תביעה ייצוגית אינה תביעה פרטית רגילה, כיוון שהיא עוסקת בפגיעה של רשויות שלטוניות או של תאגידים בקבוצה גדולה של נפגעים, ולא בפגיעה באדם בודד.
תביעות במקרים הכוללים נזק מצרפי
באופן כללי, מקרים שניתן להגיש בגינם תביעה ייצוגית, הם כאלה שבהם הנזק המצרפי של הקבוצה הנפגעת גדול מהנזק של כל אדם בנפרד. מה זה אומר בדיוק? כאשר בוחנים את הנזק כל אדם שנפגע מתוך הקבוצה, ניתן לחשוב שמדובר בפגיעה קטנה יחסית.
הפיצוי אינו מכסה את ההשקעה הכספית ואת הזמן והמאמץ הנדרשים כדי להניע ולהמשיך לנהל את ההליך המשפטי עד סופו. אך כאשר מחברים את סך הפגיעות, מגלים כי מדובר בפגיעה חמורה וגדולה, שיכולה להגיע לסכומים נכבדים.
במקרים רבים, עבור התאגיד מדובר בסכום מצרפי העשוי להגיע לסכומי עתק, והוא לוקח בחשבון כי האזרח הקטן לא ישקיע מאמץ בניהול תביעה אישית.
מדובר בכלי משמעותי וחשוב שמשמש לצורך ריסון כוחם המזיק של בעלי כוח.
במקרה שהתביעה התקבלה, התובע מקבל גמול פרטני מיוחד בהתחשב במאמציו הרבים, לצד פיצוי נוסף שמקבלים חברי הקבוצה שנפגעה. אם כך, ברור מדוע כדאי במקרים מסוימים להגיש תביעה ייצוגית ולא תביעה רגילה.
יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד מאשר בית המשפט להגיש תביעה ייצוגית.
לא כל המקרים שנראים על פניהם כמתאימים לתביעה ייצוגית נמצאים תחת החוק העוסק בנושא, חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. זאת למרות שהגבולות שהוא מציב רחבים יחסית.
לכן, מעבר למקרה הכללי, שהוזכר לעיל, כדאי להכיר את החוק ואת המקרים הספציפיים שהוא מביא, לפני שמתחילים את המסע קדימה מול בית המשפט.
בהמשך יפורטו כמה מהמקרים הנפוצים ביותר שהחוק מתייחס אליהם ונידונו בבית משפט.
התנהלות של בנקים
פגיעה הקשורה להתנהלות של הבנקים מול הלקוחות שלהם. למשל, מקרים בהם הבנק לא העניק שירות שהיה חייב לתת, וגרם בכך נזק ללקוחות; או מקרים בהם הבנק גבה עמלות אסורות על פי חוק.
קופת גמל או מבטח
כאשר קופת גמל או מבטח פועלים בניגוד לחוק בכל הנוגע למבוטחיהם, באופן הפוגע בהם. למשל גביית דמי ניהול שלא כדין; או מצב בו פוליסת הביטוח לא מסכימה לפצות מבוטחים, באירועים או מקרים מסוימים, שכן מכוסים על ידיהם.
תאגידים או עסקים גדולים
חברות מסחריות שפועלות שלא על פי חוק הגנת הצרכן, ופוגעות בקהל לקוחותיהן, או בחלקו.
בעיקר מקרים בהם העסק מטעה את הלקוחות לחשוב שהוא מציע מוצר או מבצע כלשהו, ובפועל לא מציע אותם. למשל, הטעיה באמצעות אריזה המציעה מוצר שלא קיים בפועל, או שונה מהאופן שבו הוצג.
תביעות נוספות הן כאלו שבהן סופקו מוצרים או שירותים פגומים, בין אם התאגיד היה מודע לכך ובין אם לאו (ואז כמובן הדבר חמור עוד יותר).
תביעות נוספות נגד גופים אלה, ניתן למצוא תחת חוק ההגבלים העסקיים. למשל, מקרים בהם מונופולים שגבו מחיר מופקע על שירות או מוצר, מעבר לשווים האמיתי.
מקרים נוספים שבהם ניתן לתבוע ייצוגית
אלה הם רק חלק מהמקרים שהחוק מתייחס אליהם. עוד מקרים, וגופים, שניתן לתבוע הם: גופי תקשורת שמטעים את הציבור באופנים שונים; רשויות שלטוניות או מקומיות, שגובות כספים שלא כדין; תביעות בגין מפגעים סביבתיים; תביעות של עובדים את מקומות עבודה שלהם בגין אי תשלום זכויות שונות; ועוד.
תנאים שחייבים להתקיים בכל אחד מהמקרים כדי לתבוע
כדי שניתן יהיה לתבוע, כל אחד מהמקרים חייב לכלול את התנאים הבאים: ראשית, התובע חייב להיות אחד מהנפגעים. שנית, חייבת להיות פגיעה כוללת בקבוצה, ולא רק באדם הפרטי. שלישית, הנזק של הקבוצה גדול מהנזק של האדם הפרטי, כך שכדאי להם להגישה כתביעה ייצוגית.
בעיקר בגלל הטרחה הגדולה, בנוסף למחיר הכלכלי הכבד בהגשת התביעה במקרה הפרטי. רביעית, האם התובע המעורב במקרים הוא תובע הולם ולא סדרתי, כלומר תובע מתוך קנטרנות, רדיפת פרסום, רצון לנקום או לסחוט את הנתבע וכו'.
אם נתקלתם ברעיון לתביעה ייצוגית – אנא פנו למשרד עורכי דין שלומי וינברג, אשר יסייע לכם בבחינת המקרה ובהגשת התביעה במקרה המתאים.
