מערכת היחסים בין רופא למטופל היא מהמורכבות, האינטימיות והטעונות ביותר שיש. היא מושתתת על אמון מוחלט, על ידע ועל מסירות. המוניטין של רופא אינו רק עניין של גאווה אישית; הוא נכס מקצועי, הנבנה בעמל רב לאורך שנים של לימודים, התמחות ועבודה קשה. הוא ליבת יכולתו להתפרנס, לזכות באמון מטופליו ולקדם את הקריירה שלו.
אך מה קורה כאשר האמון הזה מופר לא על ידי טעות רפואית, אלא על ידי מתקפת הכפשה ארסית? מה קורה כאשר מטופל או בן משפחתו, מתוך כעס, תסכול או זדון, בוחר להשתמש ברשתות החברתיות, באתרי דירוג רופאים או בכל במה אחרת כדי להפיץ שקרים, להטיל דופי ביושרתו המקצועית של הרופא, ולהכתים את שמו הטוב?
הכפשת רופאים הפכה למגפה של ממש בעידן הדיגיטלי. תחושת הפגיעות של הרופא במצב כזה היא עצומה, ולא בכדי. הוא ניצב בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית: מצד אחד, שמו הטוב, כבודו ומטה לחמו מונחים על הכף. מצד שני, הוא כבול בחובת הסודיות הרפואית, האוסרת עליו לחשוף פרטים מהטיפול כדי להגן על עצמו ולהוכיח את צדקתו.
מנגד, זכותם של מטופלים להביע ביקורת לגיטימית על רופאים, היא זכות חשובה ביותר, לצורך העברת מידע על רופאים בעייתיים, ולזכות הציבור לדעת בתחום הבריאות החשוב.
כמשרד המייצג רופאים, מוסדות רפואיים ואיגודים מקצועיים מזה שנים רבות במאבקם על שמם הטוב, כמו גם נתבעים שנתבעו בתביעות סרק בנושא, אנו מבינים לעומק את הרגישות והמורכבות הייחודית של תביעות לשון הרע במגזר הרפואי. במדריך מקיף זה, נספק את כל המידע, הכלים והאסטרטגיות הדרושים לכל רופא כדי להבין את זכויותיו, להתמודד עם מתקפות דיבה, ולהגן על המוניטין שלו באופן הנכון והיעיל ביותר.
שדה הקרב המודרני: היכן מתרחשת ההכפשה?
בעוד שהכפשות יכולות להתרחש בכל מקום, הזירות המרכזיות למתקפות דיבה נגד רופאים הן:
- רשתות חברתיות (פייסבוק, וואטסאפ וכו'): פוסט זועם של מטופל או בן משפחה, המתאר טיפול רפואי באופן מסולף ומכפיש, עלול להפוך ויראלי בתוך שעות, לזכות לאלפי שיתופים ולתגובות נאצה, ולגרום נזק תדמיתי אדיר.
- אתרי דירוג רופאים ופורומים: אתרים כמו "זאפ דוקטורס", "מדרג" ופורומים ייעודיים להורים או לחולים במחלות ספציפיות, מהווים כר פורה להשארת חוות דעת אנונימיות, שקריות ופוגעניות.
- פרסומים בתקשורת: כתבת "תחקיר" רשלנית או סנסציונית על מקרה רפואי, המציגה את הרופא כ"רשלן" או "כושל" ללא בדיקה מעמיקה של העובדות.
- הפצת שמועות בקהילה: בעידן הדיגיטלי, גם "שמועה מפה לאוזן" יכולה להתפשט במהירות בקבוצות וואטסאפ קהילתיות, ולפגוע קשות ברופא המשרת קהילה קטנה וסגורה.
הגבול הדק: בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע
לא כל ביטוי של חוסר שביעות רצון מצד מטופל הוא לשון הרע. למטופלים יש זכות חשובה לבקר, להביע דעה ולשתף את חווייתם. החוק מבקש לאזן בין זכות זו לבין ההגנה על שמו הטוב של הרופא. הגבול עובר, בדרך כלל, בין הבעת דעה או תיאור חוויה סובייקטיבית, לבין קביעת עובדות שקריות ופוגעניות.
| ביקורת לגיטימית (בדרך כלל) | עלול להוות לשון הרע |
| "המתנתי שעה וחצי בתור לד"ר איקס." (תיאור עובדתי) | "ד"ר איקס רימה אותי וגבה תשלום כפול." (ייחוס עבירה פלילית) |
| "הרגשתי שד"ר איקס לא היה קשוב מספיק לתלונות שלי." (הבעת תחושה) | "ד"ר איקס הוא רופא רשלן ומסוכן שצריך לשלול לו את הרישיון." (קביעה פוגענית) |
| "הניתוח לא פתר לי את הבעיה, אני מאוכזבת מהתוצאה." (תיאור תוצאה) | "ד"ר איקס ביצע את הניתוח כשהוא שיכור." (קביעת עובדה שקרית וחמורה) |
| "אני לא ממליץ על ד"ר איקס." (הבעת דעה כללית) | "ד"ר איקס מזייף מסמכים רפואיים כדי לחפות על טעויותיו." (ייחוס עבירה פלילית) |
השאלה המרכזית שבית המשפט ישאל היא האם מדובר בפרסום שקרי, כמו גם שנעשה מתוך כוונה לפגוע, וחורג מגבולות הביקורת הסבירה וההוגנת.
הדילמה הגדולה של הרופא: חובת הסודיות הרפואית
כאן טמון אחד האתגרים הייחודיים והקשים ביותר עבור רופאים. מטופל יכול לפרסם פוסט מפורט, לחשוף פרטים מהתיק הרפואי שלו (או לסלף אותם), ולתאר את מהלך הטיפול מנקודת מבטו. הרופא, לעומת זאת, כבול בחובת סודיות רפואית מוחלטת.
אסור לו להגיב בפומבי ולומר: "הדברים שקריים. המטופל כלל לא סיפר לי על הרקע הרפואי שלו…", או "הסיבוך לא נבע מהניתוח, אלא מכך שהמטופל לא נטל את התרופות שהוריתי לו…". תגובה כזו, גם אם היא נכונה ומטרתה להגן על שמו הטוב, עלולה להוות, בנסיבות מסויימות, הפרה חמורה של חוק זכויות החולה ושל כללי האתיקה.
חוסר הסימטריה הזה מותיר את הרופא, לא פעם, חשוף ופגיע ב"בית המשפט" של דעת הקהל. מצב אבסורדי זה מדגיש מדוע הפנייה לאפיק המשפטי היא לעיתים קרובות הדרך היחידה של הרופא לטהר את שמו.
המקלט הבטוח (והגבולות שלו): תלונה לגורם מוסמך
מה דינו של מטופל המתלונן על רופא בפני גורם רשמי, כמו משרד הבריאות, קופת החולים או ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית?
סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנת תום לב לפרסום שנעשה במסגרת תלונה המוגשת לגוף מוסמך, שמטרתה בירור ענייני של טענות. לכן לא פעם מדובר בפרסום שנהנה מהגנה משמעותית מפני תביעת לשון הרע. המחוקק מעוניין לעודד אנשים להתלונן בערוצים המקובלים כדי לשמור על בריאות הציבור ועל רמת המקצוע הרפואי. עם זאת, גם כאן, כל מקרה לגופו, ותלונה נעדרת תום לב, לא תזכה להגנת החוק.
אך לחסינות זו יש מספר סייגים חשובים, ובין היתר:
- העדר תום לב: אם מדובר בפרסום לא מידתי, למשל.
- פרסום חיצוני: וזהו הסייג החשוב ביותר! החסינות חלה אך ורק על הגשת התלונה לגוף המוסמך. היא אינה חלה על פרסום אותה תלונה ברבים. מטופל שלוקח את מכתב התלונה שלו למשרד הבריאות ומפרסם אותו בפייסבוק, עלול לבצע "פרסום" חדש, שלא יהיה מוגן כלל. זוהי פעולה נפרדת של הוצאת דיבה, שניתן וצריך לתבוע בגינה.
שאלות ותשובות: תרחישים מחדר המיון המשפטי
שאלה: מטופלת פרסמה בקבוצת פייסבוק גדולה שאני "רופא מזלזל שלקח כסף ולא טיפל בה". בפועל, היא עברה אצלי סדרת טיפולים ארוכה, אך לא הייתה מרוצה מהתוצאה האסתטית הסופית. מה עליי לעשות?
תשובה: ראשית, לא להגיב לפוסט (אלא אם התייעצת קודם לכן לגבי תוכן התגובה, ומדובר בתגובה עניינית שלא חושפת מידע אסור בפרסום)! כל תגובה שלך תצית את האש ותגרור אותך להפרת סודיות רפואית. הפעולה הנכונה היא:
א. לתעד מיד את הפוסט, את כל התגובות והשיתופים (צילומי מסך).
ב. לפנות באופן מיידי לעורך דין המתמחה בתחום.
ג. לשלוח, באמצעות עורך הדין, מכתב התראה חד-משמעי למטופלת, הדורש הסרה מיידית של הפרסום, פרסום התנצלות ופיצוי כספי. האמירה "לקח כסף ולא טיפל" היא שקר עובדתי ודיבה מובהקת, שכן טיפלת בה. חוסר שביעות רצון מהתוצאה אינו מתיר לה להכפיש אותך.
שאלה: קיבלתי באתר "זאפ דוקטורס" חוות דעת אנונימית של כוכב אחד, בה נכתב שאני "חסר ידע, לא מקצועי וגרמתי נזק". אני חושד במי כתב את זה, אבל לא בטוח. מה האפשרויות שלי?
תשובה: גם כאן, יש לפעול באופן שיטתי. ראשית, פנה להנהלת האתר ודווח על חוות הדעת כוזבת ופוגענית, ודרוש את הסרתה. לעיתים, האתרים משתפים פעולה. במקביל, אם הנזק משמעותי, ניתן לפתוח בהליך משפטי לחשיפת זהות הכותב האנונימי. ההליך כולל הגשת תביעה נגד "אלמוני" וקבלת צו מבית המשפט המורה לאתר למסור את פרטי ה-IP של המשתמש. למרות שההליך מורכב, הוא אפשרי ומבהיר שלא ניתן להסתתר מאחורי אנונימיות כדי להכפיש.
שאלה: משפחה של מטופל שנפטר הגישה נגדי תלונה למשרד הבריאות, ובמקביל מנהלת נגדי קמפיין בפייסבוק עם האשמות קשות על "גרימת מוות ברשלנות". אני מנוע מלהגיב בגלל חיסיון רפואי. מה עושים?
תשובה: זהו אחד המצבים הקשים והטעונים ביותר. יש להפריד בין שני המישורים. התלונה למשרד הבריאות, ככל שנוסחה באופן ענייני ולא שקרי, היא הליך לגיטימי ומוגן. עליך לשתף פעולה באופן מלא עם הבירור שם, ולהציג את כל העובדות הרפואיות. במקביל, ובלי קשר, הקמפיין בפייסבוק הוא לשון הרע לכל דבר ועניין. יש לפעול נגדו משפטית ובמלוא העוצמה. תביעת לשון הרע במקרה כזה לא תעסוק בשאלה האם הייתה רשלנות (שאלה שתידון בוועדת הבדיקה או בתביעת רשלנות נפרדת), אלא בעצם פרסום ההאשמות החמורות הללו ברבים, טרם כל בירור, באופן שחיסל את שמך הטוב. בית המשפט יבין את מצוקתך ואת העובדה שאתה מנוע מלהגיב, וזה עשוי לפעול לטובתך.
המרשם לפעולה: כך תגן על המוניטין שלך
- נשום עמוק ואל תגיב: בדרך כלל זהו כלל הזהב. תגובה אימפולסיבית ברוב המקרים רק תחמיר את הנזק.
- תעד הכל: צלם מסך של הפרסום, התגובות, השיתופים, הפרופיל של המפרסם. שמור כל פרט.
- התייעץ עם עורך דין מומחה מיד: אל תמתין. פנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה בתחום לשון הרע, תאפשר לגבש אסטרטגיה נכונה מהרגע הראשון.
- שלח מכתב התראה: במקרים רבים, מכתב ענייני אך נחרץ מעורך דין המבהיר למפרסם את ההשלכות המשפטיות של המעשה, מספיק כדי לגרום למפרסם להסיר את הפרסום ואף לחזור בו מהשקרים.
- שקול תביעה: אם מכתב ההתראה לא עוזר, והנזק משמעותי, יש מקום לשקול הגשת תביעה. מטרת התביעה אינה רק פיצוי כספי, אלא בראש ובראשונה – קבלת פסק דין שינקה את שמך, יחייב את המפרסם לפרסם התנצלות, וישלח מסר ברור שלא תסבול פגיעה בשמך הטוב.
סיכום: שמך הטוב הוא לא הפקר
העיסוק ברפואה הוא שליחות, אך הוא אינו הופך את העוסקים בו ל"שק חבטות". הזמינות והקלות של הפצת דיבה בעידן הדיגיטלי מחייבות כל רופא ורופאה להיות מודעים לזכויותיהם ולכלים המשפטיים העומדים לרשותם. חובת הסודיות הרפואית אכן מציבה אתגר, אך היא אינה משאירה אתכם חסרי הגנה. היא רק מדגישה את החשיבות של ניהול המאבק בזירה הנכונה – הזירה המשפטית – ולא בזירת הרשתות החברתיות.
אל תתמודדו עם זה לבד. פנו לייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין שמבין את עולמכם, מכיר את הרגישויות, ויודע כיצד להילחם ולהגן על הנכס היקר והחשוב ביותר שלכם – המוניטין שלכם.
