כמה אפשר לתבוע על הוצאת דיבה בישראל?

החוק בישראל מאפשר לתבוע בגין הוצאת דיבה ולשון הרע, תוך מתן מסגרת ברורה לגובה הפיצוי שניתן לדרוש. סכום התביעה תלוי במספר גורמים, כולל האם נדרש פיצוי ללא הוכחת נזק או שישנן ראיות לנזק שנגרם בפועל.

פיצוי ללא הוכחת נזק

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע כי ניתן לתבוע פיצוי בגין לשון הרע גם ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. צריכים מידע נוסף? פנו לעורך דין לשון הרע.

הסכומים המעודכנים:

1. עד כ- 75,000 ש"ח:
   עבור פרסום פוגעני, ללא הוכחת נזק שנגרם בפועל.
2. עד כ- 150,000 ש"ח:
   אם הוכח כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע.

פיצוי בגין נזק מוכח

אם ניתן להוכיח שנגרם נזק ממשי כתוצאה מהפרסום, ניתן לדרוש פיצויים גבוהים יותר, בהתאם לאופי הפגיעה ולחומרת הנזק.

סוגי נזקים שאפשר להוכיח:

1. נזק כלכלי:
   • אובדן הכנסות, לקוחות, או עסקאות בעקבות פרסום פוגעני.
   • לדוגמה, פגיעה בעסק לאחר ביקורת שקרית ברשתות חברתיות.
2. נזק למוניטין:
   • פגיעה במעמד חברתי או מקצועי.
   • למשל, השפלת עובד במקום העבודה או פרסום מבזה בקבוצת שכנים.
3. נזק נפשי או רגשי:
   • לחץ, חרדה, או פגיעה בביטחון העצמי כתוצאה מהפרסום.

אין תקרה לסכום הפיצוי:

כאשר מדובר בנזק שניתן להוכיח, בית המשפט אינו מוגבל לסכום קבוע. בתביעות כאלה, גובה הפיצוי תלוי בראיות המוצגות ובשיקול דעתו של בית המשפט.

גורמים המשפיעים על גובה הפיצוי

1. חומרת הפרסום

• האם מדובר באמירה מעליבה בלבד או בטענה חמורה (למשל, האשמה בפלילים).
• פרסומים חמורים יותר מובילים לפיצויים גבוהים יותר.

2. היקף החשיפה

• ככל שהפרסום נחשף ליותר אנשים, כך ייתכן שגובה הפיצוי יעלה.
• לדוגמה, פרסום בעיתון או בקבוצה גדולה ברשתות חברתיות ייחשב חמור יותר מהודעה פרטית.

3. כוונת המפרסם

• אם המפרסם פעל בזדון ובכוונה לפגוע, בית המשפט עשוי להחמיר את הפיצוי.

4. התנהגות הנפגע והמפרסם

• התנהגות המפרסם לאחר המקרה, כגון התנצלות או ניסיון לתקן את הפגיעה, עשויה להפחית את גובה הפיצוי. גם להתנהלות הנתבע במהלך התיק, יש חשיבות בנושא. 
• לעומת זאת, סירוב להסיר פרסום פוגעני או הימנעות מהתנצלות עלולים להחמיר את הפיצוי.

דוגמאות מפסיקות בתי המשפט

1. שיימינג ברשתות חברתיות

• אדם שהכפיש בעל עסק בפייסבוק חויב לשלם פיצוי של 40,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.

2. פגיעה במוניטין של מורה

• הורה שהשמיץ מורה בקבוצת וואטסאפ הורים חויב לשלם 20,000 ש"ח, לאחר שהתנצלות התקבלה כהקלה בעונש.

3. השמצה תקשורתית

• פרסום שקרי בעיתון על איש ציבור הוביל לפיצוי של 150,000 ש"ח, כשהוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.

מה כדאי לעשות אם נפגעתם מהוצאת דיבה?

1. איסוף ראיות

• תעדו את הפרסום הפוגעני, כולל תצלומי מסך, תאריכים, וזיהוי החשיפה (מספר האנשים שנחשפו לפרסום).

2. פנייה לעורך דין

• עורך דין המתמחה בלשון הרע יוכל לייעץ לגבי עילת התביעה וסיכויי ההצלחה.

3. מכתב התראה

• במקרים רבים, מכתב התראה למפרסם עשוי להוביל להסרת התוכן הפוגעני, להתנצלות, ולפתרון מחוץ לבית המשפט.

4. הגשת תביעה

• אם לא הושג פתרון, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש פיצוי על הנזק שנגרם.

שאלות נפוצות

1. האם ניתן לתבוע יותר מ-150,000 ש"ח?

כן, אם ניתן להוכיח נזק בפועל (כלכלי, רגשי או חברתי), ניתן לתבוע סכומים גבוהים יותר, ללא מגבלת חוק.

2. מה עושים אם לא נגרם נזק מוכח?

ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, עד כ- 75,000 ש"ח, או עד כ- 150,000 ש"ח אם יש כוונה לפגוע.

3. כמה זמן נמשך הליך משפטי?

משך ההליך משתנה, אך תביעה ממוצעת עשויה להימשך בין מספר חודשים לשנה ויותר, בהתאם למורכבות המקרה, נכונות הצדדים להתפשר ועוד.

4. מה קורה אם הנתבע מתנצל?

התנצלות עשויה לעיתים להפחית באת גובה הפיצוי, אך אינה מבטלת את התביעה, במיוחד אם נגרם נזק משמעותי או שהדיבה הייתה חמורה. 

לסיכום

גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, לחומרת הפרסום, ולהיקף הנזק שנגרם. החוק מאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, אך תביעות המלוות בראיות לנזק ממשי עשויות להוביל לפיצויים גבוהים יותר. אם נפגעתם מהוצאת דיבה, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע כדי לבחון את זכויותיכם ולהגן על שמכם הטוב.