עורך דין הוצאת דיבה

דף הבית » עורך דין הוצאת דיבה

מחפשים עו"ד הוצאת דיבה? הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה אינה מחזה נדיר בישראל. מדי שנה מוגשות תביעות רבות העוסקות בתחום הוצאת דיבה ולשון הרע.

שכיחותן של התביעות נובעת בעיקר נוכח התפתחות האינטרנט, והיכולת הזמינה להפיץ ברבים מידע פוגעני – הוצאת לשון הרע  או במילים אחרות: הוצאת דיבה.

עו"ד הוצאת דיבה מייצג הן תובעים והן נתבעים בתביעות שהוגשו בשל פרסום לשון הרע או הוצאת דיבה, בכל שלבי ההליך המשפטי – מאיסוף החומרים הרלבנטיים, הוצאת מכתב ההתראה במקרה המתאים, ניסוח כתבי הטענות, זימון עדים, חקירת מצהירים, טיעונים בע"פ, סיכומים והליכי גישור ופישור במקרים המתאימים.

אדם או חברה (גדולה כקטנה) אשר מגישים תביעה בגין הוצאת דיבה ולשון הרע, רשאים לדרוש סעדים שונים במסגרת חוק איסור לשון הרע, החל מפיצויים וכלה בפרסום הכחשה או תיקון לפרסום המכפיש.

כמובן שלא כל פרסום, פוגעני ככל שיהיה, מצמיח אוטומטית זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק ומגדר בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.

ייעוץ משפטי עם עו"ד הוצאת דיבה לגבי הוצאת דיבה ולשון הרע מאת עורך דין לשון הרע הוצאת דיבה

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 קובע מספר הגנות מרכזיות היכולות לעמוד לזכותו של המפרסם.

חלקן נוגעות לקיומם של פרסומים המוגדרים כ"פרסומים מותרים" (למשל, הוצאת דיבה במסגרת הליך משפטי), ואחרות נגזרות מסעיפי חוק נוספים.

לדוגמה, הגנת "אמת הפרסום" (אשר נעשה בה שימוש בעיקר בהליכים הנוגעים לפרסומים עיתונאיים המכילים לשון הרע, כאלו המבוססים על דיווח אמיתי בעל עניין ציבורי), הגנת "תום הלב" ועוד.

עו"ד הוצאת דיבה

עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע

פיצויים בגין הוצאת דיבה ולשון הרע – הסכומים והשיקולים לפסיקתם

עורך דין הוצאת דיבה המתמחה בתיקים של תביעת דיבה, יוכל להסביר על הפיצויים בגין תביעת דיבה ולשון הרע בישראל אשר יכולים להיפסק גם ללא הוכחת הנזק שנגרם. משרדנו ייצג בהלכה שנקבעה בבית המשפט העליון ביחס לאופן חישוב הפיצויים בתביעות דיבה.

הפסיקה הענפה מזכירה פעם אחר פעם את המשפט הידוע – "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב" (קהלת ז, א).

תביעות לשון הרע מסתיימות לעתים קרובות בפסיקת פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים, ויש שהסכומים בגין תביעת דיבה ולשון הרע אף מאמירים לכדי מאות אלפי שקלים בתיקים החמורים ביותר.

סכומי הפיצויים בגין תביעת דיבה / תביעת לשון הרע נגזרים ממנעד שיקולים, למשל:

  • האם מדובר בהוצאת דיבה בכוונה לפגוע?
  • האם הוצאת הדיבה נעשתה בכמה וכמה פרסומים שונים/ נפרדים?
  • מה הייתה מידת החשיפה ללשון הרע? (הקף הנמענים, משך החשיפה ועוד)
  • האם המפרסם, לאחר שהועמד על טעותו (ככל שהפרסום היה מוטעה), נקט באמצעים שונים לתקן או לצמצם את הנזק שנגרם (התנצלות, מחיקה/ הסרת הפרסום, הבהרה וכדומה) או להפך -דווקא פעל כדי להגביר את הנזק?
  • האם המפרסם יכול היה לדעת בזמן אמת כי מדובר בהוצאת דיבה?
  • האם המפרסם נקט, טרם הפרסום, באמצעים סבירים בכדי לברר את אמיתות הפרסום (בין אם על ידי פנייה למושא הפרסום ובין אם באמצעים אחרים)?
  • מהי מערכת היחסים בין הצדדים?
  • האם הפרסום ייחס למושאו מעשים חמורים במיוחד (לדוגמה, ביצוע עבירות פליליות, עבירות על המוסר, או ביצוע מעשים שעלולים לפגוע בפרנסתו, בחייו האישיים וכו')?
  • מהי מידת הפגיעה שנגרמה למושא הפרסום בעקבות הוצאת דיבתו ברבים?
  • מה מעמדו הציבורי של המפרסם/ המזיק?
  • מה מעמדו הציבורי של הניזוק?
  • עד כמה ניתן "הד ציבורי" לפרסום (כלומר לא רק לפרסום המקורי עצמו, אלא לפרסומים מאוחרים יותר)?
  • מה מידת הנזק שנגרם לתובע או למשפחתו?
עורך דין הוצאת דיבה

ייעוץ משפטי מאת עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע

הוצאת דיבה או חופש ביטוי?

ישראל היא מדינה דמוקרטית אשר מעלה על נס עקרונות ליברליים שבראשם כמובן גם חופש ביטוי.

הזכות לחופש ביטוי עומדת במדרג העליון ביותר של זכויות האדם החוקתיות, וההגנה על חופש הביטוי גורסת כי יש לעמוד על זכותו של כל אחד לבטא בחופשיות את רגשותיו, דעותיו וביקורתו מבלי לחשוש מתביעת לשון הרע.

כפי שבית המשפט העליון הגדיר זאת, חופש הביטוי הוא "אבן-יסוד בהתנהלותה של חברה חופשית ודמוקרטית" (ע"פ 12781-03-18).

החשיבות בבחירת עו"ד הוצאת דיבה מובנת מאליה, כיוון שברגיל, תביעת דיבה מחדדת את המתח הברור בין זכותו של הנפגע לשם טוב, לבין הזכות שעומדת למפרסם ליהנות מגבולות הגזרה (הרחבים למדי) של חופש הביטוי.

הוצאת דיבה וחופש הביטוי - ייצוג תובעים ונתבעים

הוצאת דיבה וחופש הביטוי – ייצוג תובעים ונתבעים באמצעות משרד עורכי דין הוצאת דיבה

מהו ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?

האם קיים הבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע? מבחינה משפטית גרידא, שני המושגים הם "היינו הך". הביטוי "הוצאת דיבה" כלל איננו מושג משפטי בישראל, והמינוח הנכון של תביעת דיבה היא "לשון הרע".

חוק איסור לשון הרע אינו מזכיר את המילים "הוצאת דיבה".

בארצות הברית, לדוגמא, קיימת הבחנה בין פרסום לשון הרע בע"פ (slander) לבין פרסום לשון הרע בכתב (libel), כאשר שניהם נמצאים תחת קטגוריית לשון הרע – defamation.

הגדרה של הוצאת דיבה, כלומר לשון הרע, מבחינה משפטית, מצויה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, והגדרה זו רחבה למדי.

סעיף זה קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול לגרום (לפחות) לאחד מאלה:

  • השפלת אדם או עסק בעיני הבריות.
  • עשיית אדם או עסק מקור לבוז, לשנאה או ללעז מצד הבריות.
  • ביזוי אדם או עסק מסוים בשל התנהגות, מעשים או תכונות אשר מיוחסים לו.
  • פגיעה במשרתו של אדם, במשלח ידו, במקצועו או בעסקו.
  • ביזוי אדם בשל מוצא, גזע, מקום מגורים, דת, נטייה מינית, מוגבלות, גיל או מגדר.

ההבדל בין המושגים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" מצוי מחוץ לגבולות החוק הישראלי וניתן לראותו, לדוגמה, בהלכה היהודית. שם ישנו פער מהותי בין השניים אשר יסודו הוא "יסוד האמת".

לפי ההלכה העברית, בעוד שלשון הרע הוא דבר אמת אשר עלול לגרום לנזק (כמו רכילות מבוססת), המושג "הוצאת דיבה" מתייחס לדבר שקר שיכול להסב נזקים לזולת (רכילות שקרית).

היהדות רואה בדיבה השקרית עוול חמור יותר ביחס ללשון הרע. אולם גם במשפט העברי שולטת התפיסה כי לשון הרע, אף אם היא אמת לאמיתה, נחשבת לאיסור חמור.

את המקור לאיסור ראוי לייחס לפסוק "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא, י"ט, ט"ז), וחז"ל קישרו זאת גם לפסוק "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (דברים, כ"ז, כ"ד). זאת מכיוון שהכאתו של אדם בסתר הינה בפועל אמירת לשון הרע.

הרבנים הגדולים בתולדות העם היהודי עסקו בפירושים לגבי לשון הרע, ובין הכותבים הידועים שנגעו בתחום ניתן לציין את הרמב"ם (בספרו "משנה תורה" וב"קיצור שולחן ערוך") ואת החפץ חיים, הלוא הוא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שדן בנושא רבות, ואשר ה"סלוגן" הידוע "לשון הרע לא מדבר אליי" מבוסס על תפיסתו.

וכך כתב החפץ חיים בספרו, הלכות רכילות (כלל ב', סעיף ב'): "אפילו אבק רכילות, אסור לספר בשום אופן. ואפילו אם האבק רכילות משתמע לשני פנים, אחד לגנאי והשני אינו לגנאי, אפילו אם אומר באופן שמשתמע שהראשון לא התכווין לספר בלשון גנאי, בכל זאת אם יודע שהשומע יאשים שהמספר הראשון סיפר בלשון גנאי – אסור לספר לו. כיון שמחפש עלילה להאשים את חבירו".

סיפורים ידועים שזורים בתנ"ך בהקשר של הוצאת דיבה ולשון הרע. אחד המפורסמים שבהם הוא סיפורו של יוסף, אשר הוציא את דיבת אחיו בפני אביו יעקב, ועורר בכך את חמת האחים (מה שיוביל בשלב מאוחר יותר להשלכתו לבור והגעתו למצרים).

כיצד מתמודדים עם הוצאת דיבה או עם תביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה?

התשובה נגזרת כמובן ממעמדך בהליך המשפטי. האם אתם מי שדיבתו הוצאה ברבים, או שמא  הוגשה נגדך תביעה בגין הוצאת דיבה בעקבות פרסום שפרסמת.

כך או כך, יש לבחון היטב את הפרסום המדובר בהתאם להוראות החוק והפסיקה, רצוי בייעוץ של עו"ד הוצאת דיבה מומחה.

לאחר שהוכחה לשון הרע, והוכח יסוד הפרסום, השלב הבא הוא לרוב בדיקה מדוקדקת לגבי אמיתות הדברים, כלומר האם הפרסום אכן נכון.

יש לזכור כי לפי ההלכה הפסוקה, גם אם קיים שמץ קטן ולא נכון בפרסום, אך רוב הדברים העיקריים נכונים, ייתכן והפגם השקרי לא יספיק לתובע לבסס עילת תביעה.

אם הפרסום אכן נכון, יש לבדוק האם יש בו עניין ציבורי. כך, למשל, ברור שאם אדם מפרסם בתיבות הדואר של כל השכנים על כך שאחד הדיירים בבניין סובל מבעיה בריאותית, אשר אין לה השלכות על הציבור, הוא חשוף לתביעת דיבה (כמו גם לתביעה בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות, "בן הדוד" של חוק איסור לשון הרע), גם אם הדברים נכונים ויוכחו במסמכים רפואיים רשמיים.

עו"ד הוצאת דיבה יבחן ביחד עם הלקוח האם הפרסום עומד באחת מהגנות תום הלב שבחוק, כמו גם האם המפרסם היה אמור לדעת זאת ו/או לנקוט באמצעים סבירים לווידוא האמת בטרם הפרסום.

כך, למשל, לעיתים החסרת מידע, ערבוב בין דעות/עובדות/טענות או סילופים, יכולים לבסס עילה בלשון הרע.

היוועצות עם עורך דין לשון הרע הוצאת דיבה

בהליכי תביעות לשון הרע והוצאת דיבה מסוג זה, חשוב להיוועץ עם עו"ד הוצאת דיבה. משרדי עורכי דין המתמחים בתביעות הוצאת דיבה אמורים לדעת לאפיין את הסיטואציה, לבחון את דרכי הפעולה הנכונות ולהתכתב עם הפסיקה בתחום לשון הרע בישראל, המתעדכנת תדיר.

יודגש כי ענף הוצאת דיבה ולשון הרע עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש בעקבות קלות הפרסום באמצעים אינטרנטיים וירטואליים שהפכו להיות קרקע פורייה לפרסומי דיבה ולשון הרע.

תביעות רבות בגין הוצאת דיבה מוגשות על בסיס פרסומים שבוצעו בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם, ב"טיקטוק", באתרי אינטרנט, בקבוצות ווטסאפ וכדומה.

הפסיקה איננה תמיד מתקדמת בקצב המהיר של הטכנולוגיה, ולכן גם תיקים פשוטים בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה עשויים לשאת  "אופי תקדימי".

ניתוח מקצועי של עורך דין להוצאת דיבה, המלווה את הלקוח בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה, הוא קריטי, שכן ישנן לא מעט סיטואציות בהן תביעת דיבה ספציפית, אפילו אם היא "קטנה" או "נישתית" (לכאורה), מקפלת בחובה השלכות רוחביות על הדין בתחום דיבה ולשון הרע ודורשת מיומנות מיוחדת כזאת של עורך דין דיבה.

הנה, לדוגמה, דברים שנאמרו בנושא זה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 35757-10-16), במסגרת תביעה בגין הוצאת דיבה בפייסבוק שעסקה בהבדל בין Like (חיבוב) ל-Share מבחינת הגדרת המונח "פרסום" – "מדובר בשלב אחד בלבד בהתאמת עולם המשפט למציאות הטכנולוגית המתפתחת ומתקדמת בצעדי ענק בעולם המקביל האינטרנטי, שעולם המשפט מתקשה להדביק ולעמוד בקצבה".

דברים כדורבנות.

רוצים להתייעץ עם עו"ד הוצאת דיבה? משרד עו"ד שלומי וינברג ישמח לכם בכל הקשור להוצאת דיבה.

אתם מוזמנים לפנות אל משרדנו, ואנו נפעל עבורכם!

צרו קשר כבר עכשיו בטלפון: 03-6002829 או תשאירו פרטים.

אם התעניינתם בעו"ד הוצאת דיבה, אתם מוזמנים לקרוא גם על: תביעת לשון הרע.

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן