לשון הרע באינטרנט ושיימינג ברשתות חברתיות
201810.240

לשון הרע באינטרנט ושיימינג ברשתות חברתיות

פורסם על ידי בשעה מאמרים

תופעת השיימינג ברשתות החברתיות הופכת לנפוצה יותר ויותר. בין אם מדובר על שיימינג “אישי” שנעשה בין שני אנשים פרטיים (כמו שכנים או בני משפחה), ובין אם בשיימינג עם השלכות עסקיות או ציבוריות. למשל, פוסטים פוגעניים המפורסמים על ידי צרכנים כנגד עסקים, פוסטים כנגד אישי ציבור מטעמים פוליטיים ואידיאולוגיים וכדומה או מקרי שיימינג בפייסבוק בין גורמים…

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בלשון הרע?
201708.020

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בלשון הרע?

פורסם על ידי בשעה מאמרים

האם תוכנית סאטירה עלולה למצוא עצמה נתבעת בתביעה ייצוגית לפי חוק איסור לשון הרע? האם יוצר קולנועי יחויב בפיצויים מחמת פגיעה בשמם הטוב של יחידים בקבוצה מוגדרת? האם קיים בישראל ממשק משפטי אופרטיבי בין חוק איסור לשון הרע לבין חוק תובענות ייצוגיות? חוק איסור לשון הרע מאפשר כידוע להגיש תביעה לפיצוי בגין פגיעה בשם הטוב….

תביעת דיבה בגירושין – כל מה שרציתם לדעת
201705.030

תביעת דיבה בגירושין – כל מה שרציתם לדעת

פורסם על ידי בשעה מאמרים

סכסוכי גירושין מקפלים בחובם באופן טבעי רגשות רבים של כעס, אכזבה, פחד, ייאוש ואפילו זעם ורצון לנקום. כל אלה עלולים להוות קרקע פורייה לביצוע מעשים לא כשרים לרבות הוצאת לשון הרע. ואכן, במדינה שבה כ-45 זוגות מתגרשים מדי יום (לפי הנתונים העדכניים של הנהלת בתי הדין הרבניים), אין פלא שבני זוג רבים נאלצים להתמודד עם…

מהם השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו להכריע בגובה הפיצוי בתביעת לשון הרע?
201611.020

מהם השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו להכריע בגובה הפיצוי בתביעת לשון הרע?

פורסם על ידי בשעה מאמרים

הפיצויים בתביעות לשון הרע נעים בדרך כלל בין אלפים בודדים ועד עשרות ומאות אלפים, בהתאם למקרה. אם הוכיח התובע את תביעתו, ונקבע כי לא עומדת למכפיש הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע, עובר בית המשפט לבחינת הסעדים הראויים. ככלל, הפרמטרים המובאים במאמר זה אינם רשימה סגורה, ובית המשפט רשאי לקחת בחשבון גם פרמטרים נוספים. אחד…

האם “ממים” או סטטוסים הומוריסטיים וסאטריריים יכולים להוות עילה לתביעת לשון הרע?
201608.190

האם “ממים” או סטטוסים הומוריסטיים וסאטריריים יכולים להוות עילה לתביעת לשון הרע?

פורסם על ידי בשעה מאמרים

התשובה תהיה, בדרך כלל, שלילית. במיוחד נכון הדבר, משום ש”ממים” מובנים ע”י “הגולש הסביר” כסאטירה ותו לא, ולא כפרסום “עובדתי” מבזה. מבחינה פרשנית, המשקל של חופש הביטוי מתחזק כאשר עוסקים בביטוי כגון: ביקורת, סאטירה, פרודיה, טור דעות, שמטרתו בעיקר לעורר ויכוח ציבורי, אך הוא חף מיומרה להציג אמת עובדתית {ע”א 4534/02 רשת שוקן בעמ ואח’…

ראיון עם עו”ד שלומי וינברג בתוכניתו של גבי גזית בנושא שיימינג
201603.100

ראיון עם עו”ד שלומי וינברג בתוכניתו של גבי גזית בנושא שיימינג

עו”ד שלומי וינברג התראיין לתוכניתו של השדרן גבי גזית ברדיו 103 FM על תופעת השיימינג נגד בעלי מקצוע ברשת האינטרנט. בראיון הסביר עו”ד וינברג מהם הפתרונות המשפטיים העומדים לרשות בעלי מקצועות חופשיים, אשר נפגעו מפרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.