומתחייב, כי לא תהיה לו כל טענה או תביעה כלפי מערכת התוכנית בקשר עם פסילה או הדחה מהשתתפות בתוכנית בשל כשירותו הרפואית או הנפשית, לרבות בגין נזק, ישיר או עקיף, שייגרם לו בקשר לפסילה או להדחה כאמור. מערכת התוכנית אינה מחויבת לנמק את הטעמים לפסילה או לניפוי או הדחת מועמד או משתתף בתוכנית… החלטת המערכת היא סופית, ואין עליה ערעור".

בסעיף הבא על המשתתף להצהיר כי "מעולם לא נעצר, מכל סיבה שהיא, וכי לא מתנהלת או התנהלה נגדו חקירת משטרה, כי לא הוגש נגדו כתב אישום, כי אין לו כל רישום פלילי או רישום אחר כלשהו העלול לגרום נזק תדמיתי לתוכנית, וכי הוא לא נוטל או נטל חלק בעבר בכל פעילות בלתי חוקית או פעילות אחרת השנויה במחלוקת בקרב הציבור… לא מתנהלים נגדו תיקי הוצאה לפועל או פשיטת רגל… אין לו חוב מהותי… אין לו חובת תשלום מזונות". יתר על כן, המשתתף מתחייב כי כל הנאמר בסעיף זה נכון גם לגבי בני משפחתו מדרגה ראשונה.

אפשר להניח כי במקרה של מתמודדים כמו שולה זקן, שהורשעו וריצו עונש מאסר, סעיף זה לא היה קיים בחוזה. מצד שני, במקרה של אלימלך קשתי הודו בהפקה כי ידעו לפני כניסתו לתוכנית על המשפט המתנהל נגדו בגין תקיפת קשיש, ולמרות זאת בחרו להכניס אותו לבית. בתשובה של רשת לרשות השנייה היא טענה שהמקרה דוּוח להם, אבל הם לא ראו את התיעוד מהאירוע, ואילו ראו, לא היו מכניסים את קשתי.

בהסכם מאשר המשתתף למפיקה לבצע כל בדיקה ו/או תחקיר על אודותיו, "לרבות בקשר לחייו האישיים, מצבו התעסוקתי, עברו, אורחות חייו, משפחתו, סביבתו, חבריו, וכו' (ובכלל זאת – היסטוריה תעסוקתית, עבר פלילי, עבר פיננסי, עבר כצרכן, מוסדות חינוך, רקע חברתי ומשפחתי, תחביבים, תחומי התעניינות, מנהגים, העדפות, דעות, מידע כלכלי, וכיוצא באלה), לבצע הערכה של מצבו החברתי וכישרונותיו, תחקירים על אודות התנהגותו ואופיו, ביקור בסביבת מגוריו, עבודתו ומקומות אחרים ותחקור סביבתו הקרובה והרחוקה, כולל פנייה לכל אדם או גוף שהמפיקה או מי מטעמה ימצאו לנכון – וזאת בין בידיעת המשתתף ובין אם לא בידיעתו. הבדיקה עשויה להיעשות, בין היתר, באמצעות תחקירנים, משרדי חקירות (כל משתתף בתוכנית עובר חקירה של משרד החקירות ויצמן יער; ע"ס), סוכנויות וחוקרים פרטיים. המשתתף מתחייב לאפשר למערכת התוכנית גישה לכל מידע רלוונטי על אודותיו".

כדי להדגיש את "חוקיות" החדירה המוחלטת הזאת לפרטיות, נכתב כי "המשתתף מוותר בזאת על כל טענה או תביעה כלפי המפיקה, הגוף המשדר, מערכת התוכנית ומי מטעמם, וגם נגד האנשים והגופים שאליהם תפנה המפיקה… לרבות טענות מכוח חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א־1981".

בסעיף 4.7 מתחייב המשתתף "להימנע מכל ביקורת או כל מעשה או התנהגות שעשויים לפגוע, במישרין או בעקיפין, בתדמית, במוניטין או בשמם הטוב של התוכנית, המפיקה, הגוף המשדר או בעלת הפורמט". ואם לא די בכך, בסעיף 5.6 מופיעה התחייבות נוספת באותה הלשון.

"מדובר בסעיף שמגביל את חופש הביטוי ונראה שלא יעבור את מבחן בית המשפט", אומר עו"ד וינברג. ואכן, לאורך השנים היו משתתפים שהעלו טענות נגד הפקת התוכנית: אור סיונוב, שהשתתפה בעונת 2016, תבעה את הזכיינית "קשת" ואת "אנדמול" על מיליון שקלים, בטענה שהשהייה בבית היתה בתנאי עבדות (התביעה עדיין מתנהלת), שי חי לאחר השתתפותו בעונה ששודרה בקשת, טאי שרקי, עדנה קנטי, סער שיינפיין, ואחרים.

המשתתף מתחייב גם כי אין לו כל היכרות מוקדמת (כולל באמצעות מכריו או קרוביו) עם איש במערכת התוכנית, כולל המפיקה, רשת, עם ספקים, עם נותני החסות, וכדומה.

"מערכת התוכנית רשאית לקבוע בכל עת ומכל סיבה שהיא כי המשתתף לא ישתתף כלל בתוכנית. ההחלטה היא סופית ואין עליה ערעור. מערכת התוכנית לא תפצה, בכל אופן שהוא, משתתפים אשר הוחלט שלא לשתפם בתוכנית, מכל סיבה שהיא".

הכותרת של סעיף 5 היא "הצהרות והתחייבויות המשתתף", למרות שהתחייבויות המשתתף נפרשות על פני רוב הסעיפים בחוזה. תחת הכותרת "תיאור כללי של התוכנית" מוסבר, בין היתר, כי "בכל החדרים והמרחבים שבבית האח הגדול, לרבות בחלל חדר האמבטיה (למעט פנים המקלחון וחדר הטיפולים הרפואיים), מותקנים מצלמות ומיקרופונים המקליטים ומשדרים את המתרחש 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, לרבות במצבים שבהם המשתתף נמצא בלבוש מלא, בלבוש חלקי או בעירום (ואף במצבים אינטימיים), בין אם המשתתף מודע לכך ובין אם לא, בין אם המשתתף ישן או ער.

"בחדר השירותים מותקנת מצלמת אבטחה, אשר אינה נצפית באופן שוטף ואשר מופעלת רק על ידי עורך התוכנית או עורכי המשנה, במקרים חריגים (למשל, כאשר מתעורר חשש סביר לשלומו ולביטחונו של המתמודד). המשתתף מצהיר כי הוא מודע ומאשר שמערכת התוכנית תצלם ותקליט אותו באופן רציף, וככל שיידרש לה".
במילים אחרות: בהפקה מבטיחים כי אינם צופים "באופן שוטף" במתמודדים כשהם נכנסים לשירותים לעשות את צורכיהם. אלא שסעיף זה מנוגד לחוק הגנת הפרטיות. "צילומים שוטפים עלולים לחשוף את הזכיינית לתביעות", אומר עו"ד וינברג. "גם אם המטרה היא להגן על המשתתפים, ניתן לבחור בפתרון פוגעני פחות, כמו הצבת מצלמות בסמוך לשירותים, או מערכת אזעקה בתוך השירותים". אגב, באחת מעונות ה־VIP נהג אחד המשתתפים להיכנס לשירותים עם מטרייה, מחשש שיתועד ברגעים הפרטיים.

הסעיף הנושא את הכותרת "שיתוף פעולה והתנהגות נאותה" מבהיר למשתתף כי הוא למעשה סטטיסט נטול רצונות, שממלא תפקיד בתוכנית בידור. "המשתתף מצהיר כי ישתף פעולה לצורך הפקת התוכנית, יישמע להוראות האח הגדול ומערכת התוכנית, ייטול חלק פעיל ויבצע את כל הנדרש ממנו על ידי מערכת התוכנית, ייקח חלק במשימות – והכל לשם הצלחת התוכנית. המשתתף יקדיש את כל מרצו וכישוריו כדי למלא את תפקידו במסגרת התוכנית על הצד הטוב ביותר".

בהמשך מופיעה התחייבות של המשתתף "להימנע מכל התנהגות והתבטאות פוגענית או בלתי נאותה, לרבות מכל ביטוי שיש בו משום פגיעה במשתתף אחר או בצד שלישי כלשהו או בשמו הטוב או בפרטיותו של משתתף אחר… כולל אלימות פיזית או מילולית". זה סעיף מעניין לריאליטי שהלחם והחמאה שלו הוא סכסוכים ויריבויות: האם משתתף שמשתמש בביטויים פוגעניים כלפי משתתף אחר, או פוגע בשמו הטוב, מפר למעשה את ההסכם?

ובכן, גם כאן ההפקה היא שקובעת מתי לאכוף את הסעיף ומתי לא. לאורך כל העונות נרשמו בבית האח הגדול הערות גזעניות, עלבונות וקללות. בין הזכורות שבהן אפשר למנות את ההערה הפוגענית של סימה בכר לאביבית בר זוהר, שגרמה למהומה בבית; את ההערות של שי חי בפינה שהגיש בבית האח הגדול, "כל האמת בפרצוף"; את הדברים שאמר אורן חזן לתקוה גדעון, ועוד ועוד. מעיין חודדה שפכה כוס מים על אלין לוי ב־2009 וסולקה; רוני מיילי הודח מהתוכנית ב־2013 לאחר דברים שאמר לטהוניה רובל, ואחריו הודח גם בנו גילי בגלל אלימות מילולית; שי חי הודח לאחר שבעט במיצג של אור סיונוב ב־2016.

לעומת התחייבויות המשתתף, שנפרשות גם הרבה מעבר לסעיף 5, אחד הסעיפים הקצרים בהסכם הוא "התחייבויות המפיקה". כאן נמנות ארבע התחייבויות בלבד:

* לשמור בסודיות את המידע על המשתתף ("אלא אם גילויו נדרש מסיבות משפטיות, רפואיות או ביטוחיות");

* להעמיד לרשות המשתתפים צוות רפואי מוסמך ומורשה, שעשוי לכלול רופא, פרמדיקים או חובשים, ולפחות פסיכולוג אחד;

* לקיים למשך כל תקופת התוכנית ביטוח צד שלישי המכסה את חבות המפיקה בגין אובדן או נזק לגופו או לרכושו של צד שלישי כלשהו (לרבות המשתתף), בגבול אחריות של 5 מיליון שקלים למקרה ובמצטבר לתקופת הביטוח;

* ולערוך למשתתפים ביטוח תאונות אישיות בגבולות אחריות והשתתפויות עצמיות התואמים לדרישות הרשות השנייה.

מעבר לאלה, אין בסעיף זה שום התחייבות נוספת של ההפקה.

מצד שני, סעיפים רבים בהסכם מפרטים את החופש המוחלט שיש למערכת התוכנית כמעט בכל עניין ודבר, בכלל זה כללי המשחק. כך, למשל, קובע סעיף 13.10 כי "למערכת נתון שיקול הדעת המלא בכל הקשור להפקת התוכנית, צילומה, עריכתה וכל עניין אחר הקשור בה, והיא רשאית לבצע שינויים מכל סוג שהוא בתוכנית, ובכלל זאת לשנות את משך התוכנית, מהלך התוכנית (לרבות כל פרק מפרקיה), תוכני התוכנית, מספר הפרקים, משכם, אופיים, העמדה להדחה, מספר המשתתפים המועמדים להדחה, אופן ביצוע ההדחה, שינוי המשימות המתוכננות, שינוי כללי בית האח הגדול, שינוי בפרס וכיוצא באלה, וכן לבצע בתוכנית או בכל פרק מפרקיה כל שינוי מבני או תוכני או אחר, מכל סוג ומין שהוא. זאת, על פי שיקול דעתה הבלעדי. למשתתף לא תהיה כל טענה, דרישה, תביעה או זכות לפיצוי עקב כך".

לדברי עו"ד וינברג, "נראה שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, המאפשר רק לצד אחד לשנות את ההסכם. הסכם שבית משפט עשוי לקבוע שהוא נוגד את תקנת הציבור ואינו מבטא הסכמה אמיתית וחופשית בין הצדדים".

ההסכם מזהיר את המשתתפים מפני השתתפות בפרסומות מסוג כלשהו בעת שהותם בבית – אבל מאפשר להם לעשות זאת אם יקבלו הוראה כזאת מההפקה. "המשתתף מצהיר כי לא ייטול חלק, ללא הוראה מפורשת של מערכת התוכנית, בכל פרסומת גלויה, מוסווית, ישירה, עקיפה, משתמעת או אגבית מכל סוג, עבור מוצר, שירות, יצרן, או כל גורם אחר, ולא יכלול במסגרת השתתפותו בתוכנית תכנים שיש בהם משום קידום ענייניו האישיים או עניינו של צד שלישי כלשהו (לרבות שימוש בבגדים או בנעליים המציגים באופן ניתן לזיהוי לוגו או שם מסחרי)".

אלא שלא מעט משתתפים לאורך העונות, כולל בעונה הנוכחית, הפרו את הסעיף כשפנו אל משרדי יח"צ בהצעה לקבל מוצרים, בגדים וחפצים נוספים, שאותם ישלפו בבית. אחרים קיבלו הצעות כאלו מהמשרדים והשיבו בחיוב.

המשתתפים בתוכנית מקבלים רשימת חפצים, שהם יכולים להביא איתם אל הבית, כולל כמויות מותרות ביחס לחפצים מסוימים. בעניין זה הם נדרשים לאפשר להפקה "לערוך חיפוש בחפציו של המשתתף או על גופו לפני הכניסה לבית האח הגדול וכן בזמן שהותו בבית האח הגדול. במסגרת זו תהא המפיקה רשאית ליטול מהמשתתף כל חפץ שיובא על ידיו ושאינו כלול ברשימה".

על פי עו"ד וינברג, "חיפוש בחפצים או בגוף נראה כמו חדירה בלתי לגיטימית לפרטיות, ועל כן לא בטוח שהוא עומד בתנאי חוק הגנת הפרטיות".

החוזה עוסק גם בנושא ההעמדה להדחה, שהחל מהשנה נעשית בפומבי. גם כאן יש להפקה שליטה מלאה. "אחת לשבוע, או בתדירות אחרת, כפי שייקבע על ידי מערכת התוכנית, כל אחד מהמשתתפים יתבקש לנקוב בשמם של משתתף או משתתפים שהוא מעמיד להדחה. אופן ההעמדה להדחה ומספר המשתתפים המועמדים להדחה ייקבעו על ידי מערכת התוכנית בהתאם לשיקול דעתה, ועשויים להשתנות במהלך התוכנית, לרבות בין משתתף אחד לאחר. חל איסור לדון, לדבר, להתייעץ, לרקום או לתאם בריתות הדחה, לרמוז זה לזה על כוונות העמדה להדחה או על זהות המועמדים שנבחרו. בחירת המועמדים להדחה חייבת להיות אישית".

בהמשך מתוארות האפשרויות השונות לסיום ההשתתפות בתוכנית: הדחה בידי הצופים, עזיבת המשתתף מרצונו, והדחתו בידי ההפקה – "בהתאם לשיקול דעתה של מערכת התוכנית, בכל עת ומכל סיבה שהיא". למרות זאת, מובהר כי "המפיקה תהא רשאית להודיע למשתתף אשר הודח מהתוכנית על חזרתו לתוכנית".

כל משתתף מתחייב גם לקחת חלק באירוע הגמר של התוכנית, ובפרקים שיצולמו לאחר סיום השתתפותו. מצד שני, "מערכת התוכנית רשאית שלא להזמין את המשתתף לאירוע הגמר או לפרקים של התוכנית שיצטלמו לאחר סיום השתתפותו, בהתאם לשיקול דעתה". במקרה של הפרת הסעיף הזה יתבקש המשתתף לפצות את המפיקה ב־20 אלף שקלים, והוא לא יהיה זכאי ל־30 האחוזים של יתרת התשלום בגין השתתפותו בתוכנית.

הסעיף הבא בהסכם הוא סעיף הגמול הכספי למשתתף. בעונה הראשונה של הפורמט, שעלתה אי שם ב־2008 והכניסה לקשת הרבה מאוד כסף, רוב המתמודדים הסתפקו בכמה אלפי שקלים. המשכורות הגבוהות ביותר נרשמו בעונות ה־VIP, ובין השיאניות אפשר למנות את שולה זקן, שקיבלה חצי מיליון שקלים על השתתפותה בעונה הנוכחית, למרות ששהתה בבית האח הגדול 27 ימים בלבד.

רוב המשתתפים בעונה הזאת מקבלים שכר עבור החודש הראשון, ותשלום נוסף עבור כל שבוע נוסף שיישארו. למשל, מור לרמן, ששהתה בבית שלושה שבועות, קיבלה 40 אלף שקלים. אם היתה נשארת יותר מחודש, היתה מקבלת 6,000 שקלים עבור כל שבוע נוסף. הנכנסים בכניסה השנייה יקבלו תשלום שבועי – כל שבוע סכום שנקבע מראש.

עד השנה, גם משתתפים שפרשו ביוזמתם מתוכניות ריאליטי קיבלו תשלום. כך קרה עם דנה רון, שפרשה מהעונה האחרונה של "הישרדות" אחרי פחות מ־48 שעות, וחזרה הביתה עם כמה מאות אלפי שקלים. בהפקת "האח הגדול" הפיקו את הלקחים והכניסו לחוזה את הסעיף הבא: "במידה שהמשתתף יעזוב את בית האח הגדול ביוזמתו, או יודח בשל הפרת חוקי הבית, הוא לא יהיה זכאי לסכום המובטח, אלא לתשלום בהתאם לתקופת שהותו בבית בפועל".

הכספים מועברים לחשבון הבנק של המשתתף. 70 אחוזים מהסכום משולמים תקופה מסוימת אחרי עזיבת המשתתף את בית האח הגדול, ו־30 האחוזים הנותרים – לאחר שידור אירוע הגמר, "בכפוף לכך שהמשתתף נדרש על ידי מערכת התוכנית להשתתף בפרק הגמר ולקח חלק בפרק הגמר בפועל".

מובהר כי "אי עמידה באחד התנאים בהסכם עלולה לעכב או לבטל או להפקיע את זכות המשתתף לתמורה, לרבות לאחר מסירתה למשתתף". בסעיף אחר נקבע כי "ככל שהמשתתף יפר תנאי מתנאי הסכם זה, יהא המשתתף מחויב לשלם למפיקה סך של 50 אלף שקלים. מוסכם על המשתתף כי הפיצוי הנזכר הינו סביר בנסיבות העניין".

אם המשתתף מנצח בתוכנית, התשלומים שקיבל עבור השתתפותו מקוזזים מהפרס של מיליון השקלים. ההפקה שומרת לעצמה את הזכות להעניק במקום מיליון שקלים פרס לא כספי שווה ערך, שמוענק על ידי ספק הפרס ובאחריותו. בעונת 2016 כבר הוענקה דירה למנצחת, שי מיקה, במקום מיליון שקלים. המנצח מתחייב לשאת בכל מס שחל על סכום הפרס.

סעיף 9, שכותרתו "הזכויות בתוכנית", הוא אחד הסעיפים הדרקוניים ביותר בהסכם. הוא נפתח ב"אישור לביצוע הקלטות": "המשתתף מאשר כי ידוע לו שדמותו, פעולותיו ודבריו בקשר עם השתתפותו בתוכנית יצולמו ויוקלטו כל העת, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא, בכל שטח בית האח הגדול (למעט פנים המקלחון, אשר אינו מצולם, וחדר הטיפולים הרפואיים, אשר אינו מצולם ואינו מוקלט), ובכל מצב או סיטואציה שהיא… המשתתף מצהיר ומאשר כי ההקלטות, או כל שימוש שייעשה בהן – לרבות שידור ו/או פרסום, אינו בגדר הפרה או ניצול של זכות או קניין שלו, ובין היתר אינו בגדר פגיעה בפרטיותו כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות תשמ"א־1981, אינו בגדר האזנת סתר כהגדרתה בחוק האזנת סתר התשל"ט־1979, אינו בגדר לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה־1965, אינו בגדר הפרת זכות יוצרים, זכות מוסרית ו/או זכות מבצעים ואינו בגדר עשיית עושר ולא במשפט כלפיו.

"המשתתף מסכים כי פרטים אישיים, נתוני רקע על אודותיו וכן סרטונים, תכנים ותמונות מהתוכנית או מהבית (כולל בשידור חי), וכל ההקלטות כאמור לעיל, יהיו זמינים לציבור, בין היתר באמצעות האינטרנט או בכל אמצעי אחר, 24 שעות ביממה. ידוע למשתתף ומוסכם עליו כי המפיקה רשאית לשלב בתוכנית חומרים שתיעדה במהלך תקופת התוכנית ולפניה, לרבות באודישנים מצולמים (ככל שהיו) וכן בחומרים נוספים שיגיעו לידי המפיקה בכל דרך שהיא.

"המשתתף מאשר ומצהיר כי כל הזכויות בהקלטות, ביצירות או בביצועים שאותם ייצור או יבצע בקשר עם התוכנית (לרבות במסגרת השתתפותו בתוכנית, בפרקים הנוספים שאליהם יצטלם בקשר לתוכנית, בפעילויות יח"צ וקידום הקשורות לתוכנית, בראיונות לגוף המשדר בקשר לתוכנית וכיוצא באלה), בכללותם ובכל חלק מהם – לרבות זכויות קניין, זכויות יוצרים וזכויות מבצעים, ככל שהן מצויות בבעלותו – יעברו מידיו באופן בלתי חוזר לבעלות המיידית של המפיקה, ללא כל תמורה. המפיקה או מי מטעמה תהא רשאית לעשות בתוצרים כל שימוש, בישראל או מחוצה לה, בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, ובין היתר, להטביעם, להעתיקם, לפרסמם, לבצעם או להציגם בפומבי, לשדרם בכל אמצעי שידור ובמספר שידורים בלתי מוגבל או להעבירם או להציגם בכל אופן או טכנולוגיה קיימת, לרבות באינטרנט ובפלטפורמה סלולרית, להעמידם לרשות הציבור בכל טכנולוגיה שהיא, לעשות להם כל יצירה נגזרת ומוצרי מסחור, לתרגמם, לעבדם, להעלותם על במה, להקרינם בקולנוע, להוציאם לאור, לשדרם, להעבירם או להציגם בכל רשת תקשורת, לשכפלם, לסנכרן בינם לבין יצירות או ביצועים אחרים, לערוך, למכור, להפיץ, לייבא, לייצא או להחזיק לצורכי מסחר כל טביעה או שעתוק או יצירה נגזרת שלהם, להעביר את הבעלות בהם, ליתן רישיונות לשימוש בהם, להכניס בהם כל שינוי, השמטה או הוספה, להשכירם, ללא כל הגבלה ובכל טריטוריה – הכל לכל צורך ועניין על פי שיקול דעתה, והמשתתף לא יהיה זכאי לכל תמורה בשל כך.

"המשתתף מוותר בזאת על כל הזכויות המוסריות שיכולות להיות לו בקשר לתוכנית כאמור, אף לאחר סיום התוכנית, ומסכים לא לתבוע בגין זכויות אלו. 'זכויות מוסריות' משמען, בין היתר, כל זכות של יוצר לטעון כי שמו ייקרא על יצירתו, כל זכות להתנגד לכל שינוי של יצירה וכל זכות דומה הקיימת תחת כל דין בכל מדינה בעולם או תחת כל אמנה.

"המפיקה תהיה רשאית להשתמש בחומרי התוכנית, לרבות דמות המשתתף ותמונתו המצולמת, קולו, שמו וכיו"ב, לצורכי קידום ויחסי ציבור, בכל אופן שיראו לנכון, ולכל ניצול מסחרי בקשר עם התוכנית, כפי שיראו לנכון, לרבות בשיתוף עם גורמים מסחריים שונים כפי שיראו לנכון, לרבות בשיתוף עם גורמים מסחריים שונים, ותהא זכאית למלוא התמורה בגין שימוש כאמור בארץ ובחו"ל, לרבות במדיות השונות, וזאת מבלי שיידרשו לשלם למשתתף כל תמורה.

"המשתתף מעביר למפיקה ולרשת באופן מוחלט ובלתי חוזר את הבעלות בזכויות היוצרים שבידיו, בקשר עם כל היצירות והמדגמים שנוצרו ונוצרים על ידי המשתתף בהקשר להפקה – כמו ציורים, תוכניות, רישומים, אמנות פלסטית, תמונות, דמויות, דגמים, צילומים, תיעוד כתוב מכל סוג שהוא, וכו'. המשתתף מוותר בזאת על כל טענה, דרישה או תביעה מצידו או מצד מי מטעמו בקשר לזכויות ביצירות אלו. אם ילחין המשתתף מוזיקה, יבצעה או יבצע יצירה של צד שלישי, או יכתוב יצירה תוך כדי השתתפותו בתוכנית, יהיו כל זכויות היוצרים וזכויות הביצוע ביצירה, בביצוע ובהקלטה בבעלותה הבלעדית של המפיקה".

סעיף מעניין בהסכם נוגע לתחום יחסי הציבור. על המשתתפים חל איסור להיענות לפנייה כלשהי מצד כלי התקשורת בקשר להשתתפותו בתוכנית החל ממועד חתימת ההסכם ועד חצי שנה לאחר סיום שידור התוכנית. מרגע חתימת ההסכם ולמשך שלושה חודשים לאחר סיום שידור התוכנית, מתחייב המשתתף "להירתם ולפנות מזמנו לצורך פרסום, קידום, שיתופי פעולה, קידום תוכן, פעילויות ניו מדיה, פעילויות חוץ־מסכיות וכן פעילות ויח"צ לתוכנית, כפי שיידרש על ידי המפיקה או רשת וללא תמורה נוספת.

"המשתתף יעמוד לרשות המפיקה וגורמי יחסי הציבור של רשת, לרבות לצורך השתתפות באירועי השקה, אירועי שטח, אירועים רשמיים של התוכנית או של 'רשת', פרמיירה, ראיונות לעיתונות, לטלוויזיה, לרדיו, לאינטרנט, לערוצי הדיגיטל השונים, פפראצי (הן יזום והן ספונטני), סיקור ותיעוד תקשורתי, השתתפות בתוכניות, צילומי סטילס, ועוד, וכן פתיחת חשבון ברשתות חברתיות (כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, סנאפצ'ט), תחזוקה ופעילות שוטפת ברשתות אלו בהתאם להנחיות מחלקת היח"צ והדיגיטל של 'רשת' ובהתאם לצורכי 'רשת'".

עם זאת, יש לציין כי בעבר, משתתפים שסירבו, מסיבותיהם, לשתף פעולה עם דרישות מחלקת יחסי הציבור, לא הוכרחו. כך, למשל, אלימלך קשתי, שניתק מגע עם ההפקה ברגע שיצא מהבית. עם זאת, הרוב המכריע של יוצאי הבית משתפים פעולה עם היח"צ ואף נהנים מדקות התהילה שלהם.

תחת הסעיף "הפרת ההסכם וסעדים" מתחייב המשתתף כי "הוא מוותר על זכותו להגשת בקשות לצווי מניעה נגד התוכנית, או שידורה, או שידור חלקים ממנה בכל מדיה, בכל מקרה שהוא". כאן באה רשימה ארוכה של התחייבויות לפצות ולשפות את ההפקה ואת רשת בשורה של הפרות, כולל סכומים מדויקים של פיצויים. בין היתר, נקבע כי "המפיקה ו/או רשת אינם אחראים לכל עילת תביעה או תביעה של משתתף אחד כנגד אחר (לרבות בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות), וככל שיתרחש במהלך התוכנית אירוע אשר יכול להיחשב ככזה, המפיקה ו/או רשת לא יהיו מנועים מלשדר אותו.

"המפיקה וכן מערכת התוכנית, מנחי התוכנית או מי מטעמם אינם אחראים כלפי המשתתף לכל נזק גוף או רכוש או נפש או אחר, שייגרם לו על ידי כל גורם שהוא, לרבות על ידי משתתף אחר או צד שלישי, עקב התוכנית, ו/או נזק שנגרם במהלכה ו/או בקשר עימה".

בסעיף אחר מאפשר המשתתף שייאמר עליו, למעשה, כל דבר במסגרת התוכנית מצד המערכת "וכל אדם אחר" – מבלי שתהיה לו כל זכות לתבוע. "ידוע למשתתף כי במסגרת התוכנית, מערכת התוכנית וכל אדם אחר יהיו חופשיים ומשוחררים לחוות דעה, להעיר, להבהיר או לבקר כל דבר בקשר אליו, והוא מוותר בזאת באופן מוחלט וסופי על כל טענה, דרישה או תובענה כנגד מערכת התוכנית או הגוף המשדר או צד ג' אחר, שעניינה פגיעה בפרטיותו או הפרת איסור לשון הרע או פגיעה בזכות הפרסום ביחס אליו או פגיעה בשמו ובמוניטין המקצועי שלו, לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע או דיני עשיית עושר ולא במשפט".

בחוזה מוגדרים כמה מכללי היסוד של בית האח. זמן השהות המרבי בבית נע בין 90 ל־125 יום, ולהפקה יש האופציה לעצור את התוכנית מתי שתרצה. כל דייר מחויב לשאת מיקרופון ומשדר, שאסור לדבר בלעדיהם, אין לכבותם ואסור ללחוש. את המיקרופון ניתן להוריד אך ורק בעת מקלחת, שטיפת פנים ורחצה בבריכה, ובזמן שהוא לא נמצא על הגוף – אסור לדבר (למעט הרחצה בבריכה, שם מותקנים מיקרופונים חיצוניים).

ההשכמה בכל בוקר תהיה לכל המאוחר בשעה 9, באמצעות שיר. מים חמים למקלחת יינתנו רק שעה אחת עד 10 בבוקר, ושעה נוספת בערב. כיבוי אורות יבוצע בשעה 1 בלילה. לאורך היום אין להרכיב משקפי שמש בתוך הבית, אלא רק בחצר. מתמודד שיבקש מהאח הגדול לעזוב את הבית יתבקש לשקול זאת שוב עד פרק זמן של 24 שעות. בכל מקרה, עזיבת הבית תיעשה רק לאחר פגישה עם פסיכולוג המלווה את התוכנית.

הקורונה חייבה את "האח הגדול" לפעול אחרת וכמעט לחשב מסלול מחדש. בהפקה מקפידים על כללים נוקשים כדי למנוע מהנגיף לחדור למתחם, ובוודאי לא אל תוך הבית, מה שעלול למוטט את העונה כולה.

לפני הכניסה לבית חויבו המתמודדים בבידוד של 14 ימים, שבוע אחד בבידוד ביתי ושבוע נוסף במלון מטעם ההפקה. "ידוע למשתתף כי למשך עד 14 ימים לפני הכניסה לבית האח הגדול, הוא ישהה במקום ובתנאים שייקבעו על ידי מערכת התוכנית, כולל אפשרות לבידודו מהעולם החיצון", לשון החוזה. "עבור תקופה זו, ועבור כל ההכנות והמיונים לקראת השתתפותו בתוכנית, המשתתף לא יהיה זכאי לכל תמורה, ובכלל זאת לא יהיה זכאי להחזר ההוצאות". המשמעות: אי אפשר לצאת לעבוד, אבל גם לא מקבלים שכר.

כל משתתף נדרש לבצע חיסון נגד שפעת, בדיקה סרולוגית לקורונה וכן כמה בדיקות קורונה, בסמוך לכניסתו לבית ו/או אחריה. מספר הבדיקות ומועדן יהיה בהתאם לשיקול הדעת של ההפקה ועשוי להשתנות ממשתתף למשתתף, בהתאם לנסיבות. בחתימתו של המשתתף על הסכם זה, הוא מסכים ומאשר את ביצוע החיסון והבדיקות.

בהתאם להתפתחות הנגיף, המשתתפים מתחייבים למלא אחר הוראות ההפקה בזמן שהותם בבית, כולל בידוד בתוך הבית. "ייתכן שבמהלך השתתפותו של המשתתף בתוכנית הוא יקבל הנחיות מרופא התוכנית, או ממערכת התוכנית, לגבי אופן התנהלותו בבית האח הגדול – לרבות עטיית מסיכה, שמירת ריחוק חברתי, שמירה על היגיינה, כניסה לחדר בידוד וכיוצא באלה. המשתתף מתחייב למלא אחר כל הנחיה כאמור, אשר תימסר לו".

גורמים בהפקה מציינים כי התוספת בחוזה לגבי הקורונה נועדה לתת הגנה למתמודדים, לתוכנית עצמה ולגוף המשדר.

בהפקה מזהירים כי המשתתף אף יכול להידבק בתוך הבית, בין היתר מעובדי הפקה שנכנסים אל תוך הבית לצורכי משימות, או מכניסתם של אורחים לבית, למרות שעד כה לא היו כאלה. "ידוע למשתתף כי מאחר שמשתתפי התוכנית אינם מבודדים באופן מלא מהעולם החיצון, מערכת התוכנית אינה יכולה למנוע הידבקות בקורונה באופן הרמטי בבית האח הגדול, וכי היא אינה אחראית ככל שתחול בבית האח הגדול הידבקות כאמור".

באופן משונה, אם אחד המשתתפים נדבק, בהפקה לא מקבלים אחריות על השלכות המחלה, ואם לא יסכים לחתום על סעיף זה, לא יאושר להיכנס לתוכנית. הסעיף הזה בחוזה נקרא "ויתור על תביעות בקשר עם הקורונה", וכך נקבע בו: "נגיף הקורונה טומן בחובו סיכונים. לכן, על אף שהמפיקה תפעל בהתאם להנחיות, קיים סיכון להדבקה, והמשתתף מודע לכך שבהסכמתו לקחת חלק בתוכנית ובכל הקשור אליה, יש משום הסתכנות מרצון בקשר עם נגיף הקורונה, לרבות האפשרות כי יידבק בנגיף וכי ייגרמו לו נזקים עקב כך… המשתתף מוותר על כל טענה או תביעה, וידוע לו כי ויתור זה הינו תנאי להסכמת מערכת התוכנית לכלול אותו בתוכנית".

לדברי עו"ד וינברג, "השאלה אם פטור כללי מאחריות יעמוד במבחן בית משפט אינה פשוטה. מצד אחד, מדובר בהסכמה מדעת. מצד אחר, הוויתור על הזכות לתבוע גורף מדי".

סעיף בעייתי נוסף עוסק דווקא במי שיחלה בנגיף, שנדרש לוותר על סודיות רפואית – וגם לאפשר להפקה לחשוף את מחלתו בתוכנית. "ככל שהמשתתף יחלה בקורונה במסגרת השתתפותו בתוכנית, המשתתף מוותר בזאת על סודיות רפואית בקשר לכך ומאשר לצוות הרפואי של התוכנית או למערכת התוכנית לחשוף מידע זה בפני צדדים שלישיים, לרבות צופי התוכנית". ואם לא די בכך, מדגישים כי "ידוע למשתתף כי מערך הביטוחים של המפיקה אינו כולל כיסוי בגין נזקי קורונה".

עו"ד וינברג סבור כי "לא בטוח שוויתור על סודיות רפואית, גם אם נעשה בהסכמה מדעת, יוכר כסעיף חוקי".

בהפקה גם הכניסו לחוזה סעיף, שלפיו "בשל משבר הקורונה, אפשר כי התוכנית תסתיים במועד מוקדם מהמתוכנן, עם או ללא בחירת זוכה, והכל בהתאם לנסיבות". במקרה כזה, "למערכת התוכנית שמורה הזכות להחליט אם לחלק את פרס התוכנית במלואו או חלק ממנו, באיזה אופן, או אם לסיים את שידור התוכנית בלא חלוקת פרס למשתתפים. ההחלטה תתקבל בתום לב ומטעמים ענייניים, בין היתר בהתחשב בפרק הזמן שבו שודרה התוכנית ובכל יתר הנסיבות". בכל מקרה, "המשתתף מוותר על כל טענה או תביעה כלפי מערכת התוכנית במידה שיוחלט על סיום מוקדם של העונה ללא חלוקת פרס התוכנית, באופן מלא או חלקי".

החוזה כולל כמה נספחים. באחד מהם, העוסק ב"כללי ההתנהגות בבית האח הגדול", נאמר כי "בשל אופי התוכנית עשויות להיווצר בה סיטואציות אינטימיות בין משתתפים. אם יתרחשו סיטואציות כאלו, הן יצולמו, יוקלטו ועשויות להיות משודרות. סיטואציות אינטימיות בין משתתפים מסורות לשיקול דעתו של כל משתתף וחייבות להיעשות בהסכמה מודעת של שני הצדדים. לרשות הדיירים יועמדו אמצעי מניעה מקובלים, והאחריות המלאה לכל נזק שייגרם, אם ייגרם, כתוצאה ממחלות מידבקות המועברות במגע מיני, חלה על הדיירים".

בהקשר זה יש לציין כי בעונות הקודמות היו מקרים של יחסי מין מלאים בין משתתפים, אבל הם מעולם לא שודרו במלואם.

נספח נוסף מוכתר בכותרת "על חלומות ובוחן המציאות", והוא מזכיר יותר "איגרת למשתתף", שאינה מנוסחת בשפה משפטית. הנספח מתייחס להשלכות של השתתפות בתוכנית ולשגרת החיים בימים שאחרי. יש להניח שהנספח נכתב מתוך מקרי עבר, שבהם חשו משתתפים אכזבה מכך שחייהם לא השתנו בעקבות התוכנית, או שיצאו מבית האח עם תדמית שלילית.

"חשוב לנו להעביר לך מניסיוננו את הפערים שעלולים להיווצר בין המציאות של החיים בתוך בית האח הגדול לבין הדרך שבה מצטיירת המציאות בטלוויזיה ובמדיות השונות, ודרך כך להמחיש לך את הסיכונים ולא רק הסיכויים של היותך דייר בתוכנית האח הגדול", נכתב. "בשלב זה, ועל אחת כמה וכמה אם יוחלט כי תיקח חלק בתוכנית, המחשבות שאתה חווה על ההשפעה האפשרית של התוכנית על חייך הן משמעותיות ורבות.

"בתוכנית שבה אתה עומד לקחת חלק כדייר אחד מתוך קבוצה, נצלם ונתעד את חייך 24 שעות ביממה. האופן שבו תתנהל בבית ומול שאר חברי הקבוצה הוא פרי אישיותך ובאחריותך בלבד. במסגרת התוכנית תעמוד בפני מצבים שונים, שיאתגרו אותך במקומות שאינך מורגל בהם בחיי היומיום. למשל, תצטרך להסתגל לחיים המשותפים, לפרטיות המועטה (אם בכלל), לניתוק מהעולם החיצון, לסדר היום השונה, לתפריט אחר ולעיתים למגבלה על כמות האוכל או הסיגריות.

"המצבים הללו יכולים לגרום לאנשים לתגובות שונות מאלו שהיו מצפים להן, וייתכן שיהיו דברים שתאמר או תעשה, שאינם משקפים בעיניך את הדימוי העצמי שלך. יחד עם זאת, עליך לזכור כי גם אם לתחושתך נאלצת להתנהל באופן כזה או אחר (למשל, בגלל הסיטואציה המורכבת שנוצרה בבית) – האחריות להחלטות שלך היא שלך בלבד.

"בתוכניות הערוכות בערוץ 13 (להבדיל מערוץ 26), אנו אוספים ועורכים קטעים לפי שיקול דעתנו הטלוויזיוני. אנו מוסיפים אלמנטים כמו מוזיקה, כדי להנציח ולהעצים רגעים, שלדעתנו עשויים להיות דרמטיים, מרגשים ומצחיקים. עליך לזכור כי כוונתנו אינה לפגוע, להשפיל או להגחיך. מידות אלו הינן בעיני המתבונן ואינן אובייקטיביות. עליך לקבל את פרשנותנו ולהבין כי האינטרס שלנו כהפקת טלוויזיה הוא ליצור את התוכניות הטובות ביותר.

"זכור כי לא תהיה מודע לרשמים השונים ולהשפעתך בתוכנית במהלך העונה, כל עוד אתה דייר בבית. תוכל לקבל פידבק על עצמך רק מדיירי הבית עצמם, בעוד צופי הטלוויזיה במדינת ישראל מגבשים עליך דעה ואף שופטים אותך, בלי שתהיה לך היכולת להגיב במהלך העונה, אלא רק להמשיך ולהתנהל בבית".

כידוע, דיירי האח מנותקים ולא יודעים מהי דעת הקהל עליהם מחוץ לבית. כך, למשל, מור לרמן, שיצאה מהבית לאחרונה, התפרקה מול המצלמות כשסיפרה על הודעות הנאצה שקיבלה מהצופים.

בהפקה גם מנמיכים ציפיות בנוגע להמשך הקריירה בתחום. "חשוב לזכור שההשתתפות בתוכנית, בין אם הגעת לגמר ובין אם לא, היא חוויה. אנו ממליצים לך לא לחשוב לפני כניסתך אל הבית איך למנף את השתתפותך בתוכנית. המושג מינוף יוצר תחושה שההשתתפות תגרור אחריה הצלחה חסרת תקדים בכל מיני תחומים, אך המציאות היא לרוב אחרת, אין לדעת מה יוליד יום.

"לדוגמה, אנחנו בטוחים שלפני טיול ארוך לדרום אמריקה, לא היית חושב איך ממנפים את הטיול הזה. זהו משחק טלוויזיה, שיש לו התחלה, אמצע וסוף. הציבור ימשיך לתוכנית המעניינת הבאה, ואתה תצטרך להתאים את עצמך מחדש לשגרת החיים שהיתה לך טרם השתתפותך ב'האח הגדול'. זהו שלב קשה ומתסכל, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה הכוללת.

"לסיכום – לפני חתימתך על החוזה אנו מבקשים ממך להבין לעומק את מהות ההשתתפות בתוכנית, על שלל גווניה והשלכותיה. רק כך תוכל למקסם את ההנאה מההרפתקה ולהבין כיצד ייראה העתיד הקרוב שלך עם תום העונה".

עו״ד ד״ר יובל קרניאל, מומחה למשפט ולתקשורת, מסביר כי מטרת הנספח הזה היא לכסות את מגוון הנזקים והאכזבות האפשריים של המשתתפים, כדי למנוע תביעות בעתיד. "כל ההסתייגויות והגילוי הנאות בנספח ניצבים בניגוד לציפיות הגבוהות של המשתתפים ולמכירת החלום של הצלחה ומינוף הפרסום בתוכנית. הנספח לא יכול לכסות את הנזק הנפשי ארוך הטווח שיכול להיגרם למשתתף. הבעיה היא הרי לא רק בציפיות המוגזמות שנוצרות אצל חלק מהמשתתפים, אלא במעשים, בתרגילים ובמשחקים של ההפקה, שלמטרות רייטינג, מוכנים לפגוע במשתתפים ולסכנם רגשית ונפשית. דרוש בדחיפות קוד אתי ברור בנושא, שיקבע את גבולות המותר והאסור מול המשתתפים והציבור".

עו"ד וינברג מסכם: "בית המשפט עשוי לקבוע שההסכם או חלקים ממנו לא חוקיים. זאת בהסתמך על שתי טענות: האחת, שמדובר בהסכם שסותר את 'תקנת הציבור' – כלומר, סותר את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים; והשנייה, שמדובר בחוזה אחיד שכולל תנאים מקפחים. חוזה אחיד הוא הסכם שצד אחד שלו, שהוא החזק, קבע את תנאיו, בלי מתן אפשרות לצד השני להציע שינויים".

עו"ד הלן דורפמן, העוסקת בתחום ליטיגציה אזרחית מסחרית ומקרקעין, סבורה כי "מדובר בחוזה לא הוגן, חד צדדי, שמכיל סעיפים מוגזמים, מופרכים ומקפחים.

"יש בחוזה הרבה הצהרות אמורפיות. ההפקה יכולה לשנות על כל העולה על רוחה, באווירת 'אני עושה מה שבא לי, ולא חשוב מה אעשה, אתה עדיין מחויב'. זה סממן לחוזה אחיד. בית משפט יכול להורות על ביטול כמה מהסעיפים.

"למשל, אי אפשר לוותר מראש על פגיעה של לשון הרע, פרטיות ופגיעה נפשית או גופנית. האם אדם יכול להסכים מראש לפגיעה שהוא לא יודע אילו השלכות יהיו לה?

"מצד שני, בית משפט יכול להגיד שיש פה הסתכנות מרצון, וכשאתה נכנס לתוכנית כמו 'האח הגדול', אתה יודע שיש לכך השלכות, ובכל זאת בחרת לקפוץ למים. ההסתכנות הזאת מרצון יכולה להשפיע על גודל הפיצוי, אבל נשאלת השאלה מהו הסיכון הסביר שהאדם נטל על עצמו. מכאן ועד למתן פטור טוטאלי להפקה מכל פגיעה שהיא, המרחק הוא גדול. אפשר וכדאי לבטל חלק מהסעיפים, המפיקה והגוף המשדר חייבים לשמור על רמה של אינטגריטי".

מהפקת "האח הגדול" נמסר: "אנו מנועים ולא מעוניינים להתייחס להסכמים של מתמודדי התוכנית בשל הגנה על פרטיות ומחמת סודיות".

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן