לשון הרע בגין תלונות שווא: המדריך המלא להגנה על שמכם הטוב

דף הבית » מאמרים » לשון הרע בגין תלונות שווא: המדריך המלא להגנה על שמכם הטוב

דפיקה בדלת בשעת בוקר מוקדמת. שני שוטרים במדים. הזמנה לחקירה. מכתב רשמי מלשכת עורכי הדין או ממשרד הבריאות. שיחת טלפון ממנהלת משאבי אנוש. כך, ברגע אחד, עולמו של אדם יכול להתהפך. תלונת שווא היא אחד הכלים הארסיים וההרסניים ביותר שאדם יכול להשתמש בהם כנגד אדם אחר. היא מתחזה לאקט של אזרחות טובה, אך למעשה היא התנקשות מתוכננת בשמו הטוב, בפרנסתו ובשלוות נפשו של הקורבן.

הנזק מתחיל הרבה לפני שמתבררת האמת. עצם קיומה של חקירה משטרתית, הליך משמעתי או בירור פנימי במקום העבודה עלולים לעיתים להטיל צל כבד. חברים מתרחקים, הבוס מחמיץ פנים, המוניטין שנבנה בעמל של שנים מתחיל להיסדק. תחושת חוסר האונים, הבושה והזעם עלולים לשתק.

אך חשוב לזכור ולהפנים: אתם לא חסרי אונים. החוק מכיר בכוחה ההרסני של תלונת השווא ומספק כלים להילחם בה. הגשת תלונת שווא אינה רק מעשה נבזי, במקרים רבים היא מהווה עילה מוצקה להגשת תביעת לשון הרע, שיכולה להסתיים בפיצוי כספי משמעותי ובעיקר – בניקוי שמכם ובהשבת כבודכם.

מאמר זה ישמש לכם כמפת דרכים. נסביר מתי תלונה הופכת ל"תלונת שווא", כיצד היא הופכת לעוולה של לשון הרע, מהי הגנת המפתח שבה משתמשים מתלונני שווא וכיצד ניתן להפריך אותה, ומהם הצעדים המעשיים שעליכם לנקוט כדי להפוך מקורבן לתובע, הדורש צדק ומקבל אותו.

מהי "תלונת שווא" ומדוע היא כל כך מסוכנת?

לא כל תלונה שהסתיימה בלא כלום היא "תלונת שווא". אדם יכול להגיש תלונה בתום לב, מתוך אמונה כנה שנעשתה עבירה, ובהמשך החקירה יתברר שטעה. החוק מגן על אזרחים תמי לב כאלה.

"תלונת שווא" היא תלונה המוגשת מתוך ידיעה שהיא שקרית, או מתוך מניע זדוני ופסול. מטרתה אינה להביא לתוצאת אמת, אלא להשיג מטרה אחרת באמצעות הטרדת הרשויות והכפשת שמו של אדם אחר.

סוגי תלונות השווא הנפוצים ביותר:

  • תלונות שווא במשטרה: זהו המקרה הקלאסי והנפוץ ביותר. לדוגמה:
    • בסכסוכי גירושין: צד המגיש תלונת שווא על אלימות כדי להרחיק את הצד השני מהבית ומהילדים.
    • בסכסוכים עסקיים: מתחרה המגיש תלונת שווא על הונאה כדי לפגוע בעסקיו של יריבו.
    • בסכסוכי שכנים: הגשת תלונות שווא חוזרות ונשנות על איומים או תקיפה.
  • תלונות שווא לגופים רגולטוריים ודיסציפלינריים: מדובר בפגיעה ממוקדת באנשי מקצוע. לדוגמה:
    • תלונה שקרית לנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה נגד רופא על רשלנות.
    • תלונה כוזבת ללשכת עורכי הדין נגד עורך דין על התנהגות שאינה הולמת.
    • תלונה לפיקוח העירוני על עסק בטענות שקריות במטרה לגרום לסגירתו.
  • תלונות שווא במקום העבודה: הגשת תלונה למשאבי אנוש על הטרדה מינית, התנכלות או בריונות במקום העבודה, שכל מטרתה היא לחסל חשבונות עם מנהל או קולגה.

בכל המקרים הללו, עצם הגשת התלונה מהווה "פרסום" של דבר שעלול לפגוע אנושות בשמו, במשרתו ובמשלח ידו של הקורבן. זוהי בדיוק ההגדרה של לשון הרע.

המכשול המשפטי המרכזי: הגנת "תום הלב" – וכיצד שוברים אותה

כאשר תגישו תביעת לשון הרע נגד אדם שהגיש נגדכם תלונת שווא, הוא יטען להגנתו את סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע. סעיף זה מעניק הגנה לפרסום שנעשה בתום לב, תוך כדי "הגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו יש למקבל התלונה סמכות לדון או לחקור".

הרציונל: המחוקק רצה לעודד אנשים להתלונן לרשויות המוסמכות (משטרה, רגולטורים וכו') מבלי שיחששו מתביעת דיבה אם יתברר שטעו. זוהי הגנה חשובה וחיונית לקיומו של שלטון חוק תקין.

אבל, המפתח טמון בשתי מילים: "בתום לב". ההגנה הזו אינה מוחלטת והיא לא נועדה לשמש מגן למתלוננים זדוניים. היא קורסת לחלוטין ברגע שאתם, התובעים, מוכיחים שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב.

מהו חוסר תום לב בהקשר של תלונת שווא?

  • ידיעה שהתלונה שקרית: ההוכחה החזקה ביותר. אם תצליחו להראות שהמתלונן ידע בזמן אמת שהעובדות שהוא מציג אינן נכונות, ההגנה שלו תתמוטט.
  • מניע פסול: אם תראו שהתלונה לא נולדה מרצון אמיתי לצדק, אלא מרצון לנקמה, מקנאה, או כדי להשיג יתרון בסכסוך אחר (כמו גירושין או סכסוך עסקי), הדבר עשוי לסייע.
  • עצימת עיניים ועיוות המציאות: גם אם המתלונן לא "ידע" בוודאות שהתלונה שקרית, אך חשד בכך, נמנע מלברר פרטים בסיסיים שיכלו להפריך את החשד, ו"ניפח" את הסיפור בכוונה – הדבר ייחשב לחוסר תום לב. כל מקרה ונסיבותיו. 

הוכחת חוסר תום הלב היא לב ליבה של תביעת לשון הרע בגין תלונת שווא. היא הופכת את הקערה על פיה והופכת את ההגנה של הנתבע לחרב פיפיות שמוכיחה את זדוניותו.

המסלול לצדק: כך הופכים מקורבן של תלונה לתובע בתביעת דיבה

הדרך לניקוי שמכם מתחילה בניהול נכון של ההליך הראשוני ומסתיימת בהגשת תביעה אזרחית.

שלב א': סגירת תיק החקירה – המפתח להמשך הדרך

כאשר מוגשת נגדכם תלונה במשטרה, המטרה הראשונה היא לגרום לסגירת התיק. אופן סגירת התיק העשוי לסייע, אולם אינו מחייב את בית המשפט האזרחי. ישנן שלוש עילות סגירה עיקריות:

  1. חוסר עניין לציבור: עילת שמשמעותה שאין מקום להעמדה לדין בשל הנסיבות שלא יוסיפו תועלת לציבור.
  2. חוסר ראיות מספיקות: עילה שפירושה שהמשטרה לא מצאה בסיס ראייתי מספק להגשת כתב אישום.
  3. חוסר אשמה: ילת הסגירה הטובה ביותר. היא מהווה קביעה של הרשות החוקרת שלא היה בסיס ראייתי לתלונה. ל

סגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה" עשוייה לסייע מאוד בתביעת לשון הרע שתגישו. היא מהווה בסיס ראשוני וחשוב לטענה שהתלונה הייתה שקרית. חשוב לפעול באופן אקטיבי, באמצעות עורך דין, כדי לשכנע את המשטרה לסגור את התיק דווקא בעילה זו. אם כי, גם תלונות שנגנזו מעילות אחרות יכולות בהחלט לשמש כבסיס להגשת תלונה, במיוחד שבו הגוף החוקר או המברר לא נחשף לפרטים או "התעצל" בבחינה מעמיקה של הראיות. 

שלב ב': איסוף ראיות להוכחת חוסר תום הלב

במקביל לטיפול בתיק החקירה, עליכם לאסוף כל ראיה אפשרית שתוכיח את המניע הפסול של המתלונן. למשל:

  • הודעות טקסט או הקלטות שבהן המתלונן מאיים "להרוס לכם את החיים".
  • מיילים המעידים על סכסוך קודם ועל רצונו של המתלונן לנקום.
  • עדויות של אנשים אחרים ששמעו את המתלונן/ת מתפאר בכך שהוא "מסדר" אתכם.
  • יריבות קודמת או מניע קיים לפגיעה במושא התלונה. 

שלב ג': הגשת תביעת לשון הרע

לאחר שהתיק נסגר, ועם הראיות שאספתם, זה הזמן לעבור מהגנה להתקפה. באמצעות עורך דין מומחה ללשון הרע, תגישו תביעה אזרחית נגד המתלונן. מטרת התביעה כפולה:

  1. פיצוי כספי: החוק מאפשר פיצוי של עד כ-80,000 ₪ ללא הוכחת נזק, וסכום כפול אם הוכחה כוונת זדון. אם נגרמו לכם נזקים מוכחים (אובדן ימי עבודה, פיטורין, פגיעה בעסק), סכום הפיצוי יכול להיות גבוה יותר.
  2. צדק וטיהור השם: המטרה החשובה לא פחות היא קבלת פסק דין הקובע כי נעשתה נגדכם עוולה, כי שמכם הטוב נפגע, וכי התלונה הייתה תלונת שווא. זהו האקט הסופי שמנקה את שמכם באופן פומבי ומוחלט.

מחשבות לסיום: אל תהיו הקורבן השקט

האדם שהגיש נגדכם תלונת שווא הימר על כך שתתפרקו, שתתביישו, שתיכנעו. הוא השתמש במערכת אכיפת החוק או במערכת אחרת לבירור תלונות כנשק מרושע נגדכם. אסור לתת לו לנצח.

המאבק בתלונת שווא הוא מאבק על האמת שלכם ועל הזכות הבסיסית שלכם לחיות את חייכם ללא רבב. ובדרך גם להפוך אותנו לחברה טובה יותר. זהו מאבק שדורש אורך רוח, נחישות וליווי משפטי מהמעלה הראשונה. אל תוותרו.

אם הוגשה נגדכם תלונת שורא, וההליך הסתיים, זה לא סוף הסיפור – זוהי רק תחילת הפרק שבו אתם מחזירים לעצמכם את השליטה. צרו קשר עם משרדנו עוד היום, ובואו נצא יחד לדרך לטיהור שמכם המלא.

למידע נוסף – המלצות על עורך דין לשון הרע.

עורך דין לשון הרע מומלץ, שלומי וינברג

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

ליצירת קשר עם שלומי וינברג,
השאירו פרטים:

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן