כיצד לקבל פיצוי בגין פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק?

ב' נכנס למשרדי כעוס ומוטרד, דקות אחרי שגילה שתמונה אינטימית ושיחה פרטית שניהל הופצה ברשתות החברתיות. מילותיו המדויקות חרוטות בזיכרוני היטב: "זהו, הלך עליי. אני לא יכול להראות את הפנים שלי בעיר יותר." 

ב' לא לבד: בעידן האינטרנט והמסרים המהירים, מעמדה של הזכות לפרטיות נרמס ללא הרף. על אף שמדובר בזכות חוקתית בעלת מעמד רם בישראל, בפועל קצב אירועי הפגיעה בפרטיות רק הולך וגובר.

התרופה: תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות בעילה של פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק

בדיוק למצבים כאלה נועד חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, שבנוסף לעבירה פלילית ואפשרות לתבוע פיצויים בגין עוולה אזרחית נזיקית עם הוכחת נזק, מאפשר לכל אדם שפרטיותו נפגעה לקבל פיצוי בגין פגיעה בפרטיות – ללא הוכחת נזק. כיום עומד סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על עד 50,000 ש"ח לכל פגיעה.

כעו"ד שעוסק כבר שנים רבות בתחום הגנת הפרטיות, וחתום על תקדימים חשובים בנושא הפגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק, ריכזתי במאמר זה את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

יסודות העוולה של פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק

לרוב, כדי לזכות בתביעה לפיצוי בשל פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק, נדרש על התובע למלא אחר שלושת התנאים הבאים:

• להראות כי המקרה שלו מתאים לאחד המקרים המתוארים בחוק כפגיעה בפרטיות (ראה פירוט בהמשך);
• להראות כי הפגיעה בפרטיות נעשתה מבלי שנתן לכך את הסכמתו;
• להדוף את טענות ההגנה שסביר כי הנתבע יעלה באשר להגנות שמעניק החוק, כמו למשל הגנת תום הלב.

מקרים שנחשבים לפגיעה בפרטיות ומאפשרים הגשת תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק

חוק הגנת הפרטיות מגדיר 13 נסיבות אשר בהתקיימותן ניתן להגיש תביעה נזיקית לפיצוי בכלל, ולפיצוי בגין פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק בפרט. 

כאשר מדובר בתביעה בשל פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק, המשימה העיקרית של הנפגע היא להוכיח שאחד מהמקרים הבאים מתקיימים, וכי הוא התרחש מבלי שנתן את הסכמתו:

• ביצוע פעולות מעקב או בילוש אחרי אדם שעלולים להטרידו;
• האזנת סתר בניגוד לחוק, לרבות שיחות טלפון, תכתובות וואטסאפ, מיילים וכיו"ב;
• צילום אדם במרחב שבו הוא יכול לצפות לפרטיות (בית פרטי, בית חולים, מרפאה וכו');
• פרסום תמונה/תצלום של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
• פרסום תמונה/תצלום של מי שסובל מפגיעה גפנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין, ככל שהתמונה צולמה בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן הפרסום עלול להביך אותו;
• העתקה או שימוש בתוכן של מכתב, מייל, וואטסאפ וכיו"ב שלא נועד לפרסום, בלי רשות מאחד מהצדדים להתכתבות;
• שימוש בשם, כינוי, תמונה או קול של אדם שנעשה לשם עשיית רווח כספי או כל רווח אחר;
• הפרת חובת סודיות שנקבעה בחוק או בפסיקה לגבי עניינו הפרטיים של אדם (רופא, עורך-דין, פסיכולוג וכיו"ב);
• הפרת חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
• שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה שלשמה נמסרה לו;
• פרסום או מסירה של דבר שהושג באחת מהדרכים שפורטו לעיל;
• פרסום של עניין אינטימי/הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד;
• פרסום ברבים של תצלום גופת אדם באופן שניתן לזהותו

בכל אחד מהמקרים האלה יכול אדם להגיש תביעה אזרחית לפיצוי נזיקי בגין פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ₪ לכל פגיעה, אך חשוב לשים לב שבמהלך השנים קבעה הפסיקה מבחני עזר לכל אחד מהם –  ולכן פנייה לעורך דין פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק שבקיא בנושא וצבר ניסיון בתחום יכולה לשפר במידה ניכרת את סיכויי התביעה.