תביעת לשון הרע בתביעות קטנות: המדריך המלא לנלחמים על השם הטוב

דף הבית » מאמרים » תביעת לשון הרע בתביעות קטנות: המדריך המלא לנלחמים על השם הטוב

אז זה קרה. מישהו החליט שהמקלדת שלו היא נשק, והשם הטוב שלכם הוא המטרה. זה יכול להיות שכן ש"מלכלך" עליכם בקבוצת הוואטסאפ של הבניין, לקוח ממורמר שמפיץ שקרים בפייסבוק, או אפילו בן משפחה שמספר סיפורים בעייתיים. התחושה מוכרת: עלבון, כעס, חוסר אונים, והמחשבה המציקה הזאת – "אני חייב לעשות משהו, אבל מאיפה מתחילים? תביעה זה סיפור יקר ומסובך, לא?".

בדיוק בשביל המחשבה הזאת קיים מוסד מופלא, כמעט סודי, שנקרא בית המשפט לתביעות קטנות. זהו "בית המשפט של העם", המקום שבו אזרחים יכולים לייצג את עצמם, להילחם על הצדק שלהם, ולקבל סעד משפטי אמיתי – בלי עורכי דין יקרים ובלי פרוצדורות שלוקחות שנים.

המאמר הזה הוא מדריך ה-A to Z שלכם. נפרק יחד, צעד אחר צעד, איך לוקחים את הפגיעה והופכים אותה לתביעה מסודרת, איך בונים תיק ראיות חזק, איך ממלאים את הטפסים, ומה בדיוק קורה ביום הדיון. המטרה: שתסיימו לקרוא ותדעו בדיוק איך להשיב מלחמה על השם הטוב שלכם, בדרך הכי יעילה, זולה ומהירה שיש.

חלק 1: האם תביעות קטנות זו הזירה הנכונה עבורכם?

לפני שיוצאים לקרב, חשוב להבין את שדה המערכה. בית המשפט לתביעות קטנות הוא לא גרסה מוקטנת של בית משפט רגיל; יש לו חוקים משלו, יתרונות ברורים, וגם כמה מגבלות שחובה להכיר.

מה זה בכלל "בית משפט לתביעות קטנות"?

תחשבו על זה כעל מסלול עוקף לפקקים של מערכת המשפט. הוא נועד לאפשר לאזרח הפשוט לתבוע בסכומים נמוכים יחסית, תוך התמקדות במהות הסיפור ובצדק, ולא בפורמליות משפטית נוקשה.

  • היתרון הגדול: ככלל, אין ייצוג של עורכי דין. אתם מייצגים את עצמכם, והצד השני מייצג את עצמו. זה הופך את המגרש לשוויוני, מוריד את מפלס הלחץ (ואת גובה ההוצאות), ומאפשר לשופט/ת לשמוע את הסיפור האמיתי ישירות מהצדדים.
  • התהליך מהיר יותר: במקום לחכות שנים, דיון בתביעה קטנה נקבע בדרך כלל תוך מספר חודשים.
  • העלות נמוכה משמעותית: אגרת הפתיחה היא סמלית, ואין שכר טרחת עורך דין.

כרטיס הכניסה שלכם: תקרת הסכום

החוק קובע סכום מקסימלי שאותו ניתן לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות. נכון לשנת 2024/2025, התקרה עומדת על 37,700 ש"ח.

וזה מוביל אותנו לנקודה האסטרטגית החשובה ביותר במאמר כולו. שימו לב.

השילוב המושלם: לשון הרע ותביעות קטנות

חוק איסור לשון הרע כולל סעיף קסם: הוא מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד כ-80,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. כלומר, אתם לא צריכים להוכיח שהפסדתם כסף או סבלתם מנזק נפשי מתועד; החוק מניח שעצם ההשפלה הפומבית היא נזק שראוי לפיצוי.

רגע, אבל תקרת התביעות הקטנות היא רק 37,700 ש"ח. אז מה עושים?

כאן נכנסת ההחלטה האסטרטגית שלכם: אתם מוותרים מרצון על חלק מהסכום הפוטנציאלי, ומגבילים את התביעה שלכם לסכום המקסימלי המותר בתביעות קטנות.

למה שתרצו לעשות את זה?

כי אתם מחליפים פוטנציאל תיאורטי לפיצוי גבוה יותר (שדורש תביעה יקרה, ארוכה ומסובכת בבית משפט רגיל) בסיכוי ריאלי ומהיר לקבל פיצוי משמעותי שיכול להגיע עד 37,700 ש"ח, בהליך פשוט וזול. עבור רוב האנשים, זהו הטרייד-אוף המשתלם ביותר.

מתי תביעות קטנות זה רעיון פחות טוב?

  • אם הנזק שנגרם לכם הוא עצום (למשל, עסק שקרס וההפסדים נאמדים במאות אלפי שקלים).
  • אם מדובר במקרה שיש בו עניין ציבורי גבוה. 
  • אם המקרה סופר-מורכב, מערב המון גורמים, חוות דעת של מומחים וסוגיות משפטיות סבוכות.
  • אם אתם פשוט לא מסוגלים נפשית לעמוד מול אדם ולייצג את עצמכם, ומרגישים שאתם חייבים עורך דין המומחה בלשון הרע לצידכם (במקרה כזה, תצטרכו לפנות לבית משפט השלום).

חלק 2: עבודת בילוש – איך בונים תיק מנצח?

החלטתם ללכת על זה? מצוין. עכשיו מתחילה העבודה האמיתית: איסוף ראיות. בתביעות קטנות, הראיות הן המלך, המלכה וכל חיילי השחמט. השופט/ת רוצה לראות הוכחות ברורות, לא לשמוע סיפורים באוויר.

יסודות החוק בקצרה

כדי לנצח, אתם צריכים להוכיח שלושה דברים פשוטים:

  1. נאמר "לשון הרע": תוכן פוגעני, משפיל, מבזה או כזה שפוגע במשלח ידכם.
  2. היה "פרסום": המסר הגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבדכם. פוסט בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ של 5 אנשים, אימייל שנשלח לכמה נמענים – כל אלה הם "פרסום".
  3. הפרסום מתייחס אליכם: קל להוכחה אם שמכם הוזכר, אבל אפשרי גם אם ברור מההקשר שמדובר בכם.

רשימת המכולת של הראיות ("האקדחים המעשנים")

גשו למשימה הזאת כמו בלשים. תעדו הכל בצורה מסודרת, כאילו אתם מגישים את זה למפקח הראשי.

  • צילומי מסך, הגרסה למקצוענים: לא מספיק לצלם רק את התגובה הפוגעת. צלמו את כל המסך, כך שיראו בבירור:
    • שם המפרסם והתמונה שלו.
    • התאריך והשעה המדויקים של הפרסום.
    • הפלטפורמה (פייסבוק, וואטסאפ, וכו').
    • כמה לייקים/שיתופים/תגובות היו (זה מראה על היקף החשיפה).
  • קישורים ישירים (URLs): העתיקו ושמרו את הכתובת הישירה לפוסט.
  • שמירת ההקשר המלא: אם לשון הרע נאמרה כחלק משרשור תגובות ארוך, שמרו את כל השרשור. ההקשר חשוב ויכול להראות אם הייתה פרובוקציה או מה הוביל לפרסום.
  • עדים: מי עוד ראה את הפרסום? האם יש חבר, שכן או קולגה שמוכן לבוא להעיד בבית המשפט? עדות של אדם נוסף שמספר איך הוא הבין את הפרסום ואיך זה השפיע על דעתו עליכם, יכולה להיות שווה זהב.
  • הוכחת "כוונה לפגוע": אם תצליחו להראות שהמפרסם פעל מתוך כוונה ברורה להזיק לכם, זה יכול להגדיל את הפיצוי שיפסוק השופט. איך מוכיחים? למשל, אם הוא כתב "אני אדאג שכולם יידעו מי אתה באמת", או אם יש היסטוריה של סכסוך ביניכם.

איך מחליטים כמה כסף לתבוע?

זו שאלת מיליון הדולר (או יותר נכון, 37,700 השקלים). אתם יכולים לתבוע כל סכום עד התקרה. ההמלצה היא להיות ריאליים.

  • אל תהיו חמדנים: לתבוע את הסכום המקסימלי על עלבון קטן בקבוצה סגורה עלול להיראות לא פרופורציונלי ולהרגיז את השופט.
  • התאימו את הסכום לחומרה: קחו בחשבון את חומרת הביטויים, את היקף התפוצה (פוסט ציבורי עם 100 שיתופים חמור יותר מהודעה בקבוצה קטנה), ואת הנזק הפוטנציאלי לשמכם הטוב.
  • הצצה לפסקי דין: חיפוש מהיר בגוגל של "פסק דין לשון הרע תביעות קטנות" יגלה לכם מקרים דומים ויראה לכם אילו סכומים נפסקים בפועל. תופתעו לגלות ששופטים פוסקים גם 7,500 ש"ח, גם 15,000 ש"ח וגם 30,000 ש"ח, הכל תלוי בנסיבות.
  • זכרו להוסיף: בסוף כתב התביעה, בקשו גם "הוצאות משפט", כלומר החזר על אגרת התביעה וכל הוצאה אחרת שהייתה לכם.

חלק 3: בירוקרטיה למתחילים – הגשת התביעה בפועל

זה החלק שנשמע הכי מפחיד, אבל הוא בעצם די טכני ופשוט. אתם צריכים למלא טופס שנקרא "כתב תביעה".

שלב 1: מצאו את הטופס

הדרך הקלה ביותר היא לחפש בגוגל "טופס הגשת תביעה קטנה" או להיכנס לאתר הממשלתי "נט המשפט". שם תמצאו את הטופס בפורמט דיגיטלי או כקובץ להורדה.

שלב 2: מילוי כתב התביעה – מדריך שדה

הטופס מחולק לכמה חלקים. מלאו אותם בסבלנות ובבהירות.

  • פרטי התובע והנתבע: כאן תמלאו את הפרטים שלכם (התובעים) ושל האדם שאותו אתם תובעים (הנתבע). טיפ חשוב: אתם חייבים את כתובתו המדויקת של הנתבע כדי שבית המשפט יוכל לשלוח לו את כתב התביעה. אם אין לכם, תצטרכו לעשות קצת עבודת בילוש (לפעמים אפשר לאתר דרך משרד הפנים תמורת אגרה קטנה).
  • מהות התביעה וסכום התביעה: כתבו "תביעת לשון הרע" וציינו את הסכום המדויק שאתם תובעים (למשל, 35,000 ש"ח).
  • תיאור העובדות (החלק הכי חשוב!): זה המקום שלכם לספר את הסיפור. כתבו אותו בצורה פשוטה, ברורה וכרונולוגית, כמו סיפור קצר.
    • התחילו מההתחלה: "בתאריך 15.6.2025, פרסם הנתבע פוסט בקבוצת הפייסבוק 'תושבי רחובות למען איכות הסביבה' שבו נכתב…"
    • צטטו במדויק את הדברים הפוגעניים.
    • הסבירו מדוע הדברים אינם נכונים.
    • הסבירו כיצד הפרסום פגע בכם (גרם לכם עוגמת נפש, בושה, פגע במוניטין המקצועי שלכם, וכו').
    • הקפידו להפנות לראיות שלכם. לדוגמה: "…כפי שניתן לראות מצילום המסך המצורף כנספח א'".
  • נימוקי התביעה: אל תילחצו מהכותרת המשפטית. מספיק שתכתבו משפט פשוט כמו: "הפרסום הנ"ל מהווה 'לשון הרע' כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ונעשה שלא בתום לב".
  • הסעד המבוקש: כאן אתם כותבים שוב מה אתם רוצים: "אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע לשלם לי סך של 35,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין אם ייפסק." (גם אם אין לכם עו"ד, השאירו את האופציה פתוחה).

שלב 3: הגשה ותשלום

סיימתם למלא, צירפתם את כל הנספחים (צילומי מסך, וכו'). עכשיו צריך להגיש.

  • הגשה מקוונת: הדרך המומלצת היא דרך אתר "נט המשפט". התהליך דורש הזדהות במערכת ההזדהות הממשלתית, אבל הוא נוח ויעיל.
  • הגשה פיזית: ניתן גם להדפיס את כל החומרים בכמה עותקים (לכם, לבית המשפט, ולכל נתבע) ולגשת למזכירות בית המשפט לתביעות קטנות הקרוב למקום מגוריכם או למקום מגוריו של הנתבע.
  • תשלום האגרה: תשלמו אגרה של 1% מסכום התביעה (עם מינימום של 50 ש"ח). אם תבעתם 30,000 ש"ח, האגרה תהיה 300 ש"ח.

חלק 4: המשחק מתחיל – מה קורה אחרי ההגשה?

הגשתם. עכשיו הכדור עובר למגרש של הנתבע.

  • כתב הגנה: לנתבע יש 30 יום להגיש "כתב הגנה". זהו מסמך שבו הוא מציג את גרסתו שלו. הוא עשוי לטעון "זה נכון מה שאמרתי" (הגנת "אמת דיברתי"), "זו הייתה הבעת דעה לגיטימית" (הגנת "תום לב"), או פשוט להכחיש הכל.
  • זימון לדיון: לאחר הגשת כתב ההגנה (או אם לא הוגש כזה), תקבלו בדואר הזמנה לדיון בבית המשפט, עם תאריך ושעה.

ההכנה ליום הדיון

  • ארגנו קלסר קרב: הדפיסו את כתב התביעה, כתב ההגנה, ואת כל הראיות שלכם. סדרו הכל בקלסר עם חוצצים, כך שתוכלו לשלוף כל מסמך בקלות.
  • תכננו נאום פתיחה: הכינו לעצמכם נאום קצרצר (דקה-שתיים) שמסכם את הסיפור שלכם בצורה הכי ברורה ומשכנעת.
  • חשבו כמו הנתבע: קראו את כתב ההגנה שלו וחשבו מה אתם תענו לכל אחת מהטענות שלו. התכוננו לשאלות שהשופט עשוי לשאול אתכם.

חלק 5: רגע האמת – בבית המשפט

האווירה בתביעות קטנות פחות מאיימת ממה שרואים בסרטים. השופטים בדרך כלל סבלניים מאוד, והמטרה שלהם היא להבין את הסיפור ולסיים אותו בצורה צודקת ומהירה.

  • סדר הדיונים: בדרך כלל, אתם (התובעים) תדברו ראשונים ותציגו את המקרה. אחר כך הנתבע יציג את הצד שלו. השופט/ת ישאלו שאלות את שניכם, ואולי גם ינסו להוביל אתכם לפשרה.
  • טיפים להתנהגות:
    • דברו אל השופט/ת, לא אל הצד השני.
    • פנו לשופט/ת תמיד ב"כבוד השופט/ת".
    • היו ענייניים, רגועים ומנומסים, גם אם הצד השני מרגיז אתכם.
    • אל תקטעו אף אחד. חכו לתורכם.
    • כשאתם טוענים משהו, גבו אותו מיד בראיה: "כבוד השופטת, כפי שניתן לראות בנספח ג', הנתבע כתב…"
  • פסק הדין: לפעמים השופט/ת יתנו את פסק הדין במקום, בסוף הדיון. במקרים אחרים, הוא יישלח אליכם בדואר תוך מספר שבועות.

שאלות ותשובות מהשטח (FAQ)

שאלה: מה קורה אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה או לא מופיע לדיון?

תשובה: מצוין בשבילכם. במקרה כזה, אתם יכולים לבקש "פסק דין בהיעדר הגנה" או "פסק דין בהיעדר התייצבות". ברוב המקרים, השופט יקבל את התביעה שלכם (אולי לא במלוא הסכום, אבל עדיין תקבלו פסק דין לטובתכם).

שאלה: זכיתי! איך אני מקבל את הכסף עכשיו?

תשובה: פסק הדין קובע שהנתבע חייב לשלם לכם תוך תקופה מסוימת (לרוב 30 יום). אם הוא לא משלם, אתם לוקחים את פסק הדין ופותחים תיק ב"הוצאה לפועל", גוף ממשלתי שתפקידו לגבות חובות.

שאלה: האם הנתבע יכול לתבוע אותי בחזרה?

תשובה: כן, הוא יכול להגיש "תביעה שכנגד". זה קורה לפעמים אם גם אתם אמרתם עליו דברים קשים במהלך הוויכוח. לכן, חשוב תמיד לשמור על ידיים נקיות ולא להיגרר להשמצות הדדיות.

שאלה: האם כל הסיפור הזה באמת שווה את המאמץ?

תשובה: זו שאלה אישית. לפעמים, העיקרון והרצון להוציא את האמת לאור שווים את הטרחה. העובדה שאתם עומדים על שלכם ומראים שלא ניתן לפגוע בכם ללא השלכות היא ניצחון בפני עצמו, עוד לפני פסק הדין. מוסד התביעות הקטנות נועד בדיוק כדי להפוך את המאמץ הזה לאפשרי ומשתלם.

נקודה למחשבה לסיום

השם הטוב שלנו הוא אחד הנכסים היקרים ביותר שיש לנו בעולם הדיגיטלי והפיזי. בית המשפט לתביעות קטנות נותן לנו, האזרחים הפשוטים, כלי רב עוצמה להגן עליו. הוא מחזיר את הכוח לידיים שלנו ומבהיר שחופש הביטוי לא אומר חופש הביזוי.

היציאה למסע הזה דורשת אומץ, סדר וארגון, אבל היא אפשרית לחלוטין. היא מאותתת לא רק לאדם הספציפי שפגע בכם, אלא לכל מי שצופה מהצד, שלמילים יש משמעות, שלשקרים יש מחיר, ושהצדק, לפעמים, נמצא במרחק של מילוי טופס אחד.

עורך דין לשון הרע מומלץ, שלומי וינברג

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

ליצירת קשר עם שלומי וינברג,
השאירו פרטים:

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן