לשון הרע באינסטגרם: המדריך המלא להתמודדות עם הכפשות בעידן הסטורי והרילס

אינסטגרם היא כבר מזמן לא רק אלבום תמונות דיגיטלי. היא זירת מסחר משגשגת ונמרצת, פלטפורמת דעות, כלי לבניית מותגים אישיים ועסקיים, ומעל לכל – מנוע רב עוצמה לעיצוב תדמית ומוניטין. הכוח של אינסטגרם טמון בוויזואליות המיידית ובוויראליות המסחררת שלה. תמונה, סטורי או סרטון רילס אחד יכולים להפוך אדם אנונימי לכוכב בן לילה, או להפך: להרוס שם טוב של אדם או עסק בשניות ספורות, ולהפוך אותו למטרה להשפלה ולבוז בעיני מאות, אלפים, ולעיתים מיליוני צופים.

כאשר במה זו, שנועדה לשיתוף ולביטוי עצמי, הופכת לכלי נשק להכפשה, להפצת שקרים ולשיימינג, הנזק הוא קשה, מהיר וכואב. בניגוד לפרסום בעיתון או אפילו בפוסט בפייסבוק, לשון הרע באינסטגרם פועלת אחרת. היא ויזואלית יותר, חולפת לכאורה (בסטורי), ומונעת על ידי אלגוריתם אגרסיבי שיכול להפיץ אותה לקהלים עצומים שכלל אינם עוקבים אחר המפרסם.

כמשרד המוביל בישראל בתחום לשון הרע, המייצג הן את הנפגעים מהכפשות ברשת והן דמויות מובילות ומשפיעני רשת, אנו מנהלים מדי יום את המלחמה על השם הטוב בזירה האינסטגרמית. במדריך מקיף זה, נצלול לעומק הדינמיקה המשפטית הייחודית של הפלטפורמה, נסביר כיצד החוק מתמודד עם הסטורי שנעלם ועם הפרופיל האנונימי, ונספק לכם את כל הכלים והידע הנדרשים כדי להגן על שמכם הטוב, להשיב מלחמה ולדרוש צדק.

אנטומיה של מתקפת דיבה אינסטגרמית

כדי להילחם ביעילות, ראשית יש להכיר את כלי הנשק של היריב. לשון הרע באינסטגרם יכולה ללבוש צורות רבות, ולעיתים קרובות משלבת ביניהן:

• הפוסט הקלאסי: פרסום תמונה או סרטון בעמוד ה"פיד", המלווה בכיתוב (Caption) מכפיש. זה יכול להיות טקסט פוגעני, האשמות שקריות, או אפילו תמונה ערוכה (פוטושופ) שנועדה להציג את הנפגע באור מגוחך או משפיל.
• "הסטורי "– הפצצה המתקתקת: הסטורי, הנעלם לאחר 24 שעות, יוצר אצל רבים אשליה של "ארעיות". אנשים מרגישים חופשיים יותר להשתלח, להכפיש ולומר דברים שלא היו מעזים לכתוב בפוסט קבוע. זוהי טעות קריטית. מבחינה משפטית, העובדה שהפרסום "נעלם" אינה מפחיתה מחומרתו ואינה מסירה את האחריות. הנזק נגרם ברגע שהסטורי נצפה, אפילו על ידי אדם אחד. עשרות אלפי צפיות בסטורי מכפיש ב-24 שעות עלולות לגרום לנזק גדול יותר מפוסט קבוע עם חשיפה נמוכה. לעיתים ב"סטורי" בודד ניתן להגיע גם למאות אלפי חשיפות ואף יותר מכך. 
• ה"רילס" (Reels) – האיום הוויראלי: סרטוני הרילס מתוכננים להיות ויראליים ולהיחשף לקהלים חדשים דרך עמוד ה-"Explore". סרטון דיבתי, ערוך היטב וקליט, יכול להגיע למאות אלפי צפיות בתוך שעות, ולהפיץ את הרעל הרבה מעבר למעגל העוקבים של המפרסם.
• מדור התגובות (Comments): לעיתים קרובות המתקפה מתרחשת בתגובות לפוסט, בין אם של הנפגע עצמו ובין אם של צד שלישי. נוצר אפקט של "עליהום" או "שיימינג" קבוצתי, כאשר משתמשים רבים מצטרפים למתקפה ומעצימים את הפגיעה וההשפלה.
• הודעות פרטיות (DM): כאן נדרשת הבחנה חשובה. על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, "פרסום" מוגדר כהפצת הדברים לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. לכן, הודעה פרטית (DM) שנשלחת רק אל הנפגע עצמו אינה מהווה "פרסום" ואינה מקימה עילת תביעה (אם כי היא עשויה להוות הטרדה). אך המצב משתנה לחלוטין כאשר ההודעה נשלחת לקבוצה פרטית (Group Chat) באינסטגרם. שליחת הודעה מכפישה לקבוצה, אפילו של שלושה אנשים בלבד, מהווה פרסום לכל דבר ועניין.

מיתוס האנונימיות: כיצד חושפים את ה"פייק"?

אחד האתגרים הגדולים באינסטגרם הוא ההתמודדות עם פרופילים פיקטיביים או אנונימיים ("עמודי שנאה", "פרופילי פייק"). רבים מהמכפישים מסתתרים מאחורי שם בדוי ותמונת פרופיל גנובה, מתוך אמונה מוטעית שהם חסינים מפני תביעה. זוהי טעות. החוק והטכנולוגיה מעניקים לנו כלים יעילים לחשיפת זהותם.

ההליך המשפטי לחשיפת משתמש כולל בין היתר:

1. איסוף ראיות ראשוני: תיעוד מלא של הפרופיל המכפיש וכל הפרסומים הפוגעניים.
2. הגשת תביעה נגד "פלוני/אלמוני": מגישים תביעת לשון הרע לבית המשפט, כאשר הנתבע מוגדר כ"פלוני, מפעיל חשבון האינסטגרם…".
3. תביעה למסירת פרטים המופנה לחברת "מטא" (Meta), החברה-האם של אינסטגרם: לחשוף את הפרטים המזהים של מפעיל החשבון.
4. שכנוע בית המשפט: על התובע להוכיח לבית המשפט כי הפרסומים מהווים לכאורה לשון הרע, וכי הצורך לזהות את הנתבע כדי לממש את זכות התביעה גובר על זכותו של המשתמש לפרטיות ולאנונימיות. 
5. קבלת הפרטים: "מטא" מוסרת את המידע הקיים ברשותה על המשתמש, כגון כתובת ה-IP ממנה נפתח החשבון ובוצעו הפרסומים, כתובת המייל ששימשה לפתיחת החשבון ומספר הטלפון שאליו הוא מקושר. באמצעות פרטים אלה, ניתן לאתר את זהותו של המכפיש ולהמשיך בהליך התביעה נגדו בשמו המלא.

המסר ברור: אנונימיות ברשת אינה חומת מגן. מי שבוחר להשתמש בה כדי להכפיש, עשוי לגלות במוקדם או במאוחר שניתן לאתרו ולתבוע ממנו דין וחשבון.

"אבל הסטורי נעלם!": אמנות שימור הראיות הדיגיטליות

בתביעת לשון הרע, נטל ההוכחה הוא על התובע. עליך להוכיח מה פורסם, מתי ועל ידי מי. בזירה הדינמית של אינסטגרם, שימור ראיות הוא קריטי ומאתגר.

• צילום מסך (Screenshot) אינו מספיק! כאשר מדובר בתוכן דינמי כמו סטורי או רילס, צילום מסך בודד אינו לוכד את מלוא ההקשר, את התנועה ואת הסאונד, שהם לעיתים קרובות חלק מהותי מההכפשה.
• הקלטת מסך (Screen Recording) היא חובה: יש להשתמש בפונקציית הקלטת המסך המובנית בטלפון כדי לתעד סטוריז ורילס מכפישים. ההקלטה צריכה לכלול:
  • את הסטורי או הרילס עצמו במלואו.
  • לחיצה על שם המשתמש כדי להציג בבירור את שם הפרופיל שלו.
  • תיעוד של כמות הצפיות/לייקים, אם ניתן.
• תיעוד ההקשר המלא: יש לצלם את הפרופיל של המכפיש (כולל תמונת הפרופיל, שם המשתמש, הביו ומספר העוקבים), את הפוסט המלא כולל כל התגובות, ואת התאריך והשעה המדויקים של התיעוד.
• שימוש בשירותי חיתום זמן: ניתן להשתמש בשירותים מקוונים (כמו URLm) כדי ליצור "חותמת זמן" דיגיטלית שתוכיח את מועד קיומו של הפרסום.

ראיות מתועדות היטב הן הבסיס לכל תביעה מוצלחת. ללא תיעוד, גם המקרה הצודק ביותר עלול ליפול בבית המשפט.

שאלות ותשובות: תרחישים מהפיד

שאלה: משפיענית רשת עם עשרות אלפי עוקבים פרסמה סטורי שבו היא קוראת לעוקביה להחרים את העסק שלי בטענה שקרית ש"רימיתי" אותה. הסטורי נצפה על ידי 30,000 איש לפני שנעלם. מה המשמעות של מספר העוקבים והצפיות?

תשובה: למספרים הללו יש משמעות אדירה. הם הופכים את התביעה שלך לחמורה וחזקה בהרבה. חוק איסור לשון הרע מאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק של עד כ-160,000 ש"ח (כאשר הפרסום נעשה בכוונה לפגוע). בקביעת גובה הפיצוי בתוך מסגרת זו, בית המשפט מתחשב רבות בהיקף התפוצה ובפוטנציאל הנזק. פרסום על ידי משפיענית ל-30,000 צופים הוא אירוע חמור לאין שיעור מפרסום של אדם פרטי עם 200 עוקבים. מספר העוקבים והצפיות משמש כראיה ישירה לעוצמת הפגיעה במוניטין שלך, וסביר להניח שיביא לפסיקת פיצוי ברף הגבוה.

שאלה: מישהו פתח חשבון "פייק" עם השם שלי ותמונות שלי, וכותב תגובות פוגעניות בשמי בכל רחבי אינסטגרם. האם זו עילה לתביעה?

תשובה: כן, וזו עילה כפולה. ראשית, מדובר בהתחזות, שהיא עבירה פלילית לפי חוק העונשין. יש להגיש על כך תלונה במשטרה. שנית, מדובר בלשון הרע מובהקת. הפעולות של המתחזה מייחסות לך, הנפגע, מעשים והתנהגות שלא עשית. הנזק הוא עצום, כי הוא גורם לאנשים לחשוב שאתה אדם פוגעני. יש לפעול מיד הן במישור הפלילי (משטרה), הן מול אינסטגרם (דיווח על התחזות) והן במישור האזרחי – הגשת תביעת לשון הרע וחשיפת זהותו של המתחזה כפי שהוסבר לעיל.

שאלה: קיבלתי ב-DM קללות ואיומים. האם אפשר לתבוע על לשון הרע?

תשובה: כפי שהובהר, אם ההודעה נשלחה רק אליך, היא אינה מהווה לשון הרע כי חסר יסוד ה"פרסום". עם זאת, היא בהחלט יכולה להוות הטרדה או איומים, שהן עוולות ועבירות נפרדות. יש לשמור את ההודעות ולהתייעץ עם עורך דין לתחום לשון הרע לגבי הגשת תלונה במשטרה או נקיטת הליך אחר לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. אם אותן קללות נשלחו גם לאנשים אחרים או לקבוצה, אזי הן מהוות גם לשון הרע.

אסטרטגיית פעולה: מחזירים את השליטה לידיים

גילית פרסום מכפיש נגדך באינסטגרם. הכעס והעלבון מובנים, אך הפעולה חייבת להיות קרה, מהירה ומחושבת.

1. אל תגיבו בפומבי: הדבר הגרוע ביותר הוא להיגרר למלחמת בוץ פומבית בתגובות. זה רק ייתן לפרסום במה וחשיפה נוספות, ולעיתים קרובות יגרום לכם יותר נזק מתועלת.
2. תיעוד, תיעוד, תיעוד: בצעו מיד את כל פעולות שימור הראיות שפורטו לעיל. זהו השלב הקריטי ביותר.
3. דווחו לאינסטגרם: השתמשו בכלי הדיווח של הפלטפורמה כדי לדווח על הפוסט, הסטורי או הפרופיל כפוגעני, כמכיל דברי שטנה או כהתחזות. לעיתים, אינסטגרם פועלת מהר ומסירה את התוכן. עם זאת, אין להסתמך רק על כך – הסרת התוכן אינה מפצה על הנזק שכבר נגרם.
4. פניית התראה מעורך דין: השלב האפקטיבי ביותר הוא שליחת מכתב התראה חד-משמעי מהמשרד. המכתב דורש הסרה מיידית של הפרסומים, פרסום התנצלות בולטת (בפוסט או בסטורי) ופיצוי כספי על הנזק. מכתב כזה מבהיר למכפיש שהמשחק נגמר ושהוא צפוי להליך משפטי יקר אם לא ייענה לדרישות.
5. תביעה וצווי מניעה: אם ההכפשות נמשכות או שהמפרסם מתעלם מההתראה, הדרך פתוחה להגשת תביעה לבית המשפט. במקרים של מתקפה מתמשכת, ניתן לבקש במקביל גם צו מניעה זמני, שיאסור על המכפיש לפרסם כל דבר אודותיכם עד לסיום ההליך המשפטי.

סיכום: אינסטגרם היא לא המערב הפרוע

המחשבה שאינסטגרם היא מרחב נטול חוקים שבו כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו, היא אשליה מסוכנת. חוקי מדינת ישראל, ובראשם חוק איסור לשון הרע, חלים במלוא עוצמתם גם בזירה הדיגיטלית והוויזואלית הזו. בתי המשפט בישראל מכירים היטב את הדינמיקה של הרשתות החברתיות ואינם מקלים ראש בפגיעה הקשה והמהירה שיכולה להיגרם בהן.

ההתמודדות עם לשון הרע באינסטגרם דורשת שילוב של הבנה טכנולוגית, מומחיות משפטית ופעולה אסטרטגית נחושה. בשל המהירות שבה נזק יכול להתפשט, אסור להסס או לחכות. אם שמכם הטוב הותקף, פנו באופן מיידי לייעוץ משפטי של מומחים לתחום, שידעו להנחות אתכם כיצד לאסוף את הראיות, לאתר את המכפישים ולנהל את המערכה המשפטית בצורה שתשיב לכם את השליטה על שמכם הטוב ותזכה אתכם בצדק ובפיצוי המגיעים לכם.