201803.12
0
0

תביעה בגין לשון הרע בעבודה – כל מה שרציתם לדעת

פורסם על ידי בשעה מאמרים

מעסיק מוציא את דיבתו של עובד לשעבר בפני מעסיקים עתידיים? עובד שעזב “מזמר” אודות החברה ולאו דווקא שירי אהבה? לשון הרע שנאמרה בתוך הארגון מנעה קידום, או חמור מכך – הובילה לפיטורין? מנהל סיפר אודות התנהלות לקויה של עובד מול עמיתיו לעבודה?

מתי יש לפנות לעורך דין לשון הרע?

אין ספור גוונים יכולים להיות ללשון הרע בעבודה, והדברים ברורים. מצד אחד, אנו מבלים במקום העבודה את מרבית זמננו, כאשר לפי נתוני ה-OECD, ישראל מדורגת במקום ה-13 מבין מדינות הארגון מבחינת שעות עבודה ממוצעות בשנה (בין עשר המדינות “העסוקות” באירופה). מצד שני, ברור היטב שלא כל אמירה או ריב במקום העבודה מולידים מhיד עילה לתביעה נזיקית.

תביעות בגין לשון הרע בעבודה יכולות לקפל בחובן פרשנויות שונות, ופעמים רבות הן תלויות באופן הצגת הדברים על ידי הצדדים (כלומר, על ידי עורכי דינם). ואכן, בערכאות מתקבלות פסיקות לכאן ולכאן, לרבות במקרים אשר נראים לכאורה זהים אך מסתיימים בתוצאה שונה לחלוטין.

מהי לשון הרע?

עוד בטרם “נצלול” פנימה לנושא הספציפי של לשון הרע בעבודה, יש להסביר בקצרה מהי לשון הרע. על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, לשון הרע היא פרסום דבר שיש בו כדי להשפיל, לבזות או לעשות אדם ללעג בפני הציבור.

יהחוק מתייחס באופן ספציפי לעניין זה כבר בסעיף 1(3) הקובע כי לשון הרע היא גם פרסום שעלול “לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו”.

כלומר, המחוקק היה מודע לכך שללשון הרע בעבודה עלולה להיות השלכות משמעותיות, קונקרטיות וישירות על פרנסתו של הנפגע.

להלן מספר מקרים שיכולים לעלות כדי לשון הרע בעבודה:

  • האשמת עובד בהתנהלות לקויה מבחינה משמעתית – איחורים, הפרת נהלים וכדומה.
  • האשמת עובד בדבר מעשים בעלי גוון פלילי – גניבה, אלימות, תקיפה, הטרדה מינית וכדומה.
  • האשמות כנגד מעסיק בנושאים הקשורים לדיני עבודה – הלנת שכר, הרעת תנאים, העסקה פוגענית וכדומה.
  • האשמות נגד המעסיק לגבי התנהלות עסקית – למשל, פגיעה בלקוחות, סחורה פגומה וכו’.
  • לשון הרע הנאמרת למעסיקים פוטנציאליים או לצדדים שלישיים –מעסיקים, רשויות החוק, גופים ציבוריים (כמו המוסד לביטוח לאומי) ועוד.

איך מוכיחים לשון הרע בהליך משפטי?

פיצויים בגין תביעת לשון הרע בעבודה נולדים לאחר הליך משפטי שמנהל עורך דין לשון הרע, אשר מורכב מארבעה שלבים מרכזיים:

  1. הוכחה כי הדברים שפורסמו עולים כדי לשון הרע לפי הגדרת מושג זה בחוק ובפסיקה.
  2. הוכחה כי מדובר ב”פרסום” כמשמעותו של מושג זה בחוק ובפסיקה.
  3. שלילת הגנות שונות למפרסם המנויות בחוק איסור לשון הרע.
  4. שאלת הפיצויים שנגרמו לנפגע (בין אם לפי הוכחת נזק ובין אם ללא הוכחת נזק).

כל השלבים צריכים להתקיים, ולא ניתן “לעגל פינות”. לדוגמה, אם מעסיקים פוטנציאליים פונים לקבל המלצות על עובד לשעבר, והמעסיק הקודם מספר דברים לא נעימים אודותיו, ייתכן שמדובר בפרסום לשון הרע, אך במקביל יכול להיות שהמעסיק ייהנה מהגנות כמו “אמת הפרסום” או “תום לב”.  אם אותו מעסיק מגזים בתיאוריו ואף מספר שקרים בלתי מוכחים, וכתוצאה מכך הנפגע מתקשה למצוא עבודה חדשה, הוא עלול לחשוף עצמו לתביעה נזיקית.

על עורך דין לשון הרע המנסח תביעת לשון הרע חשוב לפרט את האמירות אשר נאמרו בפועל וכן נסיבות ועובדות כגון מועד הפרסום, המקום הפרסום, הפורום שבמסגרתו פורסמו או נאמרו הדברים, זהותו של המפרסם וכדומה. אמנם התובע אינו חייב בהכרח לדייק עד לרזולוציה של יום ושעה, אך בתי המשפט מצפים ממנו לספק “פירוט בסיסי” לכל הפחות.

מערכת היחסים המיוחדת של מקום העבודה

אתגר נוסף שמאפיין תביעות בגין לשון הרע בעבודה טמון בהכרה של בתי המשפט בנסיבות המיוחדות של מקום העבודה. הערכאות מודעות היטב לכך שמערכות יחסים בעבודה עלולות לגלוש לכדי עימותים, שמועות, האשמות, פוליטיקה פנימית ועוד.

בפסיקה נקבע לא פעם שלא כל אמירה פוגענית בעבודה תגבש בסיס להגשת תביעה. הנה למשל דברים ברוח זו אשר נאמרו על ידי בית דין הארצי לעבודה:

“במערכת של יחסי עבודה קיימים גם ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק וההגנות הנקובות בו, הנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין “משפחה” מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מדי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות”(ע”ע 46548-09-12‏).

וכן:

“מקום העבודה הוא מקום חי ותוסס, שיש חשיבות להבטיח בו שיח פתוח, ללא חשש או מגבלות, ותוך עידודם של שקיפות, שיתוף וגילוי מרביים”(שם).

המשמעות היא שבהגשת תביעה בגין לשון הרע הקשורה ליחסי עבודה יש לבחון אם הדברים אכן חצו את הרף שבין יחסי עבודה לבין עוולה נזיקית.
למשל, אם מנהל מחליט לפטר עובד בשל התנהלות לקויה, ובשיחת צוות הוא מפרט לגבי הנסיבות שהביאו אותו לקבל את החלטתו, לא מדובר בהכרח בהוצאת דיבה. דהיינו, גם אם הדברים פוגעניים וגם אם ללא ספק “פורסמו”בקרב ציבור בעלי עניין, עצם העובדה שהם נאמרו תחת מסגרת של יחסי עבודה הופכת אותם ל”חלשים יותר” לשם הגשת תביעה במשפט אזרחי.

לפיכך, כאשר בוחנים תביעות בגין לשון הרע בעבודה, יש להתבונן על הנסיבות כחלק ממארג העבודה, ולא לבדוק אותן ב”חלל הריק”או “בתנאי מעבדה”. אמירות שיכולות להיות לשון הרע ולזכות בפיצויים מחוץ לכותלי המשרד, אינן בהכרח כאלה כאשר הן נאמרות בין עובדים למנהלים. כפי שנקבע בעבר: “מעסיק רשאי להביא לידיעת עובדים – לרבות באמצעות פרסום ברבים בעלון – את מדיניותו לעניין הפרות משמעת חמורות במקום העבודה לרבות אלה הכרוכות בפגיעה בטוהר המידות”.

כמו כן, “פרסום זה עשוי להיות אגב מקרה פרטני המדגים את המדיניות הכללית במקום העבודה. מידע מעין זה משרת את האינטרס הניהולי של המעסיק ואת אינטרס העובדים בידיעת התוצאות העלולות להיות למעשה מסוג זה” (ע”ע 26439-10-16‏).

חשוב גם לזכור שסכסוכים בעבודה גורמים פעמים רבות לאמירות קשות מתוך כעס, מצוקה ורוגז. כלומר, “בעדנא דרתחא”. במקרים אלה, לא כל עלבון הוא לשון הרע מבחינה משפטית. כפי שנקבע: “יש לקחת בחשבון שלעיתים נאמרים דברים מתוך רוגז רגעי או סערת רגשות, כחלק מהתנהלות יומיומית או בעידנא דריחתא נוכח לחץ העבודה; לא לכל עלבון יש להתייחס כאל לשון הרע במובנה המשפטי, ותיתכן בהקשר זה אף הגנת זוטי דברים” (ע”ע 46548-09-12).

מתי ניתן לתבוע (ודוגמאות לפיצויים)

חוק איסור לשון הרע, וכמוהו הפסיקה בעקבותיו, קבעו גבולות רבים ל”חופש הביטוי”של המעסיק או העובד. המעסיק או מי מטעמו אינם רשאים לפגוע ללא הבחנה בעובדים. כלומר, גם אם ישנן “הנחות” מסוימות הנובעות מיחסי עבודה, שמו הטוב של העובד לא צריך להיות למרמס.

הנה למשל, בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריית גת (ת”א 873/04), בית המשפט פסק לעובד לשעבר פיצויים בסך 75,000 שקלים בגין לשון הרע שהוצאה כנגדו באירוע “הרמת כוסית”. זאת משום שהדברים ייחסו לאחרון עבירות פליליות של מעילה בכספים, אשר הביאו להגשת תלונה במשטרה אך נסגרו ב”חוסר אשמה”.

במקרה אחר, שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נפסקו פיצויים בגין לשון הרע לעובד אשר פוטר מעבודתו. כאן, לאחר הפיטורין, העובד ניסה לדבר ללבו של המעסיק באמצעות קשרים משפחתיים בין אמו לחמו של בעל העסק. המעסיק בתגובה העביר לאימא תקליטור בו בנה מתועד לכאורה כשהוא גונב ציוד. למרות שמי שנחשף ללשון הרע לא היה מתוך העסק (אמו של התובע וקרוב משפחתו של המעסיק), בית הדין לעבודה מצא שיש לפסוק פיצויים. בין היתר מכיוון שההאשמה בעבירה פלילית ללא הוכחות וללא הליך פלילי אינה יכולה לחסות תחת הגנת “אמת דיברתי”.

תביעות בגין לשון הרע בעבודה עלולות להיות גם על בסיס אמירות ש”יצאו החוצה” לצדדים שלישיים כמו ספקים, לקוחות, מתחרים, גופים ציבוריים ואפילו חברים וקרובי משפחה.

כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק פיצויים בסך 15,000 שקלים לעובד לשעבר בגין לשון הרע שהוצאה כנגדו על ידי מעסיק קודם בפני לקוח של החברה. זאת במסגרת מייל שנשלח ללקוח על ידי דירקטור, ובו העובד לשעבר “זכה” לאמירות קשות כמו “גנב”, “עובד שסרח” ועוד (סע”ש 46299-09-14‏).

בפסק דין נוסף, אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נפסקו לעובדת פיצויים בסך 20,000 שקלים, לאחר שתאונת עבודה שבה היא נפגעה במהלך העבודה הוצגה למוסד לביטוח לאומי כמקרה שבו העובדת “הפילה את עצמה” ולא “נפלה”, וכן שהיא עשתה זאת לאחר ש”נתפסה” במעשים פליליים (שלא הוכחו).

גם מעסיקים רשאים לתבוע לשון הרע

לשון הרע בעבודה יכולה להיות מבוססת על מצבים הפוכים שבהם העובד הוא זה שמכפיש את העסק. גם כאן, בדומה לתביעות המוגשות על ידי עובדים, הדברים נבחנים לעומקם ולרוחבם. אמנם תביעות של מעסיקים כנגד עובדים הן “שכיחות פחות”, אך לעיתים לא פחות חמורות.

למשל, בפסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע”ש13311-03-16), נפסקו לחברה פיצויים בסך 50,000 שקלים בגין לשון הרע שהוצאה כנגדה על ידי עובד לשעבר, שהכפיש אותה מול לקוחותיה (מה שגרם לחלקם אף לעזוב את החברה ולעבור למתחרים).

כך גם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק פיצויים בסך 8,500 שקלים לעסק לאחר פרסום פוגעני שנעשה בפייסבוק על ידי עובדת לשעבר (סע”ש 55223-05-13). במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב עובדת לשעבר בתשלום פיצויים בסך 5,000 שקלים. שם דובר על עובדת שהועסקה במסעדה שפעלה בזכיינות בתאגיד גדול, ולאחר פיטוריה שלחה מכתב תלונה להנהלת התאגיד כנגד הזכיין. במכתב הועלו טענות בלתי מבוססות בדבר העדר היגיינה, כשרות ועוד.

איך מגישים תביעה בגין לשון הרע בעבודה?

כפי שניתן לראות, לשון הרע בעבודה היא איננה עניין של מה בכך. על מנת להוכיח תביעות מסוג זה, אשר צריכות להיות מנוהלות ע”י עורך דין לשון הרע מיומן, יש מצד אחד לצקת יסודות מובהקים של פרסום לשון הרע, ומצד שני לדעת כיצד לשלול את ההגנות המנויות בחוק.

כאמור, יש מספר סוגיות שיש להידרש אליהן:

• האם הדברים שפורסמו הם אכן לשון הרע? בשלב ראשון יש לבדוק האם הדברים הם אכן “לשון הרע” (כפי שהמושג מוגדר בחוק ובפסיקה). יש לבחון האם האדם הסביר שישמע אותם יניח כי מדובר בדברים פוגעניים המעידים על שמו של מושאם?

• האם אכן מדובר בפרסום? האם הדברים התפרסמו ברבים? יש לזכור שגם עובד אחד נוסף שלא היה צריך לשמוע את הדברים יכול להקים עילה. מנגד, אם ה”עובד הנוסף” הוא בעל סמכות שהיה רשאי להיחשף לעניין (כמו לדוגמה מנהל משאבי אנוש בהליך פיטורין), יש להתייחס גם לתפקידו.

• האם יש הוכחות ברורות לדברים שנאמרו/שפורסמו? תביעות לשון הרע לא יכולות להתבסס על שמועות או טענות בעלמא. יש משמעות רבה לאופן שבו הדברים יכולים להתפרש, וחשוב להביא אותם בשם אומרם. לעתים ניתן לבסס את הדברים על פי “רוח האמירה”, אךלרוב בתי המשפט מבקשים לבחון את ה”טקסט המקורי”. קרי, ללא עריכה וללא הסתמכות על עדויות שמיעה, כאשר העדים לא מגיעים לחקירה בבית המשפט.

• מהי הסיטואציה שבה הדברים נאמרו? יחסי עבודה הם בעלי משקל רב בתביעות מסוג זה. יש לבדוק היטב האם מדובר בדברים שנאמרו במסגרת שגרת העבודה, האם מדובר בסכסוך דו-צדדי (כאשר גם דברים מנוגדים פורסמו), מהי ההיררכיה בין המפרסם לנפגע וכדומה.

• האם חלות על המקרה הגנות הקבועות בחוק? חוק איסור לשון הרע מעניק למפרסם מספר הגנות שימנעו פסיקת פיצויים כנגדו. לדוגמה, הגנת “אמת הפרסום”, כאשר הדברים נאמנים לאמת, הגנת “פרסום מותר” כאשר הדברים נאמרו בפני טריבונל שהיה רשאי לשמוע אותם ללא סינונים (נפוץ לדוגמה בארגונים ציבוריים), הגנת “תום לב” (כאשר הדברים פורסמו בתום לב) וכדומה. בכל תביעת לשון הרע יש לבדוק היטב את טיב ועצמת ההגנות הרלוונטיות.

• מהו סכום הפיצויים שניתן לתבוע? תביעות לשון הרע בעבודה יכולות להסתיים בסכומים נמוכים (כמו 1,500 ₪) או גבוהים (עשרות אלפי שקלים ומעלה). סכומי הפיצויים נפסקים בהתאם לנסיבות המקרה, וכדאי להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום בכדי להעריך את התביעה מבחינה כספית כבר בשלבים הראשונים.

משרד עו”ד שלומי וינברג מייצג מעסיקים ועובדים כאחד בתביעות לשון הרע בעבודה.