המדריך לנתבע בתביעת דיבה \ לשון הרע

כאשר אדם או חברה נתבעים בלשון הרע, יש מספר כללי אצבע שיש לנקוט, אם כי מובן, כי כל מקרה לגופו, ויש להתייעץ עם עורך דין הבקי בדיני לשון הרע, בטרם יוחלט על דרך פעולה.

איסוף ראיות בתביעת דיבה

כל בכל תיק אזרחי, שלב איסוף הראיות חייב להיות מעמיק, במיוחד בתיקים "כבדים" יותר.

מומלץ לאסוף את כל החומר הרלבנטי – את הפוסט או הפרסום המקורי, תגובות ושיתופים (אם היו לפוסט המקורי), ואשר ילמדו על הרקע לדברים, הקלטות (אם ישנן) של הפרסום בגינו הוגשה התביעה, התייחסויות של צדדי ג' לפרסום ועוד.

להתנצל או לא?

השאלה האם לשלוח מכתב התנצלות בגין הפרסום – תלויית נסיבות. לעיתים, התנצלות רק תחמיר את מצבו של הנתבע בתביעת דיבה, ותהווה "הודאה באשמה".

לעיתים, תשמש ההתנצלות (במידה ובוצעה באופן מידתי, במקום ובהיקף דומים לפרסום המקורי) כהקלה ביחס לגובה הפיצוי שייפסק לרעתו של הנתבע.

אופן, מיקום, תזמון היקף, וכמובן ניסוח ההתנצלות, ועצם השאלה האם להתנצל בשל הפרסום הדיבתי יהיו לעולם תלויי נסיבות המקרה, התיק המשפטי, וכפופים לשיקולים שונים, שיש לקחתם בחשבון.

שליחת מכתב תשובה לדורש ההתנצלות או הפיצוי – מתי?

גם כאן לעיתים מומלץ לנהל מו"מ עם דורש ההתנצלות או הפיצוי, ופעמים אין מקום לכך, ויש להמתין לבירור ההליך המשפטי.

להסיר את הפוסט או לא?

ככלל, אם המדובר בפרסום דיבתי, שאין לו הגנות הקבועות בחוק, הותרת הפרסום במרשתת עלולה להוביל להגדלת הפיצוי, בשל היקף הנחשפים (הפוטנציאלי ובפועל) לפרסום יהיה גדול יותר.

יחד עם זאת, לא בכל מקרה, יש מקום להסיר את הפרסום, ולעיתים ראוי לעגן את הסרת הפרסום במסגרת הסכם פשרה.

לשלם פיצוי או לא?

כידוע, שאלת גובה הפיצוי היא נגזרת של שיקולים רבים, ויש לבחון ביחד עם עורך הדין המייצג את גובה הפיצוי המוצע ע"י התובע לסילוק התביעה כבר בשלב מוקדם, ביחס לנסיבות העניין, בשקלול הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, ובשים לב לפגיעה אשר עלולה להיות ככל שהנתבע ישלם פיצוי (ללא סעיף סודיות בהסכם, למשל).

בין יתר השיקולים שאותם עשוי לקחת בית-המשפט בחשבון בפסיקת הפיצויים הינם: חומרת הפרסום, האכסניה שבה בוצע הפרסום (האם מדובר באכסניה מכובדת ומוערכת אם לאו), סוג המדיום שבו נעשה הפרסום, מעמדו של הנתבע בקהילה ובציבור, מעמדו של התובע בקהילה ובציבור, מצבו הכלכלי של הנתבע (יוצא דופן בתביעות לשון הרע לעומת תביעות נזיקין "רגילות"), הרפטטיביות של הפרסומים ככל שישנה, מידת ההלימה (או ההגזמה) שבין הפרסום לבין העובדות הנכונות, מידת החשיפה (הפוטנציאלית ובפועל) של הפרסומים, גובה הנזק (ככל שנגרם) לתובע כתוצאה מהפרסום, מידת האחריות של הנתבע ושאלת חלוקתה ככל שיש מספר נתבעים או אחראים לפרסום, סוגיית הקינטור, מערכת היחסים שבין הצדדים למשפט עובר להגשת התביעה, האם מדובר היה בפרסום שנעשה ב"עדנא דרתחא" ועוד.

בנוסף, עשוי בית המשפט להתחשב בחלק (או כל) שיקולים הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, ובהם – שלשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והמפרסם נקב את המקור שעליו הסתמך; המפרסם הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע; המפרסם לא נתכוון לנפגע; המפרסם התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.

להלן מספר שאלות נפוצות בנושא תביעות דיבה ולשון הרע, שיכולות לסייע בהבנת השלבים הראשונים, הסיכונים והאפשרויות העומדות בפני אדם או חברה שקיבלו דרישה, מכתב התראה או כתב תביעה בגין פרסום נטען.

שאלות ותשובות נפוצות

מהי תביעת דיבה או לשון הרע?

תביעת דיבה או לשון הרע היא תביעה המוגשת בעקבות פרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, עסק או חברה. הפרסום יכול להיעשות בכתב, בעל פה, ברשתות חברתיות, באתרי אינטרנט, בהודעות, בתגובות או בכל אמצעי אחר שבו הדברים הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגע.

מה כדאי לעשות מיד לאחר קבלת תביעת דיבה?

בשלב הראשון חשוב לאסוף את כל החומרים הרלוונטיים, לרבות הפרסום המקורי, צילומי מסך, תגובות, שיתופים, תכתובות, הקלטות וכל מידע שיכול להסביר את הרקע לפרסום. מומלץ שלא להגיב בפזיזות, לא למחוק חומרים חשובים ולא לשלוח התנצלות או התחייבות לפני קבלת ייעוץ משפטי.

האם כדאי להסיר את הפרסום?

התשובה תלויה בנסיבות המקרה. לעיתים הסרת הפרסום יכולה לצמצם חשיפה ונזק נטען, אך במקרים אחרים יש משמעות ראייתית או אסטרטגית לאופן שבו ההסרה נעשית. לכן חשוב לבחון האם להסיר את הפרסום, מתי לעשות זאת, והאם נכון לעגן את ההסרה במסגרת הסכמה או פשרה.

האם התנצלות יכולה לעזור?

התנצלות עשויה במקרים מסוימים להפחית את גובה הפיצוי, במיוחד אם היא נעשית באופן מתאים, במקום דומה לפרסום המקורי וללא הסתייגויות. יחד עם זאת, התנצלות לא נכונה עלולה להתפרש כהודאה ולפגוע בנתבע. לכן יש לבחון היטב את הנוסח, העיתוי והדרך שבה ההתנצלות תפורסם.

האם כל פרסום ביקורתי הוא לשון הרע?

לא. לא כל ביקורת, תלונה או הבעת דעה מהווה בהכרח לשון הרע. יש לבחון את תוכן הפרסום, ההקשר שבו נאמר, זהות הצדדים, מידת החשיפה, השאלה האם מדובר בעובדה או דעה, וכן האם עומדות למפרסם הגנות לפי החוק.

אילו הגנות עשויות לעמוד לנתבע?

במקרים מתאימים עשויות לעמוד לנתבע הגנות כגון אמת בפרסום, תום לב, הבעת דעה, עניין ציבורי או נסיבות נוספות הקבועות בחוק. תחולת ההגנות תלויה בפרטי המקרה, בניסוח הפרסום, בראיות הקיימות ובהתנהלות הצדדים לפני ואחרי הפרסום.

האם ניתן להגיע לפשרה בתביעת דיבה?

כן. במקרים רבים ניתן לנהל משא ומתן ולבחון אפשרות לפשרה, הכוללת לעיתים הסרה של הפרסום, תיקון, הבהרה, התנצלות, פיצוי כספי או התחייבות להימנע מפרסומים נוספים. עם זאת, לא בכל מקרה נכון למהר לפשרה, ויש לבחון את סיכויי ההגנה ואת הסיכונים המשפטיים.

איך נקבע גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע?

גובה הפיצוי מושפע משיקולים רבים, ובהם חומרת הפרסום, היקף החשיפה, זהות הצדדים, הנזק שנגרם, אופי הפרסום, האם מדובר בפרסום חד פעמי או חוזר, האם הייתה התנצלות, והאם הנתבע פעל לצמצום הנזק. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

למה חשוב לפנות לעורך דין בתחום לשון הרע?

תביעות דיבה ולשון הרע מחייבות בחינה זהירה של הפרסום, ההקשר, הראיות, ההגנות האפשריות והאסטרטגיה המשפטית הנכונה. עורך דין העוסק בתחום יכול לסייע בקבלת החלטות נכונות כבר בשלב מוקדם, עוד לפני שליחת תגובה, הסרה, התנצלות או כניסה למשא ומתן.