איך מקבלים פיצויים כספיים על הוצאת דיבה?

תביעות לשון הרע והוצאת דיבה הן תת ענף בדיני הנזיקין, אולם כזה בעל מאפיינים ייחודיים ומיוחדים.

מדובר בסט של כללים ומורכבים ממערכת כללים שדרכם המשפט מנסה לפתור מצבים בהם אדם או לחילופין תאגיד ניזוק בשמו הטוב, ואפשר לקבוע שהאחריות בגין גרימת אותו נזק מוטלת על אדם/תאגיד אחר. 

ב1998 תוקן חוק איסור לשון הרע, במסגרתו התווסף סעיף 7א שמסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק למי שנפגע מהוצאת דיבה, וקובע בין היתר כי:

"הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק/ בפיצוי לפי ס' קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו"

משמע החוק מאפשר לנפגע מלשון הרע לתבוע את הפוגע ולקבל פיצויים, ללא הוכחת נזק, גם אם המפרסם התכוון לפגוע וגם אם לאו.

הוכחת נזק – האם ובאילו מצבים נדרש?

ככל, הוכחת נזק הינה מורכבת ואולי ההליך הקשה ביותר בהגשת התביעה הנזיקין. זאת, כיוון שכדי להוכיח נזק יש צורך בראיות מוצקות. כך, למשל, אדם שנזוק בגופו יוכל להביא חוות דעת מרופא או מומחים אחרים.

עם זאת, ככל שחוות דעת אלה עוזרות, ההשקעה לרוב תהיה משתלמת וניתן יהיה להוכיח את הנזק שנגרם.

ניסיון להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק הוא הליך מורכבי יותר. אדם שנזוק בשמו -כיצד יוכיח את נזקו.

עסק או תאגיד ששמו הטוב או המוניטין שלו נפגע, כיצד יוכיח זאת? הדבר קשה במיוחד הן בכל הקשור ליסוד הקשר הסיבתי (ו"בידוד" הגורמים המשתנים), והן בכל הקשור לכימות הנזק עצמו.

כמו כן, ישנם נזקים בהם הוכחת הנזק פשוטה יותר וכאלה שפחות.

כך למשל קל יותר להוכיח קיומו של נזק כאשר נשברת רגל, מאשר כאשר נפגע שמו הטוב של אדם וישנם נזקים עקב כך. ולא פחות חשוב מכך: מעבר לקושי להוכיח שאכן התקיים נזק, קשה מאד להוכיח מה בדיוק שוויו הכספי של אותו נזק.

תביעת דיבה ללא הוכחת נזק

תיקון 6 לחוק איסור לשון הרע מאפשר להגיש תביעת דיבה ללא הוכחת נזק. מס' 1 בפקודת הנזיקין עולה שישנה חזקה משפטית הקובעת שכל עוד לא יוכח אחרת כל פגיעה בשם טוב לנזק.

מכאן, נראה שיתכן לקבל פיצוי נזיקי בגין עצם הפגיע בשם הטוב – ללא הצורך להוכיח שהיה נזק מיוחד. בהסדר חריג יחסית בדיני הנזיקין, נוצר הסדר מקל, לפיו ככל אדם או תאגיד יכול לתבוע פיצוי בגין נזק – מבלי צורך להוכיח שנגרם נזק. 

פסיקות מהשנים האחרונות מאפשרות להגיש תביעה בין בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל, עוגמת נפש; נזק כללי ומיוחד כאחד) שנגרם כתוצאה מהפגיעה בשם הטוב, ולחלופין, כפיצוי ללא הוכחת נזק.

בשני סוגי הקטגורייות, יתרשם בית המשפט מהתובע, ישקול הנסיבות וישקלל כלל הנתונים (מידת התפוצה, חומרת הפרסום, התנהגות התובע והנתבע; מעמד התובע והנתבע; מספר הפרסומים וכו') ובהתאם יפסוק. 

לפיכך, עולה שניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הוצאת דיבה. עם זאת יש לזכור שבתביעות כגון אלה מומלץ להסתייע בעורך דין, בעל מומחיות בתחום, שיסייע בהליך ויאפשר לך להגיע לתוצאות המקסימליות עבורך.

למשרד עורכי דין שלומי וינברג ניסיון רב בנוגע ללשון הרע, הוצאת דיבה והגנת הפרטיות, ואנו מייצגים במגוון רחב של תיקים בתחומים אלה. המשרד מדורג בקטגוריית קבוצת העילית בתחום לשון הרע, ונשמח לעמוד לשירותכם.