לשון הרע ושיימינג באינטרנט וברשתות חברתיות

דף הבית » מאמרים » לשון הרע ושיימינג באינטרנט וברשתות חברתיות
לשון הרע ושיימינג ברשתות חברתיות

תופעת לשון הרע ושיימינג באינטרנט הופכות לנפוצות יותר ויותר.

בין אם מדובר על שיימינג ברשת "אישי" שנעשה בין שני אנשים פרטיים (כמו שכנים או בני משפחה), ובין אם בשיימינג עם השלכות עסקיות או ציבוריות.

שיימינג הוא למשל, פוסטים פוגעניים המפורסמים על ידי צרכנים כנגד עסקים, פוסטים כנגד אישי ציבור מטעמים פוליטיים ואידיאולוגיים וכדומה או מקרי שיימינג בפייסבוק בין גורמים שאינם מכירים זה את זה (כמו פרסום סרטון שצולם ברחוב).

תהיה הסיבה אשר תהיה, תכנים פוגעניים ברשתות החברתיות עלולים להקים עילה לתביעת המפרסם בגין פיצויים בשל לשון הרע ושיימינג באינטרנט.

זאת, מכוח חוק איסור לשון הרע ושיימינג באינטרנט, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע" או "החוק").

הנה לדוגמה כמה מקרים, מפורסמים ומפורסמים פחות, שהתקבלו בבתי המשפט בשנים האחרונות:

  • פיצויים בסך 15,000 שקלים לבעל חברת קייטרינג שסיפק שירותי מזון לגן ילדים וחווה מסע שיימינג כנגדו בפייסבוק מצד הורים שהעלו טענות קשות ולא נכונות אודות איכות המזון (כולל זיהוי "נבטי שעועית" בתור "תולעים"). שיימינג באינטרנט כלל גם את הקמתה של קבוצת פייסבוק וגם פוסטים תקיפים ופוגעניים שהועלו ב"קיר" הפייסבוק של ראש ההעיר (ת"א 36391-04-14, ספטמבר 2018).
  • פיצוי בסך 75,000 שקלים (שהופחת בערעור) בגין פרסום חוות דעת פוגענית על ידי צרכן מאוכזב. בית המשפט קבע כי הפיצוי ישולם משום שחוות הדעת נוסחה במילים קשות ו"חטאה למציאות" עד כדי שיש לראות בה כלשון הרע (ת"א 29999-07-13, ספטמבר 2016).
  • פיצוי בסך 100,000 שקלים לראש ממשלת ישראל ורעייתו לאחר פרסום פוסט פוגעני בפייסבוק אשר ייחס להם אירוע שהמפרסם לא היה מסוגל להוכיח שהתקיים. במקרה זה הוכח כי הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע" ועל כן הועמד על "כפל פיצוי" כמתאפשר מכוח חוק איסור לשון הרע בסעיף (ת"א 56211-03-16, יוני 2017).

לשון הרע ושיימינג באינטרנט – היקף התפוצה, מידת הפגיעה וכו'

לשון הרע ושיימינג באינטרנט

איך להתמודד עם תופעת השיימינג ברשת?

שיימינג ברשתות חברתיות, יחד עם לשון הרע ושיימינג באינטרנט, יכולים להגיע כאמור מכיוונים שונים, אולם קו אחד מחבר בין כל המקרים.

כאשר הדברים נכנסים להגדרה של "לשון הרע" לפי החוק, קיימת לנפגע עילה להגשת תביעה.

במידה שהמפרסם לא יצליח להוכיח שאין מדובר בלשון הרע, וככל שלא יעלה בידיו להתגונן לפי ההגנות המנויות בחוק, ייתכן שהוא יחויב בפיצוי.

חשוב להדגיש – מכיוון ששיימינג ברשתות חברתיות יכול להתבסס על מספר פרסומים שונים, לעתים כל פרסום לכשעצמו מקים עילה לפיצוי. למשל, מספר פוסטים אשר פורסמו בקבוצות שונות בפייסבוק נבחנים כל אחד לגופו.

מנגד, כמה פוסטים שהם מעין "שרשור" של אותה לשון הרע יכולים להיות מוגדרים כעוולה אחת. הכל כמובן בהתאם לנסיבות.

אלמנטים נוספים לגבי פיצויים בגין שיימינג ברשתות חברתיות הם היקף התפוצה (כאשר יש הבדל בין פוסטים שהגיעו לעשרה אנשים לבין פוסטים ששותפו וקיבלו תגובות מאלפי משתמשים ברשת החברתית), מידת החומרה של הדברים, מידת חריגותם מן האמת, השפה שבה הם נוסחו, הנחרצות שבה הוצגה הדיבה והתגובה של המפרסם כאשר "הועמד על טעותו": האם התנצל, האם הסיר את הפוסטים, האם תיקן את הדברים והאם עשה זאת בזמן אמת.

כיצד קובעים האם שיימינג ברשתות חברתיות הוא לשון הרע?

תביעת דיבה שעניינה שיימינג ברשתות חברתיות נבחנת בהתאם למה שמוכר בתור "תרשים הזרימה" בתביעות שיימינג ברשת ולשון הרע.

בשלב הראשון, האם הביטויים שפורסמו מהווים הוצאת לשון הרע באינטרנט לפי הגדרת מושג זה בסעיף 1 לחוק, והאם מתקיים לגביהם יסוד "הפרסום" כפי שנקבע בסעיף 2.

יודגש כי פרסום שיימינג ברשת הוא גם העלאת פוסטים ברשתות חברתיות לרבות תגובות, טוקבקים, חוות דעת בבלוגים וכדומה.

במידה שאלה הם פני הדברים – כלומר מדובר בלשון הרע ובפרסום – הנטל עובר לכתפיו של המפרסם. על מנת להימנע מתשלום פיצויים, המפרסם צריך להוכיח שהוא נהנה מחיסיון.

למשל, פרסום מותר לפי סעיף 13 חוק, פרסום דבר אמת שיש בו עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק) או פרסום בתום לב לפי אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע (פרסום בתום לב לשם הגנה על עניין אישי, הבעת דעה על איש ציבור, ביקורת על יצירה וכדומה).

סכומי הפיצויים בתביעת לשון הרע

סכומי הפיצויים בעבור שיימינג ברשת / הוצאת לשון הרע באינטרנט ושיימינג ברשתות חברתיות משתנים ממקרה למקרה.

ככל תביעה בגין הוצאת לשון הרע באינטרנט, גם בתביעות העוסקת בפרסומים ברשתות חברתיות, נסיבות המקרה קובעות את היקף הפיצוי. קראו בהרחבה על תביעת לשון הרע בפייסבוק!

באופן כללי, הנפגע משיימינג רשאי לדרוש פיצוי בסך של עד 50,000 שקלים בעבור כל פרסום פוגעני וללא הוכחת נזק.

במידה שהפרסום נעשה מתוך "כוונה לפגוע", הפיצוי יכול להיות כפול (עד 100,000 שקלים).

ישנם גורמים שונים המשפיעים על הפיצוי. לדוגמה, אם המפרסם התנצל והסיר את הפוסט הפוגעני מיד, ייתכן ויהיה בכך כדי להפחית את שיעור הפיצוי.

מנגד, אם המפרסם המשיך לדבוק בגרסתו הפוגענית, ולא הרפה ממנה גם כאשר הוכח על טעותו, סכום הפיצויים עלול לגדול.

בנוסף יש להתייחס למעורבות משתמשים אחרים שנחשפו לפרסום שיכולה להימדד על ידי שיתופים, "לייקים", תגובות, דיונים וכדומה.

לייעוץ וסיוע משפטי בכל הנוגע ללשון הרע ושיימינג באינטרנט – אתם מוזמנים ליצור עם משרדנו קשר בטלפון: 03-6002829, או להשאיר פרטים.

עורך דין שלומי וינברג

שיתוף:

עו״ד שלומי וינברג

עורך דין שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) לצד חטיבה מורחבת בניהול מאוניברסיטת תל-אביב וכן תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M) – גם כן מאוניברסיטת תל-אביב (2009). מוסמך כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין (2004).

יצירת קשר

ליצירת קשר וייעוץ משפטי עם עורך דין שלומי וינברג, מלאו פרטים בטופס:

או חייגו אלינו

שלומי וינברג בפייסבוק

מאמרים אחרונים

WhatsApp
היי, ניתן להשיג אותנו גם בווטסאפ, הקליקו מטה על הכפתור
דילוג לתוכן