לשון הרע בבלוגים: המדריך המקיף לבלוגרים ומי שנפגע מפרסום בבלוג

דף הבית » מאמרים » לשון הרע בבלוגים: המדריך המקיף לבלוגרים ומי שנפגע מפרסום בבלוג

הבלוג הפך מזמן מיומן אישי אינטימי לפלטפורמה רבת עוצמה להבעת דעה, שיתוף ידע ועיצוב דעת קהל. בלוגים יכולים לבנות מותגים, לקדם אג'נדות חברתיות, להמליץ על מוצרים ולהפוך אנשים אנונימיים למובילי דעה. אך לכוח הזה יש צד אפל: בלוג עלול באותה קלות להרוס מוניטין, לפגוע בעסקים ולהפוך ל"מכונת רעל" משומנת היטב.

הבעיה המרכזית היא שבלוגרים רבים פועלים תחת אשליה מסוכנת. הם חשים שהמרחב הדיגיטלי האישי שלהם פטור מחוקי המציאות, ושהם יכולים לכתוב כל העולה על רוחם תחת המטריה של "חופש הביטוי" או "דעה אישית". זוהי טעות שעלולה לעלות ביוקר, הן לבלוגר המפרסם והן לקורבן הפרסום.

אנו מייצגים שורה ארוכה של לקוחות – החל מאנשי עסקים וחברות שנפגעו מפרסומים שקריים בבלוגים, וכלה בבלוגרים ויוצרי תוכן שנתבעו על דברים שכתבו, ומכירים את "שדות המוקשים" הללו מכל צדדיו. ראינו כיצד פוסט אחד, שנכתב ברגע של כעס או בחוסר תשומת לב, הופך לתביעה של מאות אלפי שקלים. ראינו גם כיצד עסק קטן נפגע תחת מתקפה ארסית של בלוגר ממורמר.

המאמר שלפניכם נועד להאיר את הפינות האפלות של חוק איסור לשון הרע בהקשר של הבלוגוספירה. הוא מיועד לשני קהלים: לבלוגרים שמעוניינים להמשיך ליצור תוכן משפיע מבלי להסתבך בתביעות, ולכל אדם או עסק שנפגע מפרסום בבלוג ומרגיש חסר אונים. נצלול לחוק, ננתח מקרים ודוגמאות, ונספק אסטרטגיות פעולה כלליות. עם זאת, אין בכך כדי להחליף ייעוץ משפטי פרטני. 

מדוע בלוגים הם כר פורה במיוחד לתביעות לשון הרע?

לא כל פלטפורמה דיגיטלית נוצרה שווה. לבלוג יש מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו למסוכן במיוחד בהקשר של דיני לשון הרע.

  • הסמכות הנתפסת: בניגוד לפוסט חולף ברשת חברתית, בלוג, במיוחד כזה שמושקע בעיצובו ובתוכן שלו, יוצר אצל הקורא תחושה של סמכות ואמינות. הקורא נוטה להאמין שהבלוגר בדק את העובדות, שהוא מומחה בתחומו, ושדבריו מבוססים. לכן, הנזק מפרסום שקרי בבלוג עלול להיות גדול יותר.
  • האריכות והפירוט: בלוג מאפשר לפרט, להרחיב ולהוסיף "ראיות" כביכול (תמונות, ציטוטים חלקיים וכו'). פוסט ארוך ומפורט נראה משכנע יותר, גם אם הוא בנוי על יסודות רעועים של שקרים וחצאי אמיתות.
  • נצחיות ואופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO): זהו אחד ההיבטים המסוכנים ביותר. פוסט פוגעני בבלוג לא נעלם. הוא נשאר ברשת לנצח, ומאונדקס על ידי גוגל. התוצאה הרסנית: שנים אחרי שהפרשה נשכחה, כל מי שיחפש את שמו של האדם או העסק בגוגל, יקבל את הפוסט המשמיץ כאחת התוצאות הראשונות. הפגיעה הופכת לכרונית ומתמשכת.
  • האשליה של "מרחב אישי": בלוגרים רבים מרגישים שהבלוג הוא "הבית" שלהם ברשת, ומכאן שהם יכולים לומר בו מה שהם רוצים. החוק, כמובן, אינו רואה זאת כך. מרגע שהבלוג פתוח לקריאה של אדם אחד נוסף, כל מילה בו כפופה לחוק איסור לשון הרע.

המדריך לבלוגר הזהיר: כיצד כותבים תוכן נושך ונמנעים מתביעה?

אם אתם בלוגרים, המטרה שלכם היא ליצור תוכן מעניין, אותנטי ולעיתים גם ביקורתי. אין צורך לסרס את הכתיבה שלכם. יש צורך לכתוב בחוכמה ובאחריות.

כלל הזהב: הבחינו בין עובדה לדעה

זוהי ההבחנה החשובה ביותר במשפט לשון הרע.

  • עובדה: "המסעדה משתמשת בחומרי גלם מקולקלים". זוהי קביעה עובדתית חמורה. אם תיתבעו, תצטרכו להוכיח בבית משפט שהטענה הזו היא אמת. אם אין לכם הוכחות חותכות (כמו דו"ח של משרד הבריאות), אתם בבעיה קשה.
  • דעה: "לדעתי, המנה שהוגשה לי לא הייתה טעימה והרגישה לא טרייה". זוהי הבעת דעה סובייקטיבית, המבוססת על החוויה האישית שלכם. דעה כזו, כל עוד היא מנוסחת כדעה ונכתבת בתום לב, תזכה להגנה רחבה בהרבה בבית המשפט.

טיפ מעשי: השתמשו בביטויים כמו "לדעתי", "להרגשתי", "מניסיוני האישי", "התרשמתי ש…". ביטויים אלה מאותתים לקורא ולבית המשפט שמדובר בדעה ולא בקביעת עובדה מוחלטת.

אספו ושמרו תיעוד

אם אתם כותבים ביקורת שלילית או חושפים התנהלות בעייתית, ודאו שיש לכם גיבוי.

  • שמרו קבלות, חשבוניות והזמנות עבודה.
  • תעדו התכתבויות במייל או בוואטסאפ.
  • צלמו תמונות או סרטונים שיתמכו בטענותיכם.

היכולת לשלוף ראיות מוצקות אם וכאשר תקבלו מכתב התראה, עשויה להיות ההבדל בין מחיקת הפוסט בהכנעה לבין עמידה איתנה מאחורי דבריכם.

תנו זכות תגובה

לפני שאתם מפרסמים פוסט עם טענות קשות נגד אדם או עסק, פנו אליהם ובקשו את תגובתם. זו לא רק פרקטיקה עיתונאית הוגנת, אלא גם צעד משפטי חכם.

  • שילוב התגובה בפוסט מציג אתכם כהוגנים ומאוזנים.
  • בבית המשפט, מתן זכות תגובה הוא אינדיקציה חזקה לתום לב – יסוד הכרחי בקבלת הגנות רבות בחוק.
  • יתרה מכך, ייתכן שתגובת הצד השני תספק לכם מידע נוסף שיגרום לכם לשנות את הפוסט או לרכך אותו, וימנע את התביעה מלכתחילה.

היזהרו מאחריות לתגובות הגולשים (טוקבקים)

האחריות שלכם לא מסתיימת בפוסט שכתבתם. אתם עלולים להיות אחראים גם ללשון הרע שפורסמה בתגובות הגולשים בבלוג שלכם. הפסיקה קבעה "נוהל הודעה והסרה": אם מישהו פונה אליכם, מודיע לכם שיש תגובה משמיצה בבלוג שלכם ומבקש להסירה, אתם חייבים לבדוק את הפנייה ולפעול במהירות. התעלמות מפנייה כזו עלולה להפוך אתכם לאחראים ישירים לנזק שנגרם מהתגובה.

הצד של הנפגע: כיצד מתמודדים עם פוסט משמיץ שהורס לכם את השם?

גיליתם פוסט בבלוג שמכפיש אתכם או את העסק שלכם. השקרים צורבים, הכעס מציף ואתם מרגישים חסרי אונים מול הכוח של המילה הכתובה. חשוב שתדעו: אתם לא חסרי אונים. יש דרך פעולה סדורה ויעילה.

שלב 1: תיעוד, הערכה וקור רוח

  • צלמו מסך מיד: צלמו את כל הפוסט, כולל הכתובת (URL), שם הבלוג, שם הבלוגר (אם מופיע) והתגובות. אל תניחו שהפוסט יישאר שם.
  • העריכו את הנזק: האם לקוחות מתקשרים לבטל? האם שותפים עסקיים שואלים שאלות? האם חברים ובני משפחה פונים אליכם בדאגה? נסו לכמת את הנזק התדמיתי והכלכלי.
  • אל תגיבו בפומבי מתוך כעס: תגובה אימפולסיבית ומתלהמת בתגובות לפוסט עלולה רק להסלים את המצב ולהפוך אתכם לחלק מ"קרב בוץ" שיזיק לכם עוד יותר.

שלב 2: יצירת קשר ראשוני (האופציה הרכה)

לפני ששולפים את התותחים הכבדים, ניתן לשקול פנייה ישירה ושקולה לבלוגר. שלחו מייל פרטי, הציגו את עצמכם, הסבירו מדוע הפוסט שקרי ופוגעני, צרפו ראיות לסתירת טענותיו ובקשו בנימוס להסיר את הפוסט או לתקנו באופן משמעותי. לעיתים, בלוגר שפעל בפזיזות ולא מתוך כוונת זדון, יבין את טעותו וישתף פעולה.

שלב 3: מכתב התראה לפני נקיטת הליכים (האופציה התקיפה)

אם הפנייה הרכה לא עזרה, או אם מדובר בפרסום חמור במיוחד, הגיע הזמן לעלות מדרגה. מכתב התראה רשמי מעורך דין המתמחה בתחום לשון הרע הוא כלי רב עוצמה.

  • הוא מאותת על רצינות: המכתב מבהיר לבלוגר שאתם לא מהססים לפנות לערכאות משפטיות.
  • הוא מחנך את המפרסם: המכתב מסביר לבלוגר, בשפה משפטית, את חומרת מעשיו, את ההשלכות הכספיות האפשריות ואת סיכוייו הנמוכים להגנה בבית המשפט. בלוגרים רבים פשוט אינם מודעים לחוק, והמכתב משמש עבורם "קריאת השכמה".
  • הוא בסיס לתביעה עתידית: המכתב מוכיח שניסיתם לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, מה שיחזק את עמדתכם בהמשך.

למכתב התראה שמנוסח היטב ע"י עו"ד מנוסה וידוע בתחום, יש לא פעם אפקט הרתעתי משמעותי, שעשוי לייתר, במקרים המתאימים, את הצורך בהגשת תביעה.

שלב 4: התמודדות עם בלוגר אנונימי

מה קורה כשהבלוגר מסתתר מאחורי שם עט או פועל באופן אנונימי לחלוטין? החוק והטכנולוגיה מספקים פתרונות. ניתן להגיש לבית המשפט בקשה מיוחדת לחשיפת פרטיו של המפרסם האנונימי. הבקשה מוגשת נגד ספקית שירותי האינטרנט או חברת האחסון של הבלוג. אם בית המשפט משתכנע כי הפרסום מהווה עוולה, הוא יורה על חשיפת הפרטים (שם, כתובת, מספר טלפון וכו'), ויאפשר לכם להגיש תביעה אישית נגד האחראי לנזק.

שאלות ותשובות נפוצות

שאלה: כתבתי בבלוג שלי ביקורת שלילית מאוד על מלון שהתארחתי בו. האם אני חשוף לתביעה?

תשובה: תלוי מאוד בניסוח. אם כתבת: "החדר היה קטן לטעמי, המזגן הרעיש והרגשתי שתמורת המחיר ששילמתי, ציפיתי ליותר", זו דעה אישית ולגיטימית. אך אם כתבת: "בעלי המלון הם רמאים, גנבו לי כסף מהחדר והם מסכנים את בריאות הציבור", עברת לקביעת עובדות חמורות מאוד, ונטל ההוכחה בבית המשפט יהיה עליך.

שאלה: בלוגר קרא לי "בריון" ו"אדם אלים" רק כי לא הסכמתי עם דעתו בוויכוח בפייסבוק. מה לעשות?

תשובה: כינויי גנאי כאלה בהחלט יכולים לעלות כדי לשון הרע. הם עלולים להשפיל אותך ולעשותך מטרה לבוז. האם כדאי לתבוע? זו שאלה אסטרטגית. לעיתים, מכתב התראה חריף יספיק כדי לגרום לבלוגר להתנצל ולהסיר את הדברים. אם מדובר בבלוגר בעל תפוצה רחבה והנזק התדמיתי גדול, תביעה היא בהחלט אופציה שיש לשקול.

שאלה: עסק מתחרה מפעיל "בלוג מומחים" אנונימי שכל מטרתו היא להכפיש את המוצרים שלי. כיצד אוכל להילחם בזה?

תשובה: זהו מקרה קלאסי וחמור של שימוש פסול בפלטפורמה. יש לפעול כאן בכמה מישורים במקביל: איסוף ראיות נסיבתיות הקושרות את הבלוג למתחרה, הגשת בקשה לחשיפת המפרסם האנונימי, ושקילת תביעה לא רק על לשון הרע אלא גם בעילות מסחריות נוספות כמו גניבת עין או תיאור כוזב.

סיכום: קחו אחריות על המילים שלכם

הבלוג הוא כלי אדיר, אך עם כוח גדול באה אחריות גדולה. בין אם אתם בצד הכותב או בצד הנפגע, חשוב להבין שהמרחב הדיגיטלי אינו "מערב פרוע" משפטי. לכל מילה יש משמעות, ולכל פרסום עלולות להיות השלכות.

לבלוגרים, אני ממליץ: כתבו באומץ אך בחוכמה. דייקו בעובדות, הבהירו מהי דעתכם האישית, תנו זכות תגובה והיו קשובים לפניות. למי שנפגע מפרסום, אני אומר: אל תרימו ידיים. החוק לצידכם, וישנן דרכים יעילות להגן על שמכם הטוב, להסיר את הפרסום הפוגעני ולקבל פיצוי על הנזק שנגרם.

ניווט נכון במורכבות המשפטית של לשון הרע בעידן הדיגיטלי דורש ניסיון והבנה בתחום. אם אתם זקוקים לייעוץ, בין אם כיוצרי תוכן ובין אם כמי שנפגעו, משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם.

עורך דין לשון הרע מומלץ, שלומי וינברג

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

ליצירת קשר עם שלומי וינברג,
השאירו פרטים:

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן