ההמתנה לפסק הדין בתביעת לשון הרע מורטת עצבים. חודשים, ולעיתים שנים, של דיונים, עדויות וחוסר ודאות מתנקזים לרגע אחד שבו קובע בית המשפט את התוצאה. אך בעולם המשפט, קול הפטיש המכריז על פסק הדין אינו תמיד המילה האחרונה. בין אם זכיתם בתביעה ובין אם הפסדתם, בין אם אתם התובעים ובין אם הנתבעים, פסק הדין של הערכאה הראשונה הוא לעיתים קרובות רק סיומו של קרב אחד (ארוך), ולא של המלחמה כולה.
השלב הבא, המורכב והמאתגר לא פחות, הוא שלב הערעור. הגשת ערעור, או התמודדות עם ערעור שהגיש הצד שכנגד, היא זירה משפטית שונה לחלוטין, עם כללי משחק, טקטיקות וסיכויי הצלחה משלה. זהו אינו "סיבוב שני" של המשפט, אלא בחינה ממוקדת של פסק הדין, "ממעוף הציבור" תחת זכוכית מגדלת של שופטים בכירים יותר.
כמשרד אשר ניהל ומנהל תיקי לשון הרע רבים ומורכבים, אנו מייצגים לא רק בערכאות הראשונות, אלא גם בערכאות הערעור. אנו מבינים את התקוות, החששות והשיקולים האסטרטגיים הכרוכים בהחלטה הגורלית – האם להמשיך ולהילחם על השם הטוב או על גובה הפיצוי – אם מדובר בתובע שהפסיד, או על החיוב בפיצוי – אם מדובר בנתבע שהפסיד (בין אם מדובר ברצון להפחית את גובה הפיצוי, ובין ביחס לפסיקת הפיצוי עצמו – ושאלת החבות) בערכאה גבוהה יותר.
במדריך מקיף זה, נפרק את סוגיית הערעור בתביעות לשון הרע לגורמיה. נסביר בקצרה מהי מהות ההליך, מהן העילות המרכזיות להגשת ערעור, כיצד מתנהל התהליך בפועל, וחשוב מכל – מהם השיקולים שאתם חייבים לקחת בחשבון לפני שאתם יוצאים לדרך המאתגרת הזו.
מהות הערעור: זה לא משפט חוזר!
הטעות הנפוצה ביותר בקרב הציבור היא לחשוב שערעור הוא הזדמנות "לספר את הסיפור מחדש" בפני שופטים אחרים ו"חדשים". זוהי הנחה שגויה מיסודה, והבנת הנקודה הזו היא קריטית.
ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי או בית המשפט העליון) אינה שומעת עדים, אינה מקבלת או בוחנת ראיות חדשות (בדרך כלל, בכפוף לסייגים צרים), ואינה מנהלת את המשפט מבראשית. תפקידה אינו לבדוק "מה קרה במציאות", אלא לבחון האם השופט בערכאה הראשונה (הערכאה הדיונית) ביצע טעות משפטית או טעות מהותית וחריגה בקביעת העובדות על סמך החומר שהיה מונח בפניו.
ההבחנה המרכזית היא בין "ממצאים עובדתיים" לבין "ממצאים משפטיים".
התערבות בממצאים עובדתיים: משימה כמעט בלתי אפשרית
הערכאה הדיונית (בית משפט השלום או המחוזי) היא זו ששמעה את העדים במו אוזניה, ראתה את התנהגותם על דוכן העדים והתרשמה באופן בלתי אמצעי ממהימנותם. לכן, הכלל המושרש במשפט הישראלי הוא שערכאת הערעור כמעט ולא תתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
לטעון בערעור "השופט טעה כשהאמין לעד X ולא האמין לי", זו טענה שסיכוייה נמוכים ביותר. התערבות כזו תתרחש רק במקרים נדירים וחריגים ביותר, למשל, כאשר קביעה עובדתית של השופט עומדת בסתירה מוחלטת לראיה חותכת (כמו מסמך או הקלטה) שהייתה בתיק, או כאשר מסקנתו בלתי הגיונית בעליל.
התערבות בממצאים משפטיים: כאן טמון שדה הקרב האמיתי
כאן בדיוק נמצא המפתח לרוב הערעורים המוצלחים. ערכאת הערעור היא המומחית לבחינת שאלות משפטיות, והיא אינה מהססת להתערב כאשר השופט הראשון פירש או יישם את החוק באופן שגוי.
עילות הערעור המרכזיות בתביעות לשון הרע
אם כך, על מה כן ניתן לערער? הטענות המרכזיות מתמקדות בטעויות משפטיות וביישום שגוי של החוק על העובדות שנקבעו.
- טעות בפרשנות החוק:
- השופט פירש באופן שגוי יסוד מיסודות עוולת לשון הרע (למשל, קבע שפרסום מסוים אינו "לשון הרע" על פי הגדרתו בחוק, בעוד שפסיקה מחייבת קבעה אחרת).
- השופט החיל באופן מוטעה את אחת ההגנות. למשל, הוא העניק לנתבע את הגנת "אמת בפרסום" למרות שלא הוכח "עניין ציבורי", או שפירש באופן מצמצם מדי את הגנת "תום הלב" של עיתונאי שפעל לפי כללי "העיתונות האחראית".
- טעות ביישום החוק על העובדות:
- השופט הבין נכון את המבחנים המשפטיים, אך יישם אותם בצורה שגויה על נסיבות המקרה. לדוגמה, הוא קבע נכונה מהם המבחנים לאחריות מנהל קבוצת וואטסאפ, אך כשהגיע ליישום, הוא התעלם מכך שהמנהל במקרה זה קיבל פנייה מפורשת ולא פעל להסרת הפרסום.
- ערעור על גובה הפיצויים:
- זוהי עילת ערעור נפוצה ביותר, המוגשת הן על ידי תובעים והן על ידי נתבעים.
- ערעור התובע (הנפגע): הטענה תהיה שהפיצוי שנפסק נמוך באופן קיצוני, אינו משקף את חומרת ההכפשה, את היקף התפוצה ואת הנזק התדמיתי שנגרם, ואינו עולה בקנה אחד עם רף הפיצויים המקובל בפסיקה במקרים דומים.
- ערעור הנתבע (המפרסם): הטענה תהיה שהפיצוי שנפסק גבוה באופן מופרז, בעל אופי עונשי, ואינו מביא בחשבון נסיבות מקלות (כגון פרסום התנצלות, תפוצה מוגבלת או תום לב חלקי).
- ערכאת הערעור נוטה להתערב בגובה הפיצוי כאשר הוא חורג באופן קיצוני מרמת הפיצויים המקובלת בפסיקה.
- התעלמות מראיות או טענות מרכזיות או אי נימוק מספק:
- טענה שהשופט בפסק דינו התעלם לחלוטין מראיה מהותית או מטענה משפטית מרכזית שהעלה אחד הצדדים, והתעלמות זו השפיעה באופן ישיר על תוצאת המשפט.
התהליך בפועל: שעון החול המשפטי
להליך הערעור יש כללים נוקשים ולוחות זמנים קפדניים שחריגה מהם עלולה להיות קטלנית.
- מועד ההגשה: ככלל, יש להגיש ערעור על פסק דין סופי תוך 60 יום ממועד המצאת פסק הדין. חשוב להתעדכן תמיד בתקנות העדכניות, שכן מדובר במועד קריטי שאין להחמיצו.
- הערכאה המוסמכת: על פסק דין של בית משפט השלום מגישים ערעור לבית המשפט המחוזי. על פסק דין של בית המשפט המחוזי (כשדן בתיק בערכאה ראשונה) מגישים ערעור לבית המשפט העליון.
- ערעור בזכות מול ערעור ברשות: ערעור על פסק דין סופי הוא בדרך כלל "ערעור בזכות". לעומת זאת, ערעור על "החלטת ביניים" (החלטה שניתנה במהלך המשפט ולא בסיומו) מצריך קבלת "רשות ערעור". כמו כן, "ערעור שני" (למשל, ערעור לעליון על פסק דין של המחוזי, שניתן במסגרת ערעור על פסק דין של השלום) כמעט תמיד דורש קבלת רשות, שתינתן רק אם הערעור מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות עקרונית.
- הכתב והטענות: הלב של הערעור הוא הטיעונים הכתובים (כתב הערעור והתשובה לערעור). מסמכים אלה, המנוסחים על ידי עורך הדין, מפרטים את הטעויות שנפלו בפסק הדין (או מגנים עליו, ומסבירים מדוע מדובר בפסק דין נכון – אם מדובר במשיב לערעור) ומגובים באסמכתאות משפטיות ובהפניות מדויקות לפרוטוקול ולראיות מהמשפט המקורי.
- הדיון בעל פה: לאחר הגשת הטיעונים הכתובים, וככל שהדיון לא נדחה על יסוד כתב הערעור, ייקבע נקבע דיון בעל פה בפני שופט אחד או שלושה (לפי גובה התביעה בבית המשפט – אם מדובר בבית משפט שלום). זהו אינו שלב עדויות, אלא דיון משפטי קצר וממוקד, שבו השופטים "מפגיזים" את עורכי הדין בשאלות נוקבות על נקודות התורפה בטיעוניהם.
