בית המשפט לענייני משפחה הוא זירה טעונה ורגישה. הליכי גירושין, סכסוכי משמורת ומאבקים על חלוקת רכוש הם מהקשים והכואבים שאדם יכול לחוות. הרגשות גואים, הכעס מציף והעתיד לוט בערפל. בתוך "סיר הלחץ" הזה, ישנם למרבה הצער צדדים הבוחרים להשתמש בכלי נשק פסול ומסוכן: הוצאת לשון הרע.
הם עושים זאת מתוך מחשבה מוטעית ש"במלחמה כמו במלחמה, הכל כשר". הם מגישים לבית המשפט כתבי טענות רוויים בהכפשות, מעלים טענות שקריות על אלימות שלא הייתה, מאשימים בהתמכרויות, במחלות נפש או בבגידות, והכל במטרה להשיג יתרון טקטי במאבק על הילדים או הרכוש. הם מאמינים שכתלי בית המשפט מעניקים להם חסינות מוחלטת. זוהי טעות קריטית שעלולה לעלות להם ביוקר.
פרסום לשון הרע, גם אם הוא נעשה במסגרת הליך משפטי, מהווה עוולה חמורה. הוא לא רק פוגע אנושות בשמו הטוב של הצד השני, אלא יכול להוביל להגשת תביעת דיבה נפרדת ולחיוב בפיצויים כספיים גבוהים.
מאמר זה נועד לשפוך אור על הסוגיה המורכבת של לשון הרע בבית המשפט לענייני משפחה. נסביר מתי אמירה בכתב תביעה או בדיון הופכת ללשון הרע, נפרט את ההגנות הקיימות בחוק ואת מגבלותיהן, ונציג אסטרטגיה ברורה כיצד להתגונן ולהשיב מלחמה כאשר שמכם הטוב מותקף במקום הרגיש ביותר.
מה נחשב ל"לשון הרע" במסגרת הליך משפטי?
חוק איסור לשון הרע מגדיר דיבה באופן רחב מאוד. במהותו, כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לפגוע במשלח ידו או לעשותו מטרה לשנאה ולעג, נחשב ללשון הרע. השאלה המרכזית בהקשר של בית המשפט למשפחה היא – כיצד מתקיים "יסוד הפרסום"?
התשובה פשוטה: "פרסום" הוא כל העברה של המסר הפוגעני לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. במסגרת הליך משפטי, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:
- בכתבי טענות: כתב תביעה, כתב הגנה, תצהירים ובקשות המוגשים לתיק בית המשפט ומוצגים בפני השופט/ת, עורכי הדין, ולעיתים גם פקידי סעד ומומחים מטעם בית המשפט.
- במהלך דיונים: אמירות שנאמרות בפרוטוקול במהלך דיון באולם בית המשפט, בפני כל הנוכחים.
- בתסקירים וחוות דעת: העברת מידע שקרי לפקידת סעד, לפסיכולוג או לכל מומחה אחר המגיש חוות דעת לבית המשפט, בידיעה שאותו מידע יופיע בדו"ח וייקרא על ידי גורמים נוספים. בדרך כלל (למרבה הצער), מדובר בפרסום מוגן.
דוגמאות נפוצות להוצאת דיבה בהליכי משפחה:
- תלונות שווא על אלימות: למשל במקרה שבו אישה מגישה תלונה למשטרה וטוענת כי בעלה נהג כלפיה באלימות, כאשר מדובר בשקר מוחלט שנועד להרחיקו מהבית ומהילדים ולפגוע בשמו הטוב תוך השגת יתרונות אסטרטגיים.
- ייחוס התמכרויות או מחלות נפש: האשמה שבן או בת הזוג משתמשים בסמים או באלכוהול ללא הגבלה, וללא כל בסיס עובדתי. כך גם לייחוס שווא של מחלת נפש.
- האשמות בהזנחת ילדים: ייחוס מעשי הזנחה חמורים להורה השני, במטרה להטות את הכף לטובת המאשים.
- טענות שקריות על אי-כשירות הורית: הפצת שקרים על התנהלותו המינית של ההורה השני, או על אורחות חייו, באופן שנועד לצייר אותו כדמות לא מוסרית ולא ראויה לגידול ילדים.
בכל המקרים הללו, מדובר בפרסומים חמורים שעלולים לגרום נזק אדיר לשמו הטוב של הנפגע, נזק שחורג הרבה מעבר לסכסוך הגירושין עצמו.
"חסינות שיפוטית": ההגנה המרכזית – ומגבלותיה הברורות
הטענה הראשונה שתשמעו מצד שהוציא דיבה במסגרת הליך משפטי היא: "מותר לי, יש לי חסינות". טענה זו נשענת על סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניק הגנה לפרסום שנעשה על ידי שופט, בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, בתוך דיון משפטי.
מדוע ההגנה הזו קיימת? הרציונל מאחורי החוק הוא לאפשר לאנשים למצות את יומם בבית המשפט ללא פחד. המחוקק רצה להבטיח שצדדים לסכסוך יוכלו להעלות את כל טענותיהם, ועדים יוכלו למסור את עדותם בחופשיות, מבלי לחשוש שייתבעו דיבה על כל מילה. זהו עיקרון חשוב שנועד לסייע בחשיפת האמת.
בדרך כלל בהליכים משפטיים, לא ניתן יהיה להגיש תביעה על לשון הרע (למרבה הצער). אולם הדבר שונה, אם מדובר בפרסום שאינו במסגרת ההליך עצמו.
1. דרישת תום הלב והרלוונטיות
ההגנה נועדה להגן על טענות, גם אם יתבררו כשגויות, שנאמרו בתום לב וכחלק ממהלך הטיעון הרלוונטי לסכסוך. היא לא נועדה להגן על הכפשות זדוניות ושקרים גסים שכל מטרתם היא להשחיר את פניו של הצד השני, ללא כל קשר אמיתי למחלוקת המשפטית.
2. פרסומים מחוץ לכותלי בית המשפט – שם אין חסינות
זהו הסייג החשוב והנפוץ ביותר. החסינות חלה אך ורק על פרסומים שנעשו במסגרת ההליך המשפטי. היא אינה חלה על לקיחת אותן טענות שקריות מכתב התביעה והפצתן במקומות אחרים.
לדוגמה: אם בעל כותב בכתב ההגנה שלו שאשתו גנבה כספים מהעסק המשותף, ייתכן שההגנה תחול על הפרסום בתוך כתב ההגנה. אבל, אם הוא לוקח את אותה טענה וכותב אותה בפוסט בפייסבוק, שולח אותה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, או מספר עליה להורים בגן של הילדים – ההגנה לא תחול. במקרה כזה, קמה עילה ברורה וחד משמעית לתביעת לשון הרע.
זוהי נקודה קריטית, מכיוון שפעמים רבות, צדדים לסכסוך אינם מסתפקים בהכפשה בבית המשפט, אלא מנהלים "מלחמה בשתי חזיתות" – גם באולם הדיונים וגם בזירה הציבורית.
הנזק הכפול: ההשלכות של לשון הרע בהליך המשפטי
הוצאת דיבה בהליך משפחה גורמת לשני סוגי נזקים עיקריים, וישנן שתי דרכים להילחם בהם:
- פגיעה בתוצאות ההליך המשפטי:
שקרים והכפשות עלולים להשפיע על החלטות הרות גורל של בית המשפט בנוגע למשמורת ילדים, זמני שהות וחלוקת הרכוש. הם יוצרים מציאות שקרית ומטעים את הגורמים המקצועיים ואת השופטים.
הפתרון: במסגרת ההליך בבית המשפט למשפחה, יש להיאבק כדי להוכיח שהטענות הן שקריות. יש להציג ראיות סותרות, לדרוש חקירה נגדית נוקבת של המכפיש, ולבקש מבית המשפט לקבוע ממצאי מהימנות ולהתייחס בחומרה להעלאת טענות שווא. שופט שמתרשם כי צד אחד משקר במצח נחושה, יאבד בו אמון, דבר שישפיע על כל החלטותיו בתיק.
- פגיעה בשם הטוב והגשת תביעה נפרדת:
במקביל למאבק בתוך תיק הגירושין, שמכם הטוב נפגע בזירות נוספות. אתם זכאים להגן עליו ולהגיש תביעת לשון הרע אזרחית נפרדת.
הפתרון: זוהי הזירה של עורך הדין ללשון הרע. תביעה זו אינה עוסקת במשמורת או ברכוש, אלא מתמקדת אך ורק בעוולת הדיבה. מטרתה היא לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם, וכן סעדים נוספים כמו פרסום התנצלות ומחיקת הפרסומים.
הגשת תביעה נפרדת משדרת מסר חד וברור: שמי הטוב אינו הפקר, ואני לא אסבול את הפיכתו לכלי משחק במאבק הגירושין. לעיתים קרובות, עצם הגשת התביעה "מצננת" את הצד המכפיש ומבהירה לו שיש מחיר כבד לשקרים שלו.
אסטרטגיית פעולה: מה עושים כשמוציאים את דיבתכם?
- אל תגיבו באותו המטבע: הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות הוא "לרדת לרמה" של הצד השני ולהתחיל להכפיש אותו בחזרה. זה יפגע באמינותכם ויסבך את המצב.
- תעדו הכל: שמרו עותק מכל כתב טענה, תצהיר, פרוטוקול, מייל או הודעת ווטסאפ המכילים את לשון הרע. התיעוד הוא הנשק החשוב ביותר שלכם.
- התייעצו עם עורך דין מומחה ללשון הרע: זהו צעד קריטי. עורך הדין לדיני משפחה המטפל בגירושין שלכם הוא מומחה בתחומו, אך הוא אינו בהכרח מומחה בדיני לשון הרע. אתם זקוקים לייעוץ של מי שחי ונושם את התחום, מכיר את הפסיקה העדכנית ביותר בנוגע לחסינות השיפוטית, ויודע כיצד לבנות תביעת דיבה מנצחת.
- פעלו בשתי חזיתות: גבשו יחד עם עורך הדין ללשון הרע ועורך הדין לדיני משפחה אסטרטגיה משולבת. בחזית אחת, הפריכו את השקרים בתוך תיק הגירושין. בחזית השנייה, הגישו תביעת לשון הרע נפרדת כדי לקבל פיצוי על הפגיעה בשמכם הטוב.
מסקנה: שמכם הטוב אינו כלי מיקוח
בהליך גירושין, כמעט הכל נתון למשא ומתן – חלוקת הרכוש, גובה המזונות, הסדרי הראייה. אבל יש נכס אחד שאינו עומד על המדף ואינו חלק מהסכסוך: שמכם הטוב.
אל תאפשרו לצד השני להשתמש בו כקלף מיקוח או ככלי לניגוח. החוק מעניק לכם את הכוח להגן עליו. שימוש נכון ומושכל בכלים המשפטיים, בליווי עורך דין מומחה ללשון הרע, לא רק ינקה את שמכם ויזכה אתכם בפיצוי, אלא גם יחזיר את מאזן הכוחות בתיק העיקרי ויראה לבית המשפט מי הצד שפועל ביושר, ומי מוכן לרמוס כל ערך בדרך למטרתו.
אם שמכם הטוב הותקף במסגרת הליך בבית המשפט לענייני משפחה, אל תישארו חסרי אונים. צרו קשר עוד היום עם משרדנו, וקבלו ייעוץ ראשוני כיצד להשיב את הכבוד והצדק לחייכם.
למידע נוסף: המלצות עורך דין לשון הרע.
