רשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, וטיקטוק הפכו לזירה המרכזית לתקשורת בין אנשים, אך גם למוקד של אמירות פוגעניות והשמצות. לשון הרע ברשתות החברתיות היא תופעה שכיחה, שבה פרסומים מעליבים, שקריים או משפילים יכולים לגרום לפגיעה משמעותית בשמו הטוב של אדם, בפרנסתו, ובמעמדו החברתי. החוק בישראל מכיר בפרסומים במדיה החברתית כעילה לתביעת לשון הרע, ומספק לנפגעים כלים משפטיים להתמודדות.
מהי לשון הרע ברשתות החברתיות?
לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, לשון הרע היא פרסום שעלול:
- לפגוע בשמו הטוב של אדם בעיני אחרים.
- לבזות או להשפיל אדם.
- לגרום ללעג או שנאה כלפי אדם.
דוגמאות לפרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות:
- פוסטים שקריים: פרסום פוסט על אדם עם טענה שקרית שמבזה אותו.
- תגובות מעליבות: תגובה פומבית שמתייגת אדם בצורה פוגענית או משפילה.
- שיימינג קבוצתי: פרסום בקבוצת פייסבוק, אינסטגרם או וואטסאפ שמציג אדם או עסק בצורה שלילית.
- הפצת תמונות או סרטונים מבזים: העלאת תוכן פרטי ללא הסכמה שעלול לבזות את המצולם.
מתי ניתן להגיש תביעה על לשון הרע ברשתות החברתיות?
1. קיום פרסום פומבי
כדי שפרסום ייחשב ללשון הרע, עליו להיות נגיש לאדם נוסף לפחות מעבר לנפגע. ברשתות החברתיות, כל פוסט, תגובה או שיתוף שעובר לקהל רחב נחשב לפרסום פומבי.
2. תוכן פוגעני
הפרסום צריך להיות כזה שמבזה, משפיל, או פוגע בשמו של הנפגע.
3. היעדר הגנה חוקית
אם המפרסם אינו עומד בהגנות החוק (כגון אמת בפרסום או תום לב), ניתן להגיש תביעה.
מה ניתן לתבוע בגין לשון הרע ברשתות החברתיות?
1. פיצוי ללא הוכחת נזק
- ניתן לתבוע עד כ- 75,000 ש"ח על כל פרסום פוגעני, גם ללא הוכחת נזק.
- אם הוכחה כוונה לפגוע, ניתן לתבוע עד כ- 150,000 ש"ח.
2. פיצוי בגין נזק מוכח
- אם נגרם נזק ממשי, כגון אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין, או נזק נפשי, ניתן לתבוע סכומים גבוהים יותר בהתאם לראיות.
3. צו להסרת תוכן פוגעני
- בית המשפט יכול להורות להסיר פוסטים, תגובות, או תכנים אחרים מהרשתות החברתיות.
4. פרסום התנצלות
- ניתן לדרוש מהמפרסם לפרסם התנצלות פומבית באותה הפלטפורמה שבה פורסם התוכן הפוגעני.
כיצד להתמודד עם לשון הרע ברשתות החברתיות?
1. תיעוד הפרסום הפוגעני
- צלמו מסך של הפרסומים הפוגעניים, כולל התאריך, השעה, וכמות הצפיות או השיתופים.
- שמרו ראיות שמראות את היקף הנזק, כמו תגובות פוגעניות או ירידה במכירות.
2. פנייה למפרסם
- לעיתים ניתן לפתור את העניין בשיחה ישירה או בבקשה להסרת הפרסום והתנצלות.
3. פנייה לעורך דין
- אם המפרסם מסרב להסיר את התוכן או אם נגרם נזק משמעותי, פנו לעורך דין המתמחה בלשון הרע.
4. שליחת מכתב התראה
- עורך הדין ישלח מכתב התראה רשמי למפרסם בדרישה להסיר את התוכן, להתנצל, ולשלם פיצוי.
5. הגשת תביעה משפטית
- אם הפוגע אינו נענה לדרישות, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות (אם הנזק קטן יחסית) או בבית משפט אזרחי.
דוגמאות מפסיקות בתי המשפט
1. שיימינג בפייסבוק
- פוסט שהשפיל בעל עסק ופגע במוניטין שלו.
- פסק דין: בית המשפט פסק פיצוי של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
2. הכפשה בקבוצת וואטסאפ
- פרסום פוגעני על שכן בקבוצת וואטסאפ שכונתית.
- פסק דין: הפוגע חויב לשלם פיצוי של 20,000 ש"ח.
3. פרסום תמונות מבזות באינסטגרם
- העלאת תמונה מבזה ללא אישור המצולם.
- פסק דין: הפוגע חויב להסיר את התמונה ולשלם פיצוי של 75,000 ש"ח.
מהן ההגנות האפשריות בתביעות לשון הרע?
- אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק):
- אם המידע שפורסם נכון ויש בו עניין ציבורי.
- תום לב (סעיף 15 לחוק):
- אם הפרסום נעשה מתוך כוונה לגיטימית, למשל הבעת דעה ביקורתית שאינה חורגת מגבול הסביר.
- הבעת דעה:
- ביקורת שאינה עוברת את הגבול ללשון הרע עשויה להיחשב כהבעת דעה לגיטימית.
שאלות נפוצות
1. כמה זמן יש להגיש תביעה על לשון הרע ברשתות החברתיות?
תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד הפרסום הפוגעני.
2. מה קורה אם המפרסם מסיר את הפוסט?
הסרת הפוסט יכולה להיחשב כצעד מקל, אך אינה מבטלת את האפשרות לתבוע אם נגרם נזק משמעותי.
3. האם ניתן לתבוע על פרסום בקבוצות סגורות?
כן, פרסום בקבוצות וואטסאפ, טלגרם, או קבוצות פייסבוק סגורות עדיין נחשב לפרסום, בתנאי שנחשף לאדם נוסף לפחות.
לסיכום
לשון הרע ברשתות החברתיות היא תופעה נפוצה שמאפשרת לנפגעים להגיש תביעה משפטית כדי להגן על שמם הטוב ולקבל פיצוי על הנזק שנגרם. אם נפגעתם מפרסום פוגעני, חשוב לתעד את התוכן, לפנות לעורך דין המתמחה בלשון הרע, ולבחון את האפשרות לפעול משפטית. שם טוב הוא נכס יקר ערך, והחוק מעניק לכם את הכלים לשמור עליו.
