ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שמאפיינת את המאה ה-21 הביאה לחיינו קלות ופשטות, שבהשוואה למה שחוו הדורות הקודמים של האנושות היא בלתי נתפסת; אך באותה מידה, היא גם הכניסה לחיינו איומים משמעותיים ביותר – במיוחד בכל מה שקשור להגנת הפרטיות שלנו.
הכלי המרכזי שעומד לרשותנו בישראל על-מנת לאכוף פגיעה בפרטיות בישראל, הוא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, שאוסר על פגיעה בפרטיות ומגדיר מהי פגיעה בפרטיות.
במאמרי זה אסביר כיצד מגדיר חוק הגנת הפרטיות פגיעה בפרטיות, באיזה מקרים ניתן לתבוע פיצויים בגין פגיעה בפרטיות, וכיצד ניתן להתגונן מפני תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות.
"פגיעה בפרטיות" לפי חוק הגנת הפרטיות – המקרים העיקריים
הזכות לפרטיות בישראל נהנית ממעמד רם, בעיקר לאחר חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, בעוד יישומה המעשי מוגדר בחוק הגנת הפרטיות.
בחוק הגנת הפרטיות ניתן למצוא רשימה פתוחה של 11 מקרים שבהתקיימם מתרחשת פגיעה בפרטיות.
בין היתר, מדובר על מעקב או בילוש אחרי אדם שעלולים להטריד אותו; האזנת סתר; צילום אדם כאשר אינו במרחב הציבורי; פרסום תצלום של אדם שעלול להשפיל או לבזות אותו; פרסום תוכן של התכתבות שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו ללא רשות מהכותב; הפרה של חובת סודיות; פרסום פרטים הנוגעים לצנעת חייו של אדם, לרבות עברו המיני או מצב בריאותו; ועוד.
כך למשל, פרסום ברבים של צילום מסך של התכתבות פרטית ברשת חברתית או בוואטסאפ יכול לעלות לכדי פגיעה בפרטיות, כמו גם פריצה למכשיר הטלפון של אדם כדי לקבל גישה אישית למידע אישי שלו.
חוק הגנת הפרטיות גם מגדיר עבור חברות כיצד עליהן לשמור את המידע הסודי של לקוחותיהם במאגרי המידע שלהם, את הכללים בדבר ניהול ושליחת דיוורים ישירים, מתי אסור לגוף למסור מידע שמוחזק אצלו על אדם, ומתי הוא חייב למוסרו.
גם הפרה של כל אחד מעניינים אלה יכולה להקים לעלות לכדי פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.
פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות – רק בהעדר בהסכמה
חשוב להדגיש שכל המקרים עליהם פירטתי למעלה, כמו גם יתר המקרים המנויים בחוק, נחשבים לפגיעה בפרטיות רק כאשר הם מתבצעים ללא הסכמה של האדם כלפיו בוצעו המעשים.
כלל האצבע הזה עובד גם הפוך: לפי חוק הגנת הפרטיות והפסיקה, העדר הסכמה של אדם לשימוש של אדם או גוף אחר במידע פרטי ואישי שלו, תחשב במקרים רבים לפגיעה בפרטיות.
תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות קובע ענישה פלילית למי שמפר את הוראת החוק שעונשה עד 5 שנות מאסר, ואף אוסר על הצגת ראיות שהושגו תוך הפרת פרטיות בבית-המשפט, בנסיבות מסוימות.
בכל מה שקשור לפן האזרחי, קובע חוק הגנת הפרטיות עוולה אזרחית שבגינה קמה עילה לתביעה של פיצוי כספי: ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ש"ח בעבור כל פגיעה בפרטיות, ואם הפגיעה נעשתה בכוונה – עד 100,000 ש"ח.
לצורך תביעה ללא הוכחת נזק, צריך התובע להראות כי המקרה שלו מתאים לאחת מהחלופות שחוק הגנת הפרטיות מגדיר כפגיעה בפרטיות, כי הוא נעשה בהעדר הסכמה, ולהראות כי מדובר בפגיעה משמעותית שכן חוק הגנת הפרטיות מחריג זוטי דברים מתחולתו.
חשוב לשים לב שרק עורך דין שמכיר היטב את האופן בו מפרשים בתי המשפט את חוק הגנת הפרטיות ידע להגיד האם אכן קיימת עילה טובה לתביעה.
ההגנות אותן מעניק חוק הגנת הפרטיות
מי שנתבע מכוח חוק הגנת הפרטיות, גם אם אכן בצע פגיעה בפרטיות, יכול להשתמש בהגנות הקבועות גם הן בחוק. בין היתר, מפנה חוק הגנת הפרטיות לחוק איסור לשון הרע, ומחיל גם במקרה של פגיעה בפרטיות את ההגנה של פרסום מוגן.
עוד קובע חוק הגנת הפרטיות, כי נתבע שבצע פגיעה בפרטיות בתום לב, למשל כשלא ידע שזה יפגע בפרטיות, יכול ליהנות מהגנה.
בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לחוק הגנת הפרטיות ושבקיא בפסיקת בתי-המשפט בעניין.
בכל נושא הקשור לחוק הגנת הפרטיות אתם מוזמנים לפנות אל משרד עורך דין שלומי וינברג. נפעל עבורכם!
צרו קשר בטלפון: 03-6002829 או השאירו פרטים.
