אחת ולתמיד: כל מה שצריך לדעת על תביעה ייצוגית

דף הבית » מאמרים » אחת ולתמיד: כל מה שצריך לדעת על תביעה ייצוגית
אחת ולתמיד: כל מה שצריך לדעת על תביעה ייצוגית

נדמה כי מונחים כמו 'תובענה ייצוגית', 'תביעה ייצוגית' ו'בקשה לאישור תביעה ייצוגית' הפכו בשנים האחרונות לשגורים יותר ויותר.

במאמרי זה אעשה סדר בכל המונחים הקשורים להליך התביעה הייצוגית, אסביר מהם התנאים שבהתקיימותם יטה בית-המשפט לאשר ניהול תובענה ייצוגית, ואפרט את המקרים המרכזיים שבגינם מאפשר החוק הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מהי תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית, היא תביעה אזרחית שמגיש אדם אחד בשם קבוצה של אנשים.

הכלי המשפטי הזה נועד, בראש ובראשונה, לאפשר למי שנגרם לו נזק קטן כתוצאה מפעולה של גוף רב עוצמה – כמו למשל חברה מסחרית או רשות ציבורית – להגיש תביעה בשם קבוצה הכוללת את כל מי שנגרם לו נזק מהתנהלותו של אותו גוף, וכך ליצור תביעה אחת גדולה לפיצוי בסכום משמעותי. 

ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס מוסד התובענה הייצוגית, גורסת כי לנפגעים שספגו נזק קטן בלבד לא משתלם להגיש תביעה אישית על סכום נמוך. זאת, בנוסף להבנה כי גופים גדולים יכולים להשתמש בכך לטובתן האישית, מבלי שייאלצו לשאת בתוצאות.

האם משתלם להגיש תביעה ייצוגית

תובע ייצוגי, כלומר מי שמגיש את התובענה הייצוגית בשם הקבוצה הנפגעת, זכאי לקבל גמול מיוחד, בנוסף לפיצוי בו יזכה כל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית ככל שהתביעה תתברר ותתקבל.

בתביעות ייצוגיות אשר בהן מגיעים להסדר פשרה על פיצוי משמעותי לחברי הקבוצה הייצוגית או כאשר בית-המשפט פוסק כך, יכול סכום זה להגיע עד למאות אלפי שקלים. זאת,

בנוסף לשכר-הטרחה לעורך-הדין שלרוב מגיע לסכומים משמעותיים יותר.

איך מגישים תובענה ייצוגית

בניגוד לתביעה אזרחית רגילה לפיצוי כספי, תביעה ייצוגית צריכה קודם כל לקבל את אישור בית-המשפט כדי להתנהל ככזאת.

לכן, מי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי צריך להגיש את התביעה הייצוגית יחד עם בקשה לאישור התובענה כייצוגית, בה הוא אמור לשכנע את בית-המשפט מדוע ראוי לנהל את תביעתו כתביעה ייצוגית.

לצורך כך, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות.

עיון בנתונים הרשמיים של הרשות השופטת מעלה כי מרבית הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נדחות, ולכן חשוב מאוד לפנות לעורך-דין אשר מומחה בתביעות ייצוגיות כדי להגדיל את הסיכויים שהתביעה אכן תתנהל.

התנאי הראשון לאישור תביעה כתובענה ייצוגית – עילת התביעה נמצאת בתוספת השניה לחוק

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק ב-2006 כולל רשימה סגורה של מקרים, שרק הם מאפשרים ניהול תביעה ייצוגית. 

מקרים אלה, המפורטים בתוספת השניה לחוק, כוללים בין היתר תביעה צרכנית, מה שבחוק זוכה לכינוי 'תביעה נגד עוסק בקשר לענין שבינו לבין לקוח'; תביעה נגד מבטח או תאגיד בנקאי; תביעה בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים; תביעה הנובעת מזיקה לנייר ערך; תביעה בעניין נגישות; ועוד.

התנאי השני לאישור תביעה כתובענה ייצוגית – לתובע הייצוגי קיימת עילת תביעה אישית

חוק תובענות ייצוגיות דורש ממי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי להראות כי אכן נגרם לו נזק לכאורי, וכי הוא נמנה על הקבוצה הייצוגית בשמה הוא מבקש לנהל את התביעה הייצוגית.

תנאי זה נועד למנוע תובעים ייצוגיים אשר מבקשים לתפוס "טרמפ" על עניינים שכלל אינם נוגעים להם.

התנאי השלישי לאישור תביעה כתובענה ייצוגית – התובענה מעוררת ששאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה

הפסיקה והחוק מבקשים לוודא כי הקבוצה הייצוגית הנטענת אכן הומוגנית, או לפחות שניתן לחלקה לתתי קבוצות הומוגניות, וכן כי לא מדובר בזוטי דברים. 

תביעה ייצוגית

התנאי הרביעי לאישור תביעה כתביעה ייצוגיתיש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה תוכרענה לטובת הקבוצה

במסגרת תנאי זה, נדרש המבקש לאשר תביעה כייצוגית להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, כלומר להראות כי לו כל מה שהוא טוען בבקשת האישור שהגיש אכן יוכח כנכון – הסיכוי שתביעתו תתקבל עולה על הסיכוי שתדחה.

התנאי החמישי לאישור תביעה כתובענה ייצוגיתהתביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת

מוסד התביעה הייצוגית נועדה לגשר על "כשל שוק", כאשר לכל אחד מהנפגעים לא משתלם להגיש תביעה אישית; וכן להרתיע גופים גדולים שלא לעשות שימוש לרעה בכוחם הרב.

במסגרת סעיף זה, בוחן בית-המשפט הן את היבטי היעילות והן את היבטי ההוגנות, והוא יאשר את בקשת האישור רק אם ישתכנע שהרציונאלים שלשמם נועדה התביעה הייצוגית אכן מתקיימים. 

התנאי השישי לאישור תובענה כייצוגית – התובע הייצוגי ועורך-דינו ינהלו את ההליך בדרך הולמת ובתום לב

תנאי זה מבקש לוודא כי הן התובע הייצוגי והן עורך-דינו מחוייבים לפעול למען טובת הקבוצה, ובעלי סיכוי סביר להשיא עבורם תוצאות טובות. גם מטעם זה, חשוב מאוד לבחור עורך-דין שמתמצה היטב בתביעות ייצוגיות, שכן פעמים רבות יעדיף בית-המשפט עורך-דין ייצוגי בעל ניסיון והצלחות מוכחות על-פני עורך-דין אחר – ויעביר את ניהול התביעה לעורך-דין שלטעמו ייצג טוב יותר את חברי הקבוצה.

אולי יעניין אתכם גם לקרוא על –

 

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן