פגיעה בפרטיות –

אדם שפרטיותו נפגעה עלול לחוש מושפל, מוטרד, מבוזה, ולמצוא את עצמו מוקד ללעג וקלס.

במקרים מסוימים פגיעה בפרטיות מגולמת לכדי פגיעה של ממש מבחינה כלכלית, אישית, משפחתית וחברתית.

הזכות לפרטיות בישראל הינה זכות חוקתית אשר מעמדה הרם נגזר הן מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (המגדיר את ההגנה על הפרטיות בסעיף 7), והן מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המהווה חקיקה ייעודית לתחום.

כך, ישנם חוקים רבים נוספים המעגנים את הזכות לפרטיות כדוגמת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996, חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 ועוד.

עורך דין הגנת פרטיות – מתי לפנות לקבלת ייעוץ?

על מנת להתמודד עם פגיעה שכזו, מומלץ לפנות בהקדם וללא דיחוי לקבלת ייעוץ משפטי.

הייעוץ המשפטי הינו קריטי, הן לטובת מתן מענה מידי לפגיעה בפרטיות (הסרה, התנצלות וכדומה), והן לשם מיצוי זכויות וקבלת פיצוי בהתאם לפגיעה.

המהדרין ממליצים לנפגע לפנות לעורך דין עוד בטרם הוא נוקט בצעדים כלשהם אל מול הפוגע, וזאת משום שלכל צעד שייעשה יכולות להיות השלכות עתידיות.

חשוב מאד גם שלא לשקוט על השמרים. ככל שגדל הפער בין הפגיעה לבין המענה, כך הדבר עלול להעיד על חולשתה של הפגיעה. זאת מן הטעם הברור שאדם שפרטיותו נפגעה יהיה מעוניין להשיב בהקדם.

המאמר הבא יעסוק בהליכים הנוגעים לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות, אך לעתים קרובות הליכים משפטיים מתנהלים עוד בטרם הפגיעה מתבצעת.

למשל, דרישה של חוקרי משטרה לעיין בטלפון הנייד או במחשבו של אדם, והאחרון חושש מפני פגיעה בפרטיותו בנושאים שאינם קשורים לחקירה.

במקרים אלה, ניתן לנקוט בצעדי מנע. כך, למשל, אדם יכול לנקוט בהליכים להסרת מצלמות החודרות למרחב הפרטי שלו, ולמנוע פגיעות עתידיות בפרטיות.

שלב ראשון – איסוף ראיות

ככל שעסקינן בתביעה לפיצוי, השלבים הראשונים בהליך נוגעים לאיסוף הראיות, הכולל בין היתר:

• תיעוד הפגיעה בכל אמצעי רלוונטי – צילומים, צילומי מסך, שמירת תכתובות וכדומה.
• תיעוד התגובות/ההשלכות לפגיעה – החל מחברים ומקורבים וכלה בנחשפים "רנדומליים" לחלוטין.
• תיעוד הפנייה לגורם "הפוגע" על ידי צילומי מסך, תכתובות, הקלטת שיחות טלפון וכדומה.
• תיעוד מסמכים רלוונטיים המעידים על הפגיעה והשלכותיה.

שלב איסוף הראיות הוא שלב מהותי שמקפל בחובו גם איסוף ראיות הקשור לצעדים שננקטים על ידי הנפגע.

למשל, תכתובות עם הצד הפוגע ובקשות לתיקון הפגיעה (על ידי הסרתה, הפסקתה, התנצלות וכו'). היות שחלק ניכר מהשלב הנ"ל טמון בהתמודדות ישירה עם הצד הפוגע, רצוי שלא לוותר על הכוונה וייעוץ משפטי.

קראו גם על שיימינג ברשת

שלב שני – בחינת המקרה וטיב ההגנות של הנתבע

לא כל מעשה פוגעני מקיים באופן מידי וברור עילה להגשת תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות.

ראשית, יכולה בהחלט להיות מחלוקת בין הצדדים האם המעשה נכנס בהגדרת המונח "פגיעה בפרטיות" לפי החוק והפסיקה (למשל, אדם א' מניח שהצבת מצלמות ליד ביתו עולה כדי פגיעה בפרטיות, ואילו אדם ב', מציב המצלמות, טוען שהוא כלל לא פולש למרחב הפרטי).

שנית, גם כאשר עסקינן בפגיעה בפרטיות, הזכות לפרטיות איננה בהכרח "חזות הכל".

חרף מעמדה החוקתי, הזכות לפרטיות יכולה להתנגש עם זכויות אחרות כמו חופש הביטוי או האינטרס הציבורי הרחב.

חוק הגנת הפרטיות מונה שורה של הגנות אשר יכולות לסייע לנתבעים בהליכים משפטיים כנגד פסיקת פיצויים בשל פגיעה בפרטיות. למשל:

• פגיעה שנעשתה מבלי שהפוגע היה מודע (או אמור להיות מודע) לכך שפרטיותו של הנפגע עלולה להיפגע.
• פגיעה בתום לב בשלל נסיבות.
• פגיעה שניתן להכלילה במסגרת "פרסום מותר" (בהתאם להגדרות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965).

תפקידו של עורך הדין מקפל בחובו את הניתוח המעמיק של המקרה על פי הוראות החוק והפסיקה.

עליו לבחון היטב האם ניתן יהיה להוכיח כי עסקינן בפגיעה בפרטיות, מהן טענות ההגנה האופציונליות שיכולות להיטען על ידי הצד הפוגע, מהי עוצמתן של הטענות הנ"ל וכו'.

כמו כן, עליו לבצע הערכה מקצועית של היקף הפיצויים האפשרי במסגרת התביעה.

שלב שלישי – פשרה או הליכים משפטיים?

לא אחת, הצדדים לא ינהלו את ההליך בסופו של דבר בין כותלי הערכאות, אלא ינסו להגיע לפשרה במו"מ ביניהם.

בסיטואציות אלה, עורך הדין יידרש לנהל את הדיונים מול הצד השני (בדרך כלל מול עורכי דינו), תוך שהוא מייעץ ללקוח לגבי דרכי הפעולה האפשריות בכל רגע נתון.

האם ניתן להגיע להסכם פשרה הוגן, או שמא אין מנוס מהליכה לבית המשפט?

אין לשלול את הליכי הפשרה בהינף יד, ובהליכה למו"מ התובע לא מוותר על זכותו העתידית להליך משפטי.

אם הליכי הפשרה יעלו חרס, תעמוד בפני התובע האפשרות לנקוט בהליכים בערכאות, לרבות הגשת תביעה.

אולם כאשר הליכי הפשרה מתנהלים במקצועיות, ייתכן ויהיה בהם כדי לחסוך זמן רב ועגמת נפש.

ככל שעורך הדין המייצג את הנפגע ישכיל להוכיח לצד השני את הזכאות לפיצוי, וככל שהצד השני יבין שעדיף לו להתפשר מאשר להסתכן בהליך משפטי שבו הפיצויים יכולים להיות גבוהים יותר, ייתכן והתוצאה עשויה להיות מיטבית.

סכומי הפיצויים בגין פגיעה בפרטיות

על פי חוק הגנת הפרטיות, לבית המשפט סמכות לפסוק לנפגע פיצוי בסך של עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, ובסך של עד 100,000 שקלים בשל "כוונה לפגוע".

לעתים, תביעות בגין פגיעה בפרטיות יכולות להיות מוגשות על כמה וכמה אירועים, אשר כל אחד מהם הוא עילה לפיצוי באופן עצמאי.

לא מדובר כמובן ב"מחירון" וישנם שיקולים רבים הנלקחים בחשבון. הכל בהתאם לנסיבות הספציפיות.

במקרים מסוימים התובע יוכל לדרוש (ולקבל) סעדים נוספים מלבד פיצוי כספי. החל מהסרת הפרסומים הפוגעניים וכלה בהבהרות והתנצלויות. סעדים שעשויים להיות שווי ערך לא פחות מתשלום פיצוי כספי, גבוה ככל שיהיה.

כך, למשל, אם מדובר על פגיעה בפרטיות תוך כדי כניסה ללא אישור למרחב הפרטי, בית המשפט רשאי להורות לצד השני להימנע מחדירה זו, לבד מתשלום פיצוי בגין החדירות שבוצעו בעבר.

עו"ד שלומי וינברג הוא בעל ניסיון רב במקרים של פגיעה בפרטיות. לייעוץ וסיוע משפטי, צרו קשר ונשמח לסייע לכם בנושא.