שאלות ותשובות: צומת הדרכים שאחרי פסק הדין
שאלה: הפסדתי בתביעה כי השופט פשוט לא האמין לי וכתב שאני עד לא מהימן. האם יש טעם לערער?
תשובה: כפי שהוסבר, זהו המצב הקשה ביותר לערעור. הטענה "השופט טעה בהערכת המהימנות שלי" היא טענה עובדתית מובהקת שערכאת הערעור תסרב לדון בה, אלא אם כן תוכל להצביע על סתירה אובייקטיבית וחד-משמעית בין קביעת השופט לבין ראיה חותכת אחרת. ללא "אקדח מעשן" כזה, הסיכויים להצלחת ערעור המבוסס על מהימנות בלבד הם נמוכים מאוד.
שאלה: זכיתי בתביעה, אך השופט פסק לי פיצוי סמלי של 5,000 ש"ח למרות שהוכח שההכפשה הופצה לאלפי אנשים. האם כדאי לי לערער?
תשובה: בהחלט כדאי לשקול זאת ברצינות. זוהי דוגמה קלאסית לעילה טובה לערעור. ניתן לטעון שהפיצוי שנפסק חורג באופן קיצוני מהרמות המקובלות בפסיקה, אינו מספק "תרופה" אמיתית לפגיעה, ואינו יוצר הרתעה. יהיה עליך להראות לבית המשפט של הערעור פסקי דין במקרים דומים שבהם נפסקו סכומים גבוהים משמעותית.
שאלה: אם אגיש ערעור, האם הצד השני יכול "להחזיר לי" ולערער גם הוא?
תשובה: כן, וזו נקודה אסטרטגית חשובה. אם צד אחד מגיש ערעור, הצד השני זכאי להגיש "ערעור שכנגד" או "ערעור משיב". למשל, נתבע שהפסיד עשוי להגיש ערעור על עצם החיוב שלו בלשון הרע. בתגובה, התובע (שזכה) יכול להגיש ערעור שכנגד על גובה הפיצוי הנמוך. הגשת ערעור "פותחת מחדש" בהקשר זה, את כל פסק הדין לבחינה, וזהו סיכון שיש לקחת בחשבון.
שאלה: אם אני מגיש ערעור, האם בית המשפט יכול להרע את מצבי?
תשובה: בהחלט. הגשת ערעור היא הימור. בית המשפט יכול לקבל את הערעור, לדחות אותו, או אפילו להגיע לתוצאה גרועה יותר עבור המערער. למשל, תובע שמערער על גובה פיצוי נמוך עלול לגלות שערכאת הערעור לא רק דוחה את ערעורו, אלא מקבלת את הערעור שכנגד של הנתבע, ומבטלת את החיוב כליל. לכן, ההחלטה על הגשת ערעור חייבת להתקבל לאחר הערכת סיכונים וסיכויים קפדנית.
ההחלטה הגורלית: לערער או לא לערער?
זוהי אחת ההחלטות הקשות והחשובות ביותר. היא אינה יכולה להתקבל על בסיס תחושת "חוסר צדק" או רצון "לנצח בכל מחיר". היא חייבת להתבסס על ניתוח משפטי קר ומקצועי. לפני שמחליטים, יש לשאול:
- מהי הטעות הספציפית והברורה שעליה אנו מבססים את הערעור?
- האם הטעות היא משפטית (סיכוי טוב) או עובדתית (סיכוי נמוך)?
- מהם סיכויי ההצלחה הריאליים, על פי ניסיונו של עורך דין לשון הרע המתמחה בערעורים?
- מהן העלויות הכספיות של ניהול הערעור (אגרות, שכר טרחת עורך דין)?
- מהם הסיכונים, כולל האפשרות של ערעור שכנגד והרעת המצב הקיים?
לפעמים, הדבר הנכון הוא לקבל את פסק הדין, גם אם הוא אינו מושלם, ולשים את הפרשה מאחור. במקרים אחרים, מאבק על עיקרון משפטי חשוב או על תיקון עוול בוטה מצדיק את המשך המערכה.
ניהול ערעור הוא אומנות משפטית בפני עצמה. הוא דורש מיומנות בכתיבת טיעונים, יכולת ניתוח פסיקה, והופעה משכנעת בפני הרכבים של שופטים מנוסים. ההחלטה לצאת לדרך זו, והסיכוי להצליח בה, תלויים במידה רבה בבחירת עורך דין שזוהי מומחיותו, שחי ונושם את עולם הערעורים, ושיידע להעניק לכם הערכה כנה ומציאותית של סיכוייכם במערכה האחרונה על שמכם הטוב.